מילה על הסיפור מאחורי הפקק בתעלת סואץ
חסימת התעלה
כמו כל העולם גם אתם יודעים שאוניית המכולות Ever Given של חברת Evergreen Marine שחסמה את תעלת סואץ, מבוקר יום שלישי ה 23 במרץ, במל טוב ולרווחת רשויות התעלה והעולם כולו שוחררה, והתעלה נפתחה בחזרה לתנועה ביום שני ה 29 במרץ.
לא אכנס לשאלה של מי אשם ומי יישא באחריות, וגם לא לשאלה של האם רשויות התעלה עוסקות באופן סדיר בפינוי החול השוקע בקרקעית התעלה, כחלק מפעולות התחזוקה של תפעול התעלה.
גם לא אדבר על הנזקים ועל הסכומים השונים שעולים בכל מני דיווחים, רק אזכיר שלמרות שישה ימים שהתעלה הייתה סגורה לתנועה ומאות ספינות מכל הסוגים נאספו בכניסות לתעלה, לא מדובר על אבדן המטענים, אלא במרבית המקרים על איחור בהגעת המטען ליידעו, ועלויות נוספות של תפעול הספינות בימי ההמתנה לפתיחת הפקק ועד לסיום צברי הספינות בשני הצדדים.
כדי לשים דברים בפרופורציה, אזכיר לכם כי מטבע הדברים, כשיש ימי סערה שבהם נסגרים נמלי הים, ספינות הסוחר עוברות למצב המתנה בלב ים, או בים מול הנמלים, עד אשר תחלוף הסערה, לפעמים זה עניין של פחות מיום ולפעמים זה עניין של ימים.
אתם גם יודעים שאירוע נדיר זה גרם לעצירת ספינות בנתיב השייט מהחשובים ביותר לסחר העולמי, שבלעדיו יש צורך להקיף את אפריקה בתוספת ממוצעת של 15 יום ליעדים באירופה ושל 8-9 ימים ליעדים בארה”ב, וכמובן אלפי קילומטרים נוספים.
היו לרשויות התעלה במצרים, לעולם הספנות ולכל מי שתלוי בסחורות מכל הסוגים העוברות דרך תעלת סואץ, חששות שאם לא תחולץ הספינה התקועה בתוך זמן קצר (דבר שלא היה ברור אם יקרה, והיו אומדנים שנעו בין ימים ספורים ועד לשבועות ארוכים…) וכל מי שהמתין לפתיחת חסימת התעלה חשש שאם לא ישוחרר “פקק התנועה” של מאות ספינות הממתינות לעבור משני צידי התעלה, תוספת הזמן הזו והעלויות הכרוכות בכך, עלולים לשנות סדרי עולם בלו”ז סחר העולמי המסתמך על ספינות סוחר מכל הסוגים בנתיבי שבין אסיה לאירופה ואמריקה, ובכך לגרום לעליית מחירי הנפט, חומרי גלם וסחורות.
כל זה מבלי להזכיר מטענים עם רגישות לאיחור בתאריך האספקה המקורי, בין אם מטענים של מזון שעלול להתקלקל אם זמן האספקה יתעכב או בעלי חיים (כמו פרות וכבשים, העושים את דרכם בים, ולא בטוח שיהיה מספיק מזון לזמן הנוסף אם יידרש מעבר לימי ההמתנה, גם להקיף את יבשת אפריקה) ועוד מטענים אחרים שלזמן האספקה יש חשיבות.
למה עולים מחירי הנפט בעקבות עצירת התנועה בתעלת סואץ?
מכל תנועת הספינות בתעלה, אתמקד רק בשוק האנרגיה – מכליות נפט גולמי ומוצריו ומכליות גז.
אספר לכם שבפקק התנועה הימי בתעלת סואץ, ישנן גם לפחות שבע מכליות נפט שכבר תקועות עם כולם בפקק, ומתעכבות עם 6.3 מיליון חביות נפט, אולי תופתעו לשמוע שלא כל המכליות מגיעות מחצי האי ערב או מדינות המפרץ הפרסי, מתוך שבע המכליות האלו חמש נמצאות בדרכן מהים התיכון לים סוף, ושתיים בדרכן צפונה, שאליהן הצטרפו עוד שלוש מכליות הנושאות עוד 2.5 מיליון חביות שהגיעו מים סוף לפקק שבכניסה הדרומית, ויש עוד מכליות בדרכן.
וזה לא סוף הסיפור – בנוסף למכליות הנפט הגולמי, יש גם 15 מכליות של מוצרי נפט למיניהם כגון בנזין, דלק סילוני, נפטא ועוד, וגם מכליות אלו נחלקות לעשר התקועות בפקק בכניסה הדרומית, וחמש ממתינות בדרכן לאסיה בכניסה הצפונית, את הרשימה נסגור עם חמש מכליות LNG (גז טבעי נוזלי) ושתי מכליות LPG (גפ”מ – גז פחמימני מעובה) וכמובן יש גם עוד מכליות מוצרי נפט וגז שהיו בדרכן להצטרף לפקקים.
הרשימה שהצטברה במהלך ששת ימי עצירת התנועה, היא רק דוגמה לתעבורת מוצרי האנרגיה בסחר העולמי שעוברת דרך התעלה, שעיקובי האספקה הצפויה, העלויות הכרוכות בהקפת אפריקה במקום שייט דרך התעלה, היווצרות מחסור במכליות עקב תוספת הזמן הצפויה, כל אלו בנוסף לאי הוודאות, גורמים לעליית מחירי הנפט.
חסימת התעלה גרמה לעליית מחירי הנפט, ופתיחתה הביאה לירידת המחיר, והיה חשש בשווקי הנפט שאם לא תשוחרר החסימה במהרה ואכן תהייה עצירת תנועה לשבועות ארוכים, יהיה צורך בשילוח מכליות במסלול הארוך סביב אפריקה, שאינה יעילה ללא שימוש במליות ענק – Super Tankers ודבר זה כמובן יהיה גורם נוסף שישפיע על מחיר הנפט.
בנוסף צריך להבין שבמידה והחסימה הייתה נמשכת, והיו רוצים לנתב מכליות סביב אפריקה, חלק מעליית המחיר היה נובע מכך שהיה נוצר מחסור במכליות נפט VLCC שנושאות עד 2 מיליון חביות נפט, והיות ומכליות הענק נושאות יותר נפט עלות ההובלה לחבית תהייה זולה יותר, לעומת מכליות Suezmax שנושאות בין 800 אלף חביות למיליון חביות נפט, אבל פשוט לא בטוח שהיו מתפנות מספיק מכליות ענק לצורך כך, כך שעלות משלוח נפט סביב אפריקה במכליות קטנות מאשר VLCC משמעותו עלות גבוהה יותר ללקוח.
* אני לא מכניס למשוואה את מכליות הענק ULCC – TI Class הנושאות 4 מיליון חביות, היות ויש רק ארבע מהן בעולם ומאוד לא סביר שישנו את מסלולן הקבוע ממדינות המפרץ ליעדים שנקבעו מראש.
שוב אזכיר כי אמרתי שאתייחס רק לשוק האנרגיה, לכן לא אדבר בהמשך על סחורות אחרות.
האם אין אפשרויות אחרות?
אולי תזכרו שהזכרתי בעבר שיש צינור נפט מצרי בין צפון ים סוף – מסוף הנפט בנמל עין סוחנה (العين السخنة) הנמצא כ 55 ק”מ מהעיר סואץ, לבין הים התיכון – מסוף הנפט סידי קריר (سيدي كرير) הנמצא ליד אלכסנדריה., ונכון גם שכולם כבר יודעים שקיבולת הזרמת הנפט המקסימלית המתוכננת של הצינור היא 2.5 מליון חביות ביום, ובפועל מדובר על יכולת הזרמה של 2.34 מיליון חביות ביום.
אבל האם צינור נפט זה יכול לשמש תחליף מלא לתעלה?
והתשובה במילה אחת – לא.
כדי להבין מדוע לא, צריך יהיה להכיר מעט את מתקני צינור הנפט בשני החופים, של ים סוף ושל הים התיכון, ואת מערכת הזרמת הנפט בצינור.
אז נתחיל מזה שהצינור הוא למעשה מערכת של שני צינורות מקבילים, שיכולים להזרים באמצעות משאבות נפט מכיוון ים סוף אל מתקני חוף הים התיכון בקצה השני של הצינורות.
הזרמת הנפט בפועל מסתכמת בכ 1.3 עד 1.6 מיליון חביות ביום, ולפי חברת הניהול של SUMED זה מהווה כ 80% מנפח משלוחי הנפט מחצי האי ערב ומדינות המפרץ ללקוחות באירופה.
* כשבודקים נתונים חיצוניים למה ש SUMED מוסרים, מתקבל נפח הזרמה נמוך בהרבה)
אבל אם יש יכולת להגביר את התפוקה ולהעביר יותר נפט דרך מערכת הצינור, אז מה הבעיה?
נתחיל מהדבר הפשוט שבנוסף למה שעובר בצינור, דרך התעלה מתוך כל תעבורת מוצרי האנרגיה, על פי נתוני חברת KPLER המנתחת נתוני סחר ותנועת סחורות, בשנה שעברה רק נפט גולמי עבר בכמות של 1.74 מיליון חביות ביום (מתוכם 500 אלף חביות ביום ללקוחות באירופה מספקים במפרץ) כך שבכל מקרה נפח ההזרמה המקסימלי של מערכת SUMED אינו מספיק לכמות הנפט היומית העוברת דרך התעלה והצינור גם יחד. (אזכיר כי מדובר על שנת הקורונה, בה צריכת הנפט העולמית וגם באירופה צנחה…)
נוסיף לזה את העובדה שמסופי הנפט בשני הצדדים, לא יכולים לטפל בכל התעבורה הנוספת מבחינת מתקני פריקה וטעינה ומבחינת קיבולת מכלי אחסון.
לדוגמה בצד ים סוף – עבור נפט גולמי ישנם רק שלושה מצופי פריקה (שרק אחד מהם משמש גם לטעינה) ומשם הנפט עובר ל 24 מכלי האחסון, בעלי נפח כולל של 18.4 מיליון חביות.
ובצד הים התיכון לטובת נפט גולמי ישנם 28 מכלי אחסון, בעלי נפח כולל של 19.5 מיליון חביות, המעבירים את הנפט אל חמישה מצופי הטענה למכליות.
אבל נפח כולל הוא דבר נחמד למספרים, אבל לא תמיד קשור לתפעול העברת נפט גולמי ממכלית של יצרן הנפט למכלית הבאה שתעביר את הנפט הזה אל הלקוח, היות וישנם סוגי נפט רבים, שלכל אחד תכונות שלו ומחיר משלו, אף לקוח ואף ספק לא ירצו שיערבבו סוג הנפט אחד עם נפט מסוג אחר, ולכן כל משלוח ישתמש בסט מכלים אחד, מפריקת הנפט מהמכלית בים סוף ועד לטעינה על המכלית בים התיכון.
* תוכלו ללמוד מעט על איך נקבע מחיר הנפט ולמה יש יותר ממחיר אחד, במאמר שפורסם באפריל שעבר.
אציין כי חלק מהשירות שמערכת צנרת SUMED מציעה, זה הקלת עומס במכליות גדולות VLCC עמוסות, על מנת שהשוקע (Draft) של המכלית, יעמוד במגבלות Suezmax של 20.1 מטר
* מכלית VLCC עמוסה אינה יכולה לעבור בתעלה, לכן ישנה אפשרות פריקת חלק מהמטען במסוף הנפט הדרומי של צינור SUMED וטעינתו חזרה במסוף שבים התיכון, דבר שאל חלק מהיעדים יכול להשתלם יותר מאשר להקיף את אפריקה, למרות העלויות שירות SUMED וזמן הפריקה והטעינה, ושירות זה מהווה נפח קטן מהעובר בצנרת בשנה.
והנקודה הישראלית
אם מישהו תהה האם בכלל יש צורך בצינור נפט יבשתי, בין האמירויות וערב הסעודית – דרך ישראל, בא אירוע נדיר של חסימת תעלת סואץ, כפי הנראה בגלל משב רוח חזק שהסיט את הספינה מנתיבה, שעלתה על שרטון הצמוד לגדת התעלה ונעצרה בדופן התעלה, ואירוע זה מוכיח את החשיבות לנתיב נוסף לזרימת הנפט מהספקים ללקוחות, במקרה של נתיב עם צוואר בקבוק כמו תעלת סואץ.
מטבע הדברים כולם נזכרו בחוזה שנחתם בין האמירויות לחברת קצא”א הישראלית, לשימוש בצינור הנפט שבין אילת לאשקלון, ואם אכן כחלק מהתוכניות העתידיות, יוקם צינור נפט יבשתי בין מסוף הנפט הסעודי של נמל ינבוע (ينبع = Yanbu) שמקשר את המפרץ הפרסי לים סוף (ובכך עוקף את מצרי הורמוז ואת מצרי באב אל-מנדב, שהאיראנים והמיליציות של החות’ים עושי דברם, עלולים לחסום אם ירצו לפגוע במדינות המפרץ וערב הסעודית).
אציין גם כי אם והיה ויוקם צינור הנפט היבשתי, הדבר ייעל משמעותית את הובלת הנפט ממדינות המפרץ ואולי גם מסעודיה אל הים התיכון, וכמובן שיוזיל עלויות ויקצר זמני הובלה ימית, וייתכן שישפיע בצורה ממתנת על מחירי הנפט.
כמו כן צינור עתידי ייתר את תנועת המכליות ממסוף הנפט בים סוף אל מפרץ אילת, ובכך למנוע תקלות שעלולות לגרום לאסון אקולוגי במידה של נזילות נפט או חלילה טביעת מכלית במפרץ.
ולסיום אוסיף שגם לחברת SUMED ישנה תוכנית עתידית לחבר את מערכת צינור הנפט שלהם, אל מסוף הנפט הסעודי בינבוע, באמצעות תוספת צנרת יבשתית וגם צינור תת ימי שיחצה את ים סוף.
ביני לביניכם – אישית אשמח לראות את צנרת הולכת הנפט הישראלית מתחברת לצנרת הסעודית ודרכה לצנרת המפרצית, ולא לראות בעתיד את טקס חנוכת חיבור הצנרת הסעודית למצרית,
וזה למרות שאם בודקים של מי הנפט שזרם ב SUMED בשנה שעברה, רואים שרוב רובו של הנפט היה סעודי, עם חלק קטן כווייתי וחלק קטן עיראקי.
קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון