ארה”ב חוששת שהנשיא האיראני ראיסי יטרפד הגעה להסכם גרעין חדש
גורמים רשמיים בארה”ב הביעו פסימיות חריפה לגבי האפשרות לשקם את הסכם הגרעין עם איראן, ימים לפני מינויו של הנשיא הנבחר איברהים ראיסי.
“יש סכנה ממשית שהם יחזרו עם דרישות לא ריאליות לגבי מה הם יכולים להשיג בשיחות האלה”, אמר רוברט מאלי, הנושא ונותן הראשי של ארה”ב.
על פי ה”ניו יורק טיימס “החששות הגיעו לאחר שהנושאים ונותנים האמריקאים האמינו שממשלת איראן הקודמת נמצאת על סף הגעה להסכם לפני שראייסי, איש דת קשוח וראש מערכת המשפט במדינה, עלה לשלטון.
ארה”ב חוששת כי הממשלה החדשה באיראן תאיץ את תהליך העשרת האורניום ותגדיל את רכישת הידע הטכני, על רקע היעדרם של פקחים בינלאומיים משמירה על המתקנים הגרעיניים, דבר שעלול להוביל לתביעות איראניות נוספות במשא ומתן.
המשא ומתן שמטרתו להחיות את הסכם הגרעין בין איראן למעצמות העולם הגדולות – (ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה) – נעצר לאחר 6 סבבי משא ומתן שנערכו בבירת אוסטריה וינה מאז אפריל.
העיתון האמריקאי אומר כי שני הצדדים יפסידו הרבה אם לא יושג הסכם, שכן מטרתו הסופית של הנשיא ביידן היא לשקם את ההסכם שנחתם בשנת 2015 תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה.
כמו כן, חשוב לתקן את היחסים עם בעלות הברית האירופיות, שניהלו משא ומתן על העסקה המקורית.
אך לא ברור אם הנשיא הנבחר רייסי ישמור על צוות המשא ומתן האיראני הנוכחי או יחליף אותו באנשים בעלי קו קשוח יותר המבקשים לזכות בהקלה נוספת בסנקציות בתמורה להגבלות זמניות בנושא הגרעין.
ההסכם שנחתם בשנת 2015 נועד לאפשר לאיראן להעשיר אורניום לרמה של לא יותר מ -3.67 אחוזים בתמורה להסרת הסנקציות הבינלאומיות ולתת לה גישה לכספיה הקפואים בחו”ל, בנוסף לכניסה לשוקי האנרגיה.
אך נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ פרש באופן חד צדדי מההסכם בשנת 2018 והטיל מחדש סנקציות קשות על איראן כחלק ממסע “הלחץ המרבי”.
הנשיא האיראני החדש הוא מזמן תומך של מה שמכונה “כלכלת ההתנגדות”, התפיסה לפיה המדינה לא צריכה לסחור עם העולם ולהיפתח כלפי חוץ.
אך במהלך מערכת הבחירות נראה כי ראיסי מעדיף לשחזר את העסקה, אולי משום שהוא מבקש להציג את עצמו כמחלץ את ארצו מהסנקציות הקשות על כלכלת איראן.
באותו הקשר, לרייסי אין את האמירה האחרונה בחזרה לעסקה ללא חוות דעתו של המנהיג העליון, עלי חמינאי, בעל המילה האחרונה בענייני המדינה.
ביום רביעי חזר ח’אמנאי על דרישה מרכזית של המשא ומתן האיראני בווינה מארצות הברית לתת ערובה לכך שהיא לא תיסוג שוב מההסכם כפי שעשה טראמפ.
“פעם הם הפרו את הסכם הגרעין מבלי ששלמו על כך מחיר “, אמר חמינאי, “כעת הם אומרים במפורש שהם לא יכולים לתת ערבויות לכך שזה לא יקרה שוב”.
זה אינו בגדר הדיפלומטיה, אומר מאלי, “אך אין לנו כוונה להשקיע את כל החודשים הללו במשא ומתן על החזרה לעסקה על מנת לסגת לאחר מכן”.
מאידך גיסא, האיראנים מצאו אהדה מצד האירופים, החוששים לעתיד העסקה אם יבוא נשיא ארצות הברית החדש בשנת 2024.
“אם זה קרה פעם אחת, זה יכול לקרות שוב”, אמר דיפלומט אירופי בכיר המעורב במשא ומתן.
בעוד המשא ומתן נתקע, הממשל האמריקני עומד בפני דילמה נוספת המיוצגת בחוסר יכולתם של הפקחים הבינלאומיים לגשת למתקני האנרגיה הגרעינית של איראן, מה שהגדיל לאחרונה את יכולתה לייצר דלק גרעיני.
לצוותי הפיקוח נשללה כניסה לרבים מהמתקנים בהם ביקרו באופן קבוע, מדידת רמות העשרה וחישוב כל גרם חומרים המיוצר, וכן סגירת מצלמות המעקב והחיישנים בחודש יוני האחרון.
בינתיים, הגדלת העשרת האורניום לשיעור גבוה הקרוב לאחוז הנדרש לייצור נשק גרעיני מעוררת את דאגתו של הממשל האמריקאי, שמטרתו להבטיח את אי נגישות המשטר האיראני לנשק גרעיני.
במהלך השנתיים האחרונות איראן הפרה את ההסכם בהדרגה לאחר שטראמפ פרש, וכעת יש לה הרבה יותר דלק מאשר לפני 2018, מה שסיבך את המשא ומתן.
על מנת לפתח נשק גרעיני, איראן צריכה להעשיר אורניום לרמה של עד 90 אחוזים.