אין חדש תחת השמש – איומים על חיי נכדת הסולטאן הקפריזי והחוקה החדשה של ארדואן .
 ב-1909 פורסמה כתבה בעיתון “הפרדס” בירושלים שיצאה לאור על ידי שלמה ישראל שיריזלי.
בכתבה תוארה סצנה מחייו של הסולטאן עבד אלחמיד השני, יומיים לפני שהודח מתפקידו בהפיכה שארעה באימפריה. …הוא היה תמיד עצוב, להתרגשותו ולהתרגזותו לא היה קץ. הקנאה לנשותיו – פן יוציאון מחיקו לחיק אחר – אכלה אותו באופן נורא. http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_453
בשבוע שעבר סערה טורקיה בשל פרסומים כי נכדתו (דור חמישי) של עבד אלחמיד השני, שהודיעה כי היא תומכת בשינוי החוקה הטורקית, קיבלה איומים על חייה מהמתנגדים לשינוי החוקה. נכדת נכדו של הסולטאן, נילהאן עת’מאן אוגולו, כתבה כי “לא אכפת לי מה יכתבו או יפרסמו אודותיי ואינני חוזרת בי מעמדתי (התומכת בשינוי החוקה)”. היא מתחה ביקורת על העדר האזכור של האימפריה העות’מאנית, וטוענת כי לא כולם חייבים לאהוב את ההיסטוריה העות’מאנית, אך על כולם לכבד אותה. את תמיכתה בחוקה החדשה היא תולה בכיבוד מורשתם של הצעירים שנהרגו כשניסו למנוע את ניסיון ההפיכה האחרונה, ושהשלטון החדש בטורקיה ימנע כל ניסיון חיצוני לפגוע במדינה. נילהאן בת השלושים, אשת המעמד הבינוני, ובעלת תואר במנהל ציבורי, מחזירה לדיון הציבורי את החוקה העות’מאנית שנכתבה לפני 140 שנה, שתפקידה היה להצעיד את טורקיה לקידמה, להרחיב את זכויות המיעוטים וחירות הפרט, אך בוטלה דווקא על ידי סבי סבה. במאה ה-19 מצבה של האימפריה העות’מנית היה בכי רע. לא לחינם היא כונתה “האיש החולה על הבוספורוס”. האימפריה הפסידה שטחים רבים, שחלקם זכו לעצמאות, ועל חלקם השתלטו מעצמות שונות. דוגמה לכך הוא השתלטות בריטניה על קפריסין, השתלטות צרפת על אלג’יר, עצמאותן של יוון, סרביה, רומניה ומונטנגרו. האימפריה נזקקה לתמיכתן וסיוען של המעצמות במערב כדי לשרוד. השליטה של האימפריה במחוזותיה נחלשה, ועלה הצורך ברפורמה לחיזוק הצבא. במסגרת הניסיון להציל את האימפריה העות’מאנית נקבעו תיקונים שנקראו “תנט’ימאת” (תנזימאת), ונקבעה חוקה ליברלית שבמסגרתה הוקם פרלמנט עם ייצוג לנתינים בני העדות השונות של האימפריה. אלא שהסולטאן העות’מאני ששלט באותה העת, עבד אלחמיד השני, החליט לבטל את החוקה, ולפזר את הפרלמנט. התירוץ היה מלחמת קרים מול רוסיה שארעה 20 שנה לפני כן, והתסיסה הלאומית בבלקן. הסולטאן לא שער שביטול החוקה יביא לסיום שלטונו העריץ בן 30 השנה. התחושה הכללית באימפריה הייתה שיש צורך בשינוי, והחל מרד של “הטורקים הצעירים”, תנועה של קציני צבא, סטודנטים ומשכילים מסלוניקי. הם איימו לצעוד לעבר הבירה אם הסולטאן לא יחזיר את החוקה. הסולטאן נכנע לדרישה והכריז על בחירות לפרלמנט, אך לבסוף לא קיים את הבטחותיו, והטורקים הצעירים הדיחו אותו מהשלטון ב-1909, והחליפו אותו באחיו, מוחמד החמישי, שהיה שליט “בובה” שנשלט בידיהם. סופה של האימפריה העות’מאנית ידוע. הטורקים הצעירים לא הספיקו לבצע את השינויים המיוחלים, והצטרפותה של האימפריה למדינות הציר במלחמת העולם הראשונה, חרצה את גורלה. אגב, בהקשר היהודי, עבד אלחמיד השני הוא הסולטאן הטורקי עמו נפגש בנימין זאב הרצל, וניסה לשכנעו למכור ליהודים את אדמות ארץ ישראל, להקמת בית לאומי לעם היהודי. הסולטאן סרב ואמר לשליחו של הרצל פיליפ נוולינסקי: “לא אוכל לוותר אפילו על חלק קטן מהממלכה הטורקית כי היא לא שייכת לי אלא שייכת לעם הטורקי. כל עוד אני חי, לא אסכים שיחלקו את הגוף שלנו, רק את גווייתנו יוכלו לחלק”. בהקשר זה, לפני מספר שנים, נכדו של עבד אלחמיד השני, כרך את התמוטטותה של האימפריה העות’מאנית, בלא אחר מאשר הרצל והיהודים. לדבריו “האימפריה לא קרסה בתוך שנה או שנתיים…זה החל כשהסולטאן עבד אלחמיד קיבל את ההחלטה להיפגש עם הרצל”. נחזור לתקופתנוטורקיה עומדת בפני משאל עם שיקבע באם לאמץ את החוקה החדשה, אותה מוביל הנשיא המכהן רג’פ טאיפ ארדואן. החוקה המוצעת עברה את אישור הפרלמנט לפני מספר ימים ברוב גדול. באם יחליטו הטורקים ב-16 באפריל לאמץ את החוקה, היא תחזק מאוד את הנשיא, ותאפשר לו לשלוט עד שנת 2029.
|
