מילה על חג הפסחא

תאריכים רבים לחג הפסחא

חג הפסחא אולי מוכר יותר במנהגיו המערביים וכן גם התאריך המוזכר כיום חג הפסחא, שהשנה יחול ביום ראשון ה 4 באפריל, אבל בנוסף גם נחגג ע”י בני העדות והזרמים של הכנסייה האורתודוקסית (המזרחית), הנמצאים במדינות שונות אצלנו בשכונה ובמקומות נוספים בעולם, ביום ראשון ה 2 במאי, כולל הקהילות של הכנסייה הקתולית המזרחית וכן הקהילות של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית (כולל הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ורוב הכנסיות האורתודוקסיות השונות, כולל בפינלנד, רומניה, אסטוניה ועוד).

הסיבה לתאריכים השונים היא שהכנסיות המערביות (קתולים והפרוטסטנטים) מחשבות את תאריכי החגים על פי לוח השנה הגרגוריאני, המקובל בעולם המערבי (ובעולם כולו) כלוח השנה שאותו אנו מכירים גם בכינוי “התאריך הלועזי”, ואילו רוב הכנסיות המזרחיות משתמשות בלוח השנה היוליאני, ולכן יהיו תאריכים שונים בתלות לשיוך הכנסייה.

כמובן שכמו כל דבר בשכונה יש יוצאים מהכלל, ולדוגמה הכנסייה המארונית, שהיות והצטרפה לכנסייה הקתולית, לכן כל 27 הקהילות המארונית בלבנון, בישראל, באוסטרליה, ובשאר העולם, יחגגו ב 4 באפריל.
אוסיף גם שבכנסייה המארונית כמו גם בכנסיות האורתודוקסית והקתולית הסוריות ועוד כנסיות לא רבות אחרות, שפת התפילה היא ארמית סורית.

היות ויוצאים מהכלל בשכונה זה למעשה כלל בפני עצמו, אוסיף שהכנסייה הארמנית, למרות שנחשבת ככנסייה אורתודוקסית, גם היא מהחוגגים ב 4 באפריל.

ואם כבר הזכרנו יוצאים מהכלל, אציין כי הכנסייה האורתודוקסית היוונית מתנהלת על פי לוח שנה משלה, אבל תואם ללוח הגרגוריאני ולכן תחגוג את הפסחא כמו הכנסיות המערביות ב 4 באפריל, כולל הכנסייה היוונית אורתודוקסית בלבנון.

אבל מדוע בעצם חג הפסחא נחגג בכל שנה בתאריך אחר?

התאריך של החג נקבע ליום ראשון בשבוע שאחרי הירח המלא של חודש מרץ, שהוא הירח המלא הראשון לאחר יום שוויון האביב, ואשר מוכר בלוח השנה הנוצרי בשם “ירח מלא של פסח”, וכשמו כן הוא, הכוונה לחג הפסח שלנו – של היהודים, והיות ולוח השנה שאינו מתחשב במחזור הירח, יקבל במחזוריות תאריך אחר בכל פעם שייעשה חישוב למופעי הירח, בכל שנה אנו מקבלים תאריך שונה לחג הפסחא.

היות ויש הבדל של 13 יום בין לוח השנה הגרגוריאני, ולוח השנה היוליאני (שיעלה ל 14 יום בשנת 2,100) נוצר ההבדל בין תאריכי החג בין החוגגים לפי השתייכותם לכנסייה זו או אחרת.

וזה המקום לציין כי בעבר התאריך היה נקבע על פי לוח השנה העברי ותצפיות לירח מלא, רק שהיות ונוצרה בעיה שמועד החג נקבע מדי פעם גם לפני יום השוויון באביב, ולכן נעשה השינוי למה שמוכר כיום.
אוסיף גם שחלק מהכנסיות האורתודוקסיות המזרחיות, עברו להשתמש לצורך חישוב תאריך הפסחא בלוח שנה יוליאני מתוקן, כדי לקבל תאריך קבוע בכל שנה, אבל לשאר הצרכים משתמשים כרגיל בלוח שנה יוליאני רגיל (כבר אמרנו שיוצא מהכלל הוא הכלל בשכונה?)

אציע למי שמעוניין, לעשות חיפוש פשוט לנוסחת החישוב לתאריך חג הפסח בלוח השנה היוליאני, ייתכן כי תופתעו ממה שתמצאו.

לסיום מילה על זמרות

לחובבי השירה הערבית אספר כי על שתי זמרות, או בעצם על שלוש.
נוהאד ריזק ואדיה חדד, היא “ציפור המזרח” הידועה בשם הבמה “פיירוז” (فيروز = Fairuz) שהחלה לשיר לפני 81 שנה, היא מבנות הקהילה של הכנסייה הסורית הקתולית, השייכת לזרם היווני הקתולי, ולאחר נישואיה עברה לכנסייה היוונית האורתודוקסית.
אם עד עכשיו זה לא היה מספיק מסובך, אזכיר כי פיירוז היא בת לאם מהכנסייה המארונית ולאב מהכנסייה הקתולית סורית, שבכלל נולד בעיר מרדין (Mardin) במזרח טורקיה ליד גבול סוריה, שכמו מרבית אוכלוסיית הנוצרים אשורים בעיר, היגרו למקומות בהם פחות נרדפו…

ואיך אפשר שלא להזכיר זמרת לבנונית מפורסמת נוספת – נאנסי עג’רם (نانسي عجرم) שהיא בת הקהילה לכנסייה האורתודוקסית המזרחית.

והזמרת השלישית?
במאמר מוסגר אספר למי שלא ידע, שאת שם הבמה פיירוז – אימצה ‘ציפור המזרח’ מזמרת סורית מתחילת המאה העשרית, שהייתה ידועה בשם “פיירוז אל-חלבייה” (فيروز الحلبية) ושמה מעיד שמוצאה מהעיר חַלַבּ, שהופיע בסוריה, לבנון ומצרים.
שמה המקורי של הזמרת הסורית המפורסמת היה רחל סמוחה ואתם כבר מבינים שהייתה יהודייה.
רחל הייתה הזמרת היהודייה המפורסמת ביותר מבין כל הזמרים והזמרות היהודים של תור הזהב של אמנים יהודים שפעלו בארצות ערב, מתחילת המאה העשרים ועד הקמת מדינת ישראל.

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון