חיל האוויר הסורי – חלק א’
במשך שנים רבות היווה חיל האוויר הסורי את אחד מהאיומים המשמעותיים על ישראל.
במלחמת לבנון ספג חיל זה מהלומה גדולה. אז הושמד מערך סוללות טילי הנ”מ שלו בלבנון, ו- 82 ממטוסיו הופלו בסדרה של קרבות אוויר שהתפרסו במשך 3 ימים. במהלך אותם קרבות שלח חיל האוויר הסורי את מיטב מטוסיו על מנת להגן על מערך הנ”מ, אולם אלו הופלו בקרבות אוויר מול טייסי חיל האוויר הישראלי שהפעילו את מטוסי ה 16-F וה- 15-F החדישים, שלא הותירו סיכוי למטוסים מדגמי מיג 21 ומיג 23 שנשלחו מולם.
באחד השיאים של קרבות האוויר, היו בזמן מסוים בשמים כ- 200 מטוסי קרב משני הצדדים!
לקרבות אלו, אליהם התכונן חיל האוויר הישראלי מראש, ופיתח תורת לחימה והפעלה מיוחדת להטסה ולחימה ב”קרב אוויר המוני”, הייתה משמעות רבה.
התבוסה שספג חיל האוויר הסורי, גרמה זעזוע רב בברית המועצות, והיו שטענו שהיא הייתה אחד הגורמים לנפילתה של ברית המועצות, משום שבמלחמת לבנון הוכח סופית שהנשק המערבי הינו בעל עליונות מוחצת על הנשק המזרחי מתוצרת ברית המועצות [אמנם, יש מקום לפקפק בטענה מרחיקת לכת זו, אולם, עצם העלאתה ע”י גורמים מקצועיים מראה את חשיבותה של תבוסה סורית זו].
לאחר המלחמה, פתחה ברית המועצות במהלך מקיף לחימושה של סוריה בנשק מתקדם – תוך 10 חודשים מתום המלחמה, הועברו לסוריה כ- 800 טנקי חדישים מדגם 72-T,
200 נגמ”שים, 160 מטוסי קרב.
המטוסים כללו הן מטוסי מיג 23 מדגם היירוט (MLD) והן, לראשונה, מטוסי מיג 25, שהיו אז מטוסי היירוט המתקדמים ביותר בארסנל הסובייטי, והיו בעלי יכולת טיסה בגובה רב מאוד, ושיגור טילים מונחי מכ”ם לטווח ארוך.
כמו כן, לראשונה הועברו לסוריה טילי קרקע-קרקע מדגם 21-SS. טילים אלו עוררו חשש בישראל, בשל הדיוק הגדול שלהם. ה CEP שלהם הוערך כקטן דיו על מנת לפגוע בצורה הרסנית בבסיסי חיל האוויר הישראלי, ובכך לסכן את העליונות האווירית הישראלית שהיא תנאי מפתח להשגת הכרעה בקרב.
אמצעי נשק נוסף שהועבר אז היה סוללות טילי הנ”מ מדגם 5-SA, שגם הן היו אז מערכת הנ”מ המתקדמת ביותר, ולמעשה ברית המועצות לא סיפקה אותה עד אז לאף מדינה (למעט גרמניה המזרחית). האספקה של המערכת לסוריה הייתה עקב החלטה שנפלה בדרג הפוליטי הגבוה ביותר – של מנהיג ברה”מ ברז’נייב בעצמו.
החטיבות הופעלו בתחילה ע”י אלפי חיילים וקצינים מברית המועצות, והוצבו בסוריה, ביחד עם מערך שלם של סוללות 8-SA ו- 9-SA – לטווח קצר ובינוני – שהגנו עליהן. סוללות ה 5-SA הקנו לסוריה, לראשונה, יכולת לאיים על מטוסים של ישראל מעל מרכז הארץ, וזאת בשל הטווח הגדול שלהם (200 ק”מ). בישראל הוערך אז , כי לראשונה קיימת סכנה ממשית הן למטוסי נוסעים, והן למערך של מטוסי הבקרה מדגם הוקאי שהופעלו בעומק ישראל.
בנוסף, הגיעה לסוריה, לראשונה, טייסת של מסוקי לוחמה אלקטרונית.
יש לזכור, שההצטיידות המסיבית הזו, התרחשה לאחר שנשיא סוריה אסד קיבל את ההחלטה להגיע ל”איזון אסטרטגי” עם ישראל. זרעיה של החלטה זו, שהייתה בעלת משמעות רבה, ושעבדה למעשה את הכלכלה הסורית לטובת הצבא, נבטו כבר בשנים הראשונות לאחר מלחמת יום הכיפורים, והתעצמו והלכו ככל שמצרים העמיקה את המשא ומתן עם ישראל, וסוריה העריכה שיתכן ובעימות צבאי, היא תצטרך להתייצב לבדה מול ישראל.
שנתיים לאחר מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1975, ביקר אסד בברית המועצות.
בפגישתו עם גרומיקו, שר החוץ הסובייטי, שאל אותו השר – מה רצונם של הסורים? אסד ענה לו – 20,000 טנקים !!!
ובמלים אחרות, כבר אז אסד שאף להגיע לעוצמה צבאית כזו, שתאפשר לו להתמודד עם צה”ל לבד, בלא סיוע של מצרים. זהו העקרון העומד ביסודה של תפיסת האיזון האסטרטגי שליוותה את סוריה בשנים הבאות, ובמסגרתה – ובמיוחד לאחר מלחמת לבנון – הכפיל הצבא הסורי את כוחו, מ- 6 דיוויזיות, ל- 12 דיוויזיות סדירות (שבכל אחת נבנתה לפי מה שכונה – “המבנה המרובע” – דהיינו 4 חטיבות, ובכל חטיבה 4 גדודים – מבנה מתוגבר זה, הגדיל את יכולת הספיגה של העוצבות הסוריות).
*הנס של נפילת ברית המועצות*
מבחינת ישראל, ברור היה שהדרך לעימות צבאי נוסף מול סוריה, לאחר מלחמת לבנון, היא קצרה, וגם היה ברור שהעימות יהיה קשה ומורכב. ההנהגה של ברית המועצות, איפשרה לאסד לצבור עוד ועוד מערכות נשק מתקדמות, שעל רובן הוא כלל לא שילם, ובמקביל סוריה גם עסקה בפיתוח אינטנסיבי של נשק כימי ואמצעים לשיגורו.
לאחר מותו של ברז’נייב, עלה לשלטון יורי אנדרופוב, וגם הוא תמך נחרצות בסיוע לסוריה.
ברה”מ שיגרה לסוריה משלחת בכירה ביותר – בראשות הרמטכ”ל אוגרקוב, שאף הצהיר שברית המועצות מתייחסת להגנת סוריה ולבנון כנושא בעל חשיבות לבטחון הלאומי של ברית המועצות עצמה.
להמחשת עומק הקשר בין שתי המדינות, די אם נציין, שלאחר מותו של אנדרופוב, שסייע כאמור רבות למאמצי ההתחמשות הסורית, הכריזה סוריה על שבעה ימי אבל לאומי!
לאחר מותם של ברז’נייב ושל אנדרופוב, נסללה הדרך לעלייתו של מיכאל גורבצ’וב, שהוביל את הדרך לשינוי השלטוני החיובי בברית המועצות, והיה חלק חשוב מקריסתו של האיום הסובייטי על שלום העולם.
נפילת ברית המועצות השפיעה באופן מדהים על מאזן הכוחות של ישראל מול סוריה.
לפתע, איבדה סוריה את המשענת האסטרטגית החיונית שלה.
כבר בשנים הראשונות להתפרקות ברית המועצות, היה ניכר השינוי. עסקות הנשק הענקיות של אסד עם ברית המועצות (ובהמשך עם רוסיה) הופסקו, והאשראי הנדיב – בהיקף של מיליארדים רבים – נעלם לחלוטין.
בחסדי ונסי ה’ הגלויים, התפרקותה של ברית המועצות הביאה באופן ישיר להפסקת מסע ההתעצמות של סוריה, ובכך הביאה להיעלמות האיום של הגעת סוריה ל”איזון” מול ישראל, ולהקטנה דרמטית של הסיכון במלחמה איתה ח”ו.
בנוסף לכך, ההתפרקות גם הביאה באופן מיידי לעזיבה של מומחים ויועצים רבים, שסייעו לסוריה, וכן לשיבושים עצומים באספקת חלקי חילוף לאלפי הטנקים והנגמ”שים וכן למאות מטוסי הקרב והמסוקים, וגם לבעיות באספקת תחמושת.
היה זה נס עצום וגלוי – סוריה איבדה הן את צינור החמצן הצבאי שלה, שגם סייע לה כלכלית, והן את המשענת עליה סמכה שתבוא לעזרתה (כמו במלחמת יום הכיפורים – אז שלחה לה ברית המועצות רכבת אווירית עם כמויות עצומות של אמצעי לחימה).
כמו כן סוריה הבינה היטב, שגם בזירה הבינ”ל ירד מאוד כוחה של ברית המועצות (ורוסיה – שירשה אותה), והיא כבר לא יכולה להסתמך עליה במתן גיבוי אוטומטי, או במתן “מטריה גרעינית”, מול הכח הגרעיני שאותו סוריה העריכה שיש לישראל.
ובקיצור – נפילת ברית המועצות היא שהפילה גם את סוריה!
נפילה זו הביאה להידרדרות ממושכת של חיל האוויר הסורי, עד לקריסה הגדולה שלו במלחמת האזרחים בסוריה, כאשר במשך 10 השנים האחרונות איבד חיל אוויר זה כ- 250 מטוסי קרב, וכ-150 מסוקים – ולמעשה כ- 70 אחוז מכוחו הצבאי נמחק…
נס אחרי נס עבור ישראל…
“הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו”!
קרדיט: אבישי אפרגון, ראש ישיבת ‘דרכי תמימים’ תל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון קרדיט לתמונות:ויקיפדיה