קווים לדמותו של אבי תכנית הגרעין העיראקית שנפטר לאחרונה בגרמניה

למרות הישגיו והיסטוריה ארוכת שנים בתחום האנרגיה האטומית, המדען העיראקי עבד אל-חלים איברהים אל-חג’אג ‘גורש מארצו, ונקבר בגלות בגרמניה, על רקע התעלמות רשמית של השלטונות העיראקיים, שלא הוציאו הספד על מותו של אחד החוקרים הבולטים במדינה.

אל-חג’ג ‘נפטר ב- 16 במרץ 2021, בגיל 80, לאחר מאבק ממושך במחלה.  הוא שהה כגולה בבירת גרמניה, בברלין, במשך 15 שנה, אליו הגיע לאחר שנחטף על  ידי קבוצות חמושות שפעלו בעירק בשנת 2006 ושוחרר אחר כך.

מהנדס הכור

עבדול חלים איברהים אל-חג’ג’ נולד בעיר בצרה שבדרום עירק בשנת 1942 והיה בעל תואר דוקטור בהנדסת חשמל מאוניברסיטת “בראונשוויג” בגרמניה.

בשנת 1976 עבד כחוקר במרכז המחקר הגרעיני בארגון האנרגיה האטומית העירקית, ואז לקח על עצמו את ניהול המחלקה להנדסת חשמל באותו מרכז, פעם כמנהל הכורים ופעם כמנהל המכון להכשרה ופיתוח כוח אדם.

לאחר מכן, בשנת 1988 הוא הפך לראש המחלקה למדיניות ותוכניות מדעיות, ולאחר מכן ,בשנת 1992 ,מונה לתפקיד סגן נשיא הארגון לאנרגיה אטומית.

בשנת 1991 הוא הופקד על המשימה לעמוד בראש צוות הגרעין מול צוות סבא”א שך האו”ם, לאחר תחילת הבדיקות בהתאם להחלטות מועצת הביטחון.

מאז שנת 1996 אל-חג’ג’ הפך לחבר באקדמיה המדעית העיראקית וחבר במועצה הטכנולוגית שלההשכלה הגבוהה בשנים  1987-1992, בנוסף להיותו חבר בסינדיקט המהנדסים עם תואר יועץ.

הוטלה עליו המשימה לבצע מעקב אחר הצוות ההנדסי והטכני של משרד ההסברה, ולקחת את האחריות לפיקוח על אנשי הצוות לשיקום תחנות שידור רדיו וטלוויזיה בעירק לאחר שהופצצו ע”י האמריקאים בשנת 1991.

הוא כיהן בתפקיד מזכיר משרד התרבות והמידע לענייני מדע והנדסה בין השנים 1999-2001, ואז הועבר כיועץ במחלקת המילואים של משרד נשיאות הרפובליקה.

ד”ר אל-חג’ג’ היה אחד ממדעני האנרגיה הגרעינית הבולטים, מהנדס בכור הגרעיני “תמוז” העיראקי, שהופצץ על ידי מטוסי קרב ישראליים ב- 7 ביוני 1981, ומייסד אסטרטגיית תוכנית הגרעין בעירק. הוא היה “מגדלור” במדע, תרבות ופוליטיקה, ונושא עקרונות פטריוטיים ולאומניים אמיתיים.
הוא זכה ליחס מנוכר, כמו חוקרים מכובדים אחרים של עירק, לאחר הפלישה לעירק בשנת 2003, כאשר בנות הברית כבשו את עיראק.

נחטף וזכה ליחס מנוכר

אל-חג’ג ‘נחטף על ידי ארגונים חמושים בשנת 2006 בגלל תרומתו לשחרור גרמנים שנחטפו מתוך עירק. מאוחר יותר שוחרר ואז עזב את עירק לגרמניה.

באפריל 2009 פרסם אל-חג’ג ‘ספר עם שר ההשכלה הגבוהה בתקופת משטרו של סדאם חוסין, חמאם עבד אל-חאלק, שכותרתו “האסטרטגיה של תוכנית הגרעין בעירק בהקשר למדיניות המדע והטכנולוגיה”, אשר הודפס על ידי “המרכז ללימודי אחדות ערבית” בבירת לבנון, ביירות.

אל-חג’ג’ סקר בספרו את הזירה לפני ואחרי ההפצצה הישראלית על הכור ביולי 1981, וציין כי הוא פרסם הרבה על תוכנית הגרעין העירקית, בין אם להגנה עליה או כתשובה להאשמות שקריות עליה.

בספרו, אל-חג’ג ‘סוקר את המסגרת האסטרטגית של התוכנית שנמשכה יותר מ -50 שנה, שמשטרים פוליטיים רבים ששלטו בעיראק משנות העשרים  השתלטו על עיצובו וניהולו  ועד לכוחות האמריקאים שהשמידו את התוכנית האטומית העיראקית. הוועדת לאנרגיה גרעינית בעיראק בוטלה לאחר כיבוש בגדאד בשנת 2003.

הוא ציין כי הספר עשוי להיות המסמך הראשון שהונפק על תוכנית הגרעין ואינו מביע דעה אישית לגבי התוכנית.

הוא הסביר כי הוא רוצה לתעד על מה חשבה הנהגת עירק, על המציאות והתפתחויות האירועים ומה הוביל לכך  כדי שידעו את הדברים לאשורם.

ספרו של אל-חג’ג’ לא התייחס ל”שמות או נסיבות ספציפיות, מכיוון שזה מרחיק את האמת כפי שאנחנו רואים, וכפי שראינו וחיינו אותה, ושמטרתנו היא להציג את התמונה כמסמך היסטורי, כפי שקרה באמת ולא כפי שחלקם דמיינו זאת. ”

תוכנית הגרעין

ביולי 2014 הוא השתתף יחד עם קבוצת דמויות אקדמיות עירקיות ובעלי תפקידים לשעבר בפרסום הספר “הפיקוח בעירק על נשק להשמדה המונית (תפקידן של ועדות הפיקוח וצוותיהן בהשמדת התכנית העירקית ובהכנה לפינוי המתקנים)”.

אל-חג’ג’, יחד עם עמיתיו, שופכים אור על פעילותה של ארצות הברית בתרגול שיטות שונות של הטעיה, הטעיה, הבטחות והפחדות כדי למנוע פיתרון של שלום בנושא כווית.

התוצאה של התוקפנות הזו הייתה ההרס המוחלט של עירק, אותו תיאר מרטי איתזרי, שליחו של מזכ”ל האו”ם, בביקורו בעירק מיד לאחר המלחמה ההיא, כ”דומה ליום הדין. ”

אל-חג’ג’ הסביר כי התוקפנות כוונה נגד המבנים המדעיים של עירק, כוחותיה הצבאיים, ואזרחיה השלווים  בתואנה של שחרור כווית, תירוץ שמסתיר מאחוריה את השנאה הציונית נגד כל מדינה ערבית מתקדמת.

“כדי שכולם יידעו כי לאף מדינה מזרח תיכונית פרט לישראל אין זכות להחזיק כלי נשק מרתיעים או את מה שנקרא נשק להשמדה המונית.”

אל-חג’ג’ הסביר: “פעלנו ואנחנו עדיין פועלים בתחום המדע והטכנולוגיה וסיפקנו את מה שאלוהים הכל יכול אפשר לנו לקדם את המדע והטכנולוגיה בעירק. אמונתנו כי התקדמותם והתפתחותם של עמים אינה באה אלא באמצעות הקמת בסיס איתן למדע וטכנולוגיה, באמצעות הכשרה של אנשי מקצוע מוכשרים, מהנדסים מנוסים ומדענים חושבים. ”

לדבריו, “למרות היעדר המשאבים הכספיים, פקידים ביקשו מאז ראשית הממשלה הלאומית להרחיב את הקמת בתי הספר, הקמת מכללות מתמחות ומתן סיוע לתעשייה, חקלאות ושירותים ציבוריים באמצעות בחינה, ניתוח ובקרת איכות, כמו גם אימוץ יסודות מדעיים בהערכת הצלחות וכישלונות. “

בעקבות הגידול הראשון בהכנסות הלאומיות בראשית שנות החמישים, הוקמה מועצת השיקום וביצעה ביצוע פרויקטים ענקיים כמו סכרים, דיור, דרכי תחבורה ורבים אחרים, ובעקבות הגידול השני בהכנסות הלאומיות בראשית שנות השבעים, לדברי המחבר, קפיצת מדרגה איכותית בתיעוש, בחינוך ובמחקר מדעי וטכנולוגי.

הוא המשיך, “אחד מפירותיו היה בניית כור גרעיני לבחינת החומרים בסיוע טכנולוגי צרפתי וידע הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אך הכור הושמד כליל ערב פעולתו הניסיונית ביוני 1981 עם תקיפה ישראלית מרושעת. ”

הוא ציין כי לאחר מכן הוחלט לבנות את כל הטכנולוגיות החדשות במאמץ עצמי וללא קבלת סיוע מחו”ל. כך עלה פרויקט הגרעין העיראקי ופעילות ארגון התיעוש הצבאי.

הבסיס של הפרויקט הגרעיני היה רכישת ידע מהחזית של הטכנולוגיה הגרעינית, במיוחד מיחזור הדלק הגרעיני, ושימוש בה מאוחר יותר לבניית כורים חשמליים. עם זאת, התוכנית נהרסה בשיאה במהלך מלחמת “סערת המדבר” בשנת 1991, על פי אל-חג’ג ‘.