השלכות חוק קיסר על משטר אסד שנה לאחר יישומו

“מרכז ג’וסור למחקרים”  – مركز جسور للدراسات שופך אור על ההשפעות של חוק קיסר על משטר אסד וכלכלתו שנה לאחר כניסתו לתוקף.

המחקר הסביר כי החוק מבודד את המשטר מבחינה כלכלית, מכיוון שהוא מבקש להיפתח לעולם יותר, ופתח ערוצים עם מספר גורמים באזור, וארגן ביקורים לאנשי עסקים ירדניים, לבנוניים ואמיריים, וסוחרים סורים המתגוררים בחו”ל, כדי לבחון הזדמנויות להשקעות כלכליות.

אולם אימוץ החוק, על פי המחקר, גרם למשטר לאבד את יכולתו לקבל השקעות אמיתיות, שותפויות או הזדמנויות בסחר חוץ, ורק שמר על יחסיו המסחריים עם כמה מדינות בשווי של כמה מיליוני דולרים ערך סחורות בתוך שנה, המוגבלת בעיקר לתחום הפירות והירקות.

החוק הביא לעצירת פעולות השיקום, שמבחינת המשטר מבוסס על הריסת שטחים נרחבים והעברת הבעלות בהן למדינה על פי חוק מס ’10, לאחר שהבעלים החוקיים לא הצליחו להוכיח בעלות עקב הימצאותם מחוץ לשטח מדינה .

המרכז חשף כי מספר רב של פרויקטים המבוססים על חוק זה הוגשו למשרד הנשיא אסד ליישום בצורת גזירות; עם זאת, זה לא קרה בפועל  לאור היעדרם של משקיעים, אפילו לא מקרב הסורים עצמם.

המחקר מצא כי החוק הצליח לשרטט קו מפריד ברור בין המשטר לבעלי בריתו, בצורה ברורה יותר מאי פעם, והסביר כי המפלגות הלבנוניות הגיעו לגנות את פעולות ההברחה שערך חיזבאללה עם המשטר ואת החברות הרוסיות שחתמו על חוזים.

ובכל זאת החברות הרוסיות נסוגו לאחור עקב החוק, ויכולתה של איראן  לתמוך באסד פחתה.

המרכז סיים את המחקר וציין כי חוק “קיסר” הופעל בתקופת מעבר שהפרידה בין עזיבתו של ממשל טראמפ לבין כניסתו של ממשל ביידן, מה שהפך אותו לשנוי במחלוקת לגבי יעילותו, והאם הוא ימשיך או לא, והדגיש כי אם הוא ימשיך, השפעותיו על משטר אסד וכן על שותפיו צפויות להעמיק  באופן רחב יותר.