תמונות הרס עזה וניצחון חמאס?
על מה ולמה חגיגות ניצחון בעזה?
אני מניח שכמו כולם בארץ ובכל העולם כבר נחשפתם לתמונות וסרטוני “חגיגת הניצחון” של חמאס ברצועת עזה.
לא רק בעזה חגגו על רקע תמונות ההרס את “חגיגת הניצחון”, היו תהלוכות והפגנות של “חגיגות ניצחון” כאלה גם בישובים ערביים בישראל, וגם במקומות שונים בעולם הערבי, בטורקיה, באיראן, ואף בערים שונות באירופה, קנדה וארה”ב.
מה שראינו לאחר 11 ימי לחימה של סבב הטרור האחרון, החל משעות הלילה שבין חמישי לשישי (ליל ה20-21 במאי) ובימים שלאחריו, אולי לא יהיה מובן לרבים מאיתנו, אבל ממחיש את הבדלי תפיסת העולם והבדלים בהלכי החשיבה, שאני מתמצת ומכליל לעתים ואומר שמדובר בהבדל שבין מי שכמונו חושב “מערבית” לבין מי שכמו חמאס ותומכיו, “חושב ערבית”.
אני לא אכנס להבדלי תפיסת הניצחון בחברה הישראלית, או לשאלה האם ניצחנו צבאית אבל הפסדנו מדינית, ואפילו לא אדבר על הבדלים תפיסת העולם בין המערב ומזרח התיכון (שמעט ממנה תוכלו לראות לדוגמה במוזיאון הניצחון של חיזבאללה בלבנון, או בפנורמה של מלחמת אוקטובר שזה מבחינת המצרים – מוזיאון הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים, הנמצא במורד הכביש לא רחוק מהמוזאון הצבאי הלאומי בקהיר) אלא פשוט אנסה להביא בפניכם נקודת מבט על תפיסת העולם וראיית הדברים בעיני ארגון הטרור חמאס.
רק אזכיר כי ישנם אלמנטים נוספים שצריך להכניס למשוואה כשמדברים על הבדלים בתפיסת עולם ועיצוב התודעה ברחוב הערבי, ושבמשוואה זו לא הכל קשור לישראל.
לדוגמה הנחלת “הניצחון” בתודעה של הרחוב המצרי, גם אם “ניצחון” זה נחגג על רקע תבוסה צבאית צורבת, זה גם נושא הקשור לאיך הרחוב רואה את המשטר והאם המשטר הנתפס כחזק בעיני הרחוב, וזה כבר נושא של הישרדות המשטר, וכך זה גם במדינות אחרות בשכונה המזרח תיכונית וברצועת עזה.
אתם יכולים לשאול ובצדק רב – על מה יש להם לחגוג?
הרי התמונות מעזה מראות בכל רחבי הרצועה הרס נרחב של בניינים שונים, כולל סמלי שלטון – משרדי ממשלה, וכל מבנה שהיה בשימוש חמאס, גם אם היה תחת כסות ומסתור של מבנה מגורים או משרדים אזרחי, כנו כן רואים העזתים מגוון רחב של נכסי ארגון הטרור חמאס שהושמדו, בין אם מדובר כנכס אסטרטגי שהושקעו בו שנים של עבודה ומיליארדי דולרים – מנהרות הטרור של עזה תחתית, או נכסים טקטיים כגון מערכי מחקר וייצור של רקטות ואמל”ח אחר, מחסני רקטות ואמל”ח, מערכי תקשורת וסייבר, מערכי שיגור של אמל”ח תלול מסלול (בורות שיגור, משגרים רב קניים, רקטות, מרגמות) ועוד ועוד.
כמו כן חוסלו מחבלים בכירים יותר ופחות, מדרגי הפיקוד והדרגים הלוחמים, כולל מחבלים מהזרוע הימית, “מזרוע האוויר” (מזל”טים ורחפנים), חוליות נ”ט, חוליות שיגור רקטות, ועוד.
חמאס משחרר מספרי הרוגים, וכולל בתוכם גם מחבלים מיהודה ושומרון, שנהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון, וכמובן גם נשים וילדים, אבל כמובן שלא יספר לנו שחלק מההרוגים והפצועים בעזה, הם אלו שחמאס רצח ופצע במו ידיו, באמצעות כ 650 רקטות של ארגוני הטרור שנפלו בתוך הרצועה (מתוך מעל 4,360 רקטות ששוגרו לעבר ישראל).
חמאס גם לא כולל את ההרוגים שלא ידוע (לנו) מספרם, הקבורים בתוך הריסות מנהרות הטרור של עזה תחתית, שתושבי רצועת עזה נקראו ביום שישי ה 21 במאי, להתפלל את תפילת הנעדרים (صلاة الغائب = סלאת אל ראאיד) שנאמרת במקרה שמוסלמי מת במקום בו איש אינו יכול להתפלל עליו בהלוויה, ותפילה זו מלווה בתחינות ובקשת סליחה עבור המת (רק אזכיר כי יש גישות שונות באסלאם לתפילה זו)
יש להניח שחמאס וארגוני הטרור האחרים, יודעים היטב מי וכמה קבורים תחת הריסות עזה תחתית, ולאחר שהחלו להוציא היום את המחבלים ההרוגים הרבים מהמקומות בהם הם יכולים, סביר להניח שבמקביל להלוויות, יעלה גם מספר ההרוגים הרשמי שחמאס מפרסמים.
בחמאס ובארגוני הטרור האחרים ברצועה, יודעים היטב עד כמה קשה הייתה הפגיעה בתשתיות הטרור שירדו לטמיון, לאחר שהושקעו בהם מיליארדי דולרים ושנים של בנייה, ולא פחות קשה הייתה הפגיעה
ביכולת ההתעצמות העתידית של ארגוני הטרור, כשהושמדו מערכי מחקר וייצור של אמל”ח, אבל קשה אף יותר הפגיעה בארגוני הטרור שנובעת מחיסולם של מחבלים שהיו מקור ידע ויכולות בתחומים שונים, הן בייצור אמל”ח, הן במערך התקשורת והסייבר, והן בשדרת הפיקוד.
ראשי ארגוני הטרור יודעים את עוצמת הפגיעה שהם חטפו בסבב הזה, אבל חמאס חוגג ניצחון.
* יש לציין כי כל אותם מיליארדי דולרים שנתרמו לעזתים ע”י מדינות העולם, במטרה לשפר את חיי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, שימשו את ארגון הטרור, על חשבון האוכלוסייה האזרחית, לצורכי טרור והתעשרות מנהיגי חמאס ומקורביהם…
* אציין גם כי סכומי כסף גדולים של תרומות צדקה רבות מהעולם המוסלמי, שנתרמו לטובת שיפור חיי הפלסטינים, או שנתרמו עבור מסגד אל-אקצה, במקום להגיע לייעוד המוכרז שלשמו תרמו אנשים פשוטים בכל רחבי העולם המוסלמי, מצאו את דרכם לכיסי מקורבי ארגון הטרור חמאס ולהתעצמותו הצבאית.
* אציין גם כי לאחרונה נחשפו בעולם (באירופה, בטורקיה, ביבשת אמריקה, ובאסיה) מסלולי העברת כספי תרומות צדקה, שנותבו ע”י ארגון הטרור חמאס למטרות הארגון ולא לטובת המטרה שלשמן גויסו הכספים.
תמונת הניצחון? אותן תמונות בראיה שונה
אצלנו פרסם צה”ל סיכום לתוצאות ימי הלחימה במבצע ‘שומר החומות’ ובו מובאים בצורה יבשה (ואולי לא הכי מוצלחת) תוצאות המערכה מבחינת מה שאולי בעיניים מערביות יכול להיתפס כתמונה של מכה קשה וכואבת על ארגוני הטרור ברצועה , ולפיכח ניתן להתייחס לכך כמעין תמונת ניצחון שלנו בסבב הזה.
תוכלו לראות בכל אמצעי התקשורת את הנתונים ובהם השמדת מעל 100 ק”מ מנהרות הטרור של עזה תחתית (“המטרו” שעליו דיברו בימים האחרונים), את שאר רשימת המטרות שהותקפו, אשאיר לכם לקרוא בערוצי התקשורת השונים.
מהצד העזתי תוכלו לראות בפרסומים השונים את התמונות היוצאות מהרצועה, בהם אזרחים וחמושים ביחד, מסמנים באצבעותיהם V לאות הניצחון, על רקע הריסות בית זה או אחר, תוכלו לראות את הסרטונים והתמונות מהלילה, לאחר הכרזה על הפסקת האש, בהם חוגגים העזתים את הניצחון ואת כניעת ישראל.
ומשלב זה – אתחיל לדבר על הבדלי החשיבה ותפיסת העולם, דווקא ממילה אחת שמשום מה החליט מי שהחליט לקרוא למנהרות הטרור של חמאס, ולא משנה אם מדובר במנהרות “הגנתיות” או התקפיות” או סתם מחסני רקטות ואמל”ח מתחת לבית ספר / מסגד / מרפאה, במילה “מטרו” – שעלול להיתפס במדינות העולם הנאור, כתשתית אזרחית של תחבורה ציבורית לטובת האוכלוסייה העזתית.
* לעניות דעתי, השימוש במילה Metro בפרסומים הישראלים בארץ ובעולם, זו טעות הסברתית.
אילו הקופירייטר היה מעט יותר יצירתי, יכל להשתמש במונח Metror המשלב את המילה Metro עם המילה Teror כך שהשיוך של מנהרות הטרור בעזה, היה נתפס בעולם כקשור לטרור ולא לאיזו רכבת תחתית עזתית שהעולם לא ידע שהיא קיימת…
אז מה תהייה תמונת הניצחון של ארגון הטרור חמאס?
• מבחינת חמאס תמונות החורבן של ערי הרצועה – הן תמונת ניצחון.
• תמונת אישה שבוכה מול הריסות ביתה – היא תמונת ניצחון.
• תמונת מיטת תינוק וורודה מול בית הרוס – היא תמונת ניצחון.
• ובתפיסת העולם של ארגוני הטרור, תמונות ילדים פצועים הן תמונת ניצחון.
• על אחת כמה וכמה, תמונות ילדים שנהרגו הן שוות ערך לתמונת ניצחון.
ועוד תמונה המראה על הבדלי תפיסת העולם:
• תמונת ילדים יושבים על פצצה ישראלית שלא התפוצצה
בעיניים מערביות התמונה הזו היא בלתי נתפסת, מי יושיב ילדים על פצצה שלא התפוצצה?
הרי בכל מקום נורמלי בעולם, יפנו את כל האזור ברדיוס ביטחון, ומומחי סילוק פצצות, יטפלו בנפל הפצצה בזהירות וירחיקו אותה ממקום מיושב (או לחלופין יפוצצו את הנפל בפיצוץ מבוקר) כדי למנוע נזק סביבתי גדול ופגיעה בחיי אדם.
אבל ברצועת עזה? זו הזדמנות להראות לעולם תמונת מסכנות של ילדים עזתים אומללים ליד פצצה ישראלית אימתנית…
נשגב מבינתי מה עולה על דעתו של מי שמושיב ילדים על פצצה שלא התפוצצה לצורכי צילום, ולא משנה מה הסיבה שלשמה רוצים לצלם תמונה כזו, תוכלו לנסות לשאול את הצלם העזתי מוסטפה חסונה (مصطفى حسونة = Mustafa Hassona) אולי הוא יוכל להסביר על מה הוא חשב כשסיכן כך ילדים ואת כל מי שמסביב…
ואם כבר אני מדבר על תמונת ניצחון ועל פצצות שלא התפוצצו, במחזה האבסורד העזתי, ארגון הטרור חמאס, ארגן ביום שבת ה 22 במאי מסיבת עיתונאים, וכדי להמחיש את נצחונו בפני העולם, רוכזו פצצות וטילים שלא התפוצצו והונחו למרגלות הריסות מבנה באחד מרחובות עזה, ודוכן הדובר במסיבת העיתונאים הכה חשובה בעיני ארגון הטרור חמאס, הוצב על ההריסות בצמוד למערום הפצצות.
אשאיר לדמיונכם מה היו אומרים במקומות שונים בעולם, לו היו רואים בשידור חי של מסיבת עיתונאים של מחבלי חמאס, פיצוץ של אחד הנפלים שהיה גורם לנפגעים רבים בקרב העיתונאים והאזרחים שנאספו לשמוע את דברי נציגי ארגון הטרור חמאס…
פחות יראו לעולם מה אותם “מומחי חבלה” עושים עם הפצצה לאחר צילום התמונות לצורכי התעמולה, ולמי שלא ראה את התמונות של מאחורי הקלעים, חפשו ברשת ותמצאו את תמונות אנשי החבלה של ארגוני הטרור, מוציאים את חומר הנפץ מתוך הפצצות, פצצת MK-84 השוקלת טון, מכילה 429 ק”ג של חומר נפץ תקני, שאותו ארגוני הטרור אוספים לשימוש חוזר, לטובת מילוי רש”ק של רקטות המשוגרות על אזרחי ישראל.
זו הסיבה שבחלק מהתמונות שבהן רואים בימים האחרונים את הפצצות הישראליות, רואים שהחלק האחורי של הפצצה עטוף בשמיכה או שטיח, פשוט כדי למנוע מחומר הנפץ ליפול במהלך ההעברה “למתקן הטיפול” בנפלי אמל”ח ישראלי…
זה הזמן להזכיר לכם שלא תמיד צריך להאמין לכל תמונה שתעמולת האויב מעלה לרשת, ואת הכתוב במאמר שהעליתי לערוץ לפני שבוע בנושא.
שימוש במניפולציות רגשיות להשגת עיצוב תודעה
כרגיל כמו תמיד, ובוודאי בכל מערכה מול ארגוני הטרור, אנו נראה שימוש מניפולטיבי בתמונות וסרטונים שבוימו היטב, ולא משקפים את המציאות כפי שהיא, אבל עדיין התמונה שווה אלף מילים.
כך נראה לדוגמה את אותה מיטת התינוק גם אם נקייה מאבק כשהכל מסביב מאובק, וכמובן יוסיפו ילד הולך ליד המיטה על רקע הבית ההרוס, האם יש קשר בין המיטה שנראית שהובאה לצורכי הצילום, לבין הבית ההרוס? או האם באמת הבית ההרוס – היה ביתה של האשה שצולמה בוכה מולו?
אין לי תשובה לשאלות אלו, אבל אין ספק שהמסר הרצוי לארגון הטרור, יעבור לטובת מלחמת התעמולה לעיצוב התודעה של דעת הקהל.
נסו לפנות לצלמת העזתית סמאר אבו אלוף ( سمر أبو العوف = Samar Abu Elouf) שצילמה את התמונה של המיטה הורודה, עבור The New York Times אולי היא תוכל לספק תשובה…?
אציין כי מכונת התעמולה הפלסטינית עושה שימוש רב בתמונות ילדים על רקע הריסות, כמו גם תמונות נשים בוכות על רקע הריסות, מתוך הבנה של האפקט שתמונות אלו יוצרות, כי הרי מה יותר גורם לנו להזדהות מאשר מראה אישה בוכה או תמונת ילד קטן על רקע ביתם ההרוס.
האפקט שאותו מחפשת מכונת התעמולה הפלסטינית, נועד לעיצוב התודעה של דעת הקהל, ולצורך כך כדרכה של תעמולה, כל האמצעים כשרים, גם אם הבית ההרוס אינו ביתם של המצולמים שהובאו במיוחד לצורך הצילומים על רקע הבית שנבחר לצורכי התעמולה…
וזו הסיבה שנראה בתוצרי התעמולה המופצים ברשתות החברתיות וערוצי התקשורת בכל העולם תמונות שנועדו לפרוט על נימי נפשם של הנחשפים לתעמולה הפלסטינית, ולעורר הזדהות עם הפלסטינים ורשי טינה כנגד ישראל “והכיבוש הציוני האכזרי”, גם אם התמונה שמראים לנו היום היא בכלל לא מהימים האחרונים אלא צולמה לפני שנים, וגם אם “הילדה הפלסטינית שהכיבוש הציוני הרג בעזה” היא בכלל ילדה נוצריה שלשמחתנו חיה את חייה ברוסיה, וגם אם תמונת הבית ההרוס והילדים הפצועים צולמה בכלל בסוריה…
אציין כי מטבע הדברים, גם חלק מאותן “תמונות ניצחון” שמפרסמת התעמולה הפלסטינית ושאנו רואים בכל הרשתות החברתיות וערוצי התקשורת, לא תמיד קשורות לסבב האחרון, ויש בהן שצולמו בזמן ובסיון מבצע צוק איתן בשנת 2014.
כל התמונות היוצאות מהרצועה נועדו לצורכי תעמולה של ארגוני הטרור, מצד אחד לשדר את המסכנות למראה ההרס שהם – ארגוני הטרור, הביאו במו ידיהם על הרצועה, אבל הם גם יודעים שאותם התמונות, הן אלו שיביאו לארגוני הטרור את התמיכה ואהדה בקרב תומכיהם בעולם, וכמובן תרומת סכומי כסף גדולים מאוהדי חמאס, כספי צדקה של מוסלמים מכל העולם, ישירות לקופת הארגון וכיסי רבי המחבלים.
במקביל כמובן חמאס מצפה לזרימת כסף ממדינות תורמות מכל העולם, שאמנם יהיה אולי מיועד לשיקום, וכרגיל חלקו יתגלגל לצורכי טרור ושוב – לכיסי ראשי חמאס והמקורבים להם.
מילה על הסברה ותעמולה
סבב הלחימה הזה היה שונה מסבבי לחימה אחרים מול הטרור של ארגוני הטרור מעזה.
חמאס החלו לירות על ישראל במטח לכיוון ירושלים, כחלק מהמאבק של חמאס באש”פ וברש”פ על השליטה ביהודה ושומרון, ועל קיום הבחירות ברש”פ, ולטעמי גם כחלק מעיצוב התודעה של תעמולת חמאס, אשר מנסה לקבע בתודעת הציבור ביו”ש ובעולם המוסלמי, שארגון הטרור חמאס, הוא המגן של ירושלים ומסגד אל-אקצה, חמאס גם עשו ככול שביכולתם כדי להסית את ערביי ישראל לפרעות אותן ראינו בערי וכבישי ישראל.
אציין שיש מי שסוברים כי גם החשיפות של ניתוב כספי תרומות הצדקה בעולם המוסלמי לצורכי טרור של חמאס ולכיסי אנשי חמאס, הן חלק מהסיבות שהובילו את חמאס לפתוח בסבב הטרור האחרון של ירי לעבר אזרחי ישראל. (ואני שואל את עצמי – האם חשיפות אלו הן הסיבות לכך שבשבועות האחרונים שלפני מבצע “שומר החומות” הגיעו אסמאעיל הנייה ובכירי חמאס נוספים לשיחות עם מנהיגים בבירות שונות ברחבי העולם המוסלמי?…)
ישראל בתגובה גם היא פעלה באופן מעט שונה מסבבים קודמים, ופעלה גם בשדה המערכה הצבאי וגם בזה המדיני בדרך שהקנתה לישראל הישגים צבאיים ומדיניים, אבל עדיין אנחנו נמצאים בבעיה במערכה על דעת הקהל בעולם.
אזכיר כי לעולם נהייה בנחיתות מספרית (ותקציבית) בשדה המערכה על דעת הקהל, בוודאי ברשתות החברתיות ובעיתונות המוטה מראש כנגד ישראל, אבל גם בשדה מערכה זה, חל שיפור מה וחלה התקדמות, ונעשים מהלכים שנקווה שיישאו פירות בעתיד.
אבל כתמיד כשאנו עוסקים בהסברה, ארגוני הטרור ותומכיהם בעולם, עוסקים בתעמולה, והסברה מטבעה היא תמיד תגובתית, ובאה להגיב ולהסביר, ולעולם האמת תהייה נר לרגלי הפועלים להסברה, וזה בניגוד לתעמולה האנטי ישראלית שכדרכה של תעמולה, תהייה מניפולטיבית והשקר לא יהיה זר לה, ותהווה כר פורה לשנאת ישראל ואנטישמיות בוטה.
למען הסר ספק אומר ששדה המערכה של ההסברה הישראלית, זה שדה מערכה לכל דבר, ובעל חשיבות רבה כזירות הפעולה הצבאית והמדינית.
מילה לסיכום
לאחר כל הנאמר עד כה, אזכיר את העובדה הפשוטה, שלעולם אנו נשאף לשלום, וכמובן שננסה לעשות מה שניתן כדי לסיים סבבי לחימה כדי לחזור למצבי רגיעה, על מנת שתושבי ישראל יוכלו לחיות את חייהם בשקט ושלווה, ואילו ארגוני הטרור לעולם מטרתם תהייה השלטת טרור ופחד, ושימור מצב הלחימה, גם על חשבון האוכלוסייה האזרחית הלא מעורבת שבקרבה הם חיים.
הבדלי התפיסות האלו, מובילים לכך שבעוד אנחנו ננסה להגיע להפסקת אש, ארגוני הטרור תמיד יראו בכך ניצחון שלהם על מדינת ישראל, ואם “הניצחון” הזה מדמם וגרם לחורבן, רצוי מאוד שהדם וההרס “יצטלמו טוב” לשימוש מכונת התעמולה והנדסת התודעה…
לכן אנו רואים בתקשורת תומכת הטרור (בעיקר בשפה הערבית) ביטויי שמחה על הניצחון של פלסטין לצד לעג ובוז “לכניעה הציונית”.
אסכם ואומר שבזמן אנחנו חושבים ומדברים מערבית, שואפים לשלום, דואגים לתושבי ישראל בני כל הדתות והלאומים, ואף דואגים יותר מאשר ארגוני הטרור, לילדיהם בני עמם, ומנסים שלא לפגוע במי שאינו מעורב בטרור, האויב הרוצה להשמידנו, חושב ומדבר ערבית, מחפש תמיד לפגוע באוכלוסייה האזרחית הישראלית, ולא משנה לא אם רקטה שהם יורים, תהרוג גם מוסלמים, העיקר מבחינתם זה להראות לעצמם ולתומכיהם עד כמה הם גיבורים, שמובילים את ‘ההתנגדות’ של ג’יהאד נגד ישראל, בהכרח גם “תמונת הניצחון” תהייה שונה בראייתנו מול ראיית ארגוני הטרור.
קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון
קרדיט לתמונות האנשים היושבים על כורסאות בבית הרוס בעזה: מהרשתות החברתיות, צילום של הצלם העזתי ויסאם נסאר = وسام نصار= Wissam Nassar
קרדיט לתמונות של ילדים יושבים על פצצה: מהרשתות החברתיות, צילום של הצלם העזתי מוסטפה חסונה = مصطفى حسونة = Mustafa Hassona
קרדיט לתמונות אחרות ולסרטון: הרשתות החברתיות ההערביות השונות
קרדיט לתמונה ראשית: דובר צה”ל