מותו של דוקטור אליהו … אירוע עצוב ששופך אור על אחרוני היהודים בעירק

בית חולים בעירק פירסם הספד בעקבות מותו של רופא, שעבד אצלו כל חייו, הספד שהפך עד מהרה  למוקד של תשומת לב מקומי ברחבי עירק מכיוון שהרופא שנפטר היה אחד היהודים העיראקים האחרונים שנותרו במדינה, כך טוענים מקורות מקומיים, וגם בגלל פעילותו הרפואית שגורמת לחיוכים ודמעות בעת ובעונה אחת.

● {תנחומים} ● בצער רב וביגון קודר הנהלת בית החולים האוניברסיטאי אלווסיטי מבכה יחד עם כל עובדיו הרפואיים, הבריאותיים והמינהליים אל אובדנו …

פורסם על ידי בית החולים האוניברסיטאי מדיה ביום  שני, 15 במרץ, 2021

עם מותו של ד”ר ד’אפר פואד אליהו, מומחה לרפואה אורטופדית וכירורגיה בבית החולים אלווסיטי בבגדאד, טוען הפוליטיקאי העיראקי פאיק אל-שייח ‘עלי, כי רק שני יהודים עירקים נשארו לחיות במדינה.

הוֹדָעָה עַל פְּטִירָה: היום העירקים נפרדים מאחד משלושת היהודים העיראקים האחרונים שחיו בבגדאד ממקום מנוחתם האחרון בבית העלמין. ד”ר זאפר פואד אל-יהו. יליד 1960. מומחה לאורטופדיה וטראומה בבית החולים אל וואסיטי. המנוח סירב לכל הצעות לעזוב את עירק ולגור באירופה. הוא היה הרופא של העניים .. הוא נעלם.

עמיתו של הרופא המנוח,שהוא גם רופא ,  אמר לאתר החדשות אל-חורה כי היהודים היחידים שנותרו כרגע בעיראק הם אחותו של אליהו, ד”ר ח ‘, ובעלה, שהם בגיל העמידה ואין להם ילדים, כלומר לדת היהודית בעירק אין עתיד.”

“המנוח לא התמודד עם פחד או חשדנות כלפיו אלא העניק אהבה טהורה לכולם”, אומר עמיתו של אליהו והוסיף, “זו הסיבה שכולם אהבו אותו.”

לאלו שלא הכירו את דתו האמיתית של הרופא, הרופא המנוח נקרא “אלסייד”, שהוא תואר חברתי-דתי עירקי הניתן לצאצאי צאצאיו של הנביא מוחמד.

כתוצאה מטעות שפשטה במקום עבודתו של הרופא, התקיימה האמונה כי הרופא המנוח היה שייך למשפחה השיעית של אל-מוסאווי, שמקורו בנביא מוחמד, וחבריו נושאים את התואר א-סייד, ולכן ד”ר זאפר הפך ל”סידה ” למרות שהיה יהודי לפי דתו, כפי שאמר עמיתו לאל-חורה.

הוא מוסיף כי זאפר אליהו קיבל הצעות (עבודה) שוטפות  לצאת מעיראק (ולעבוד באירופה) אך הוא סירב להן כל העת.

הרופא, כשהגיע לגיל 62, הוצא לפנסיה לאחר שלקה בשבץ מוחי, שלימים גבה את חייו לאחר שסבל ממחלה.

עמית אחר של הרופא, שסירב לחשוף גם את שמו, אומר כי “המנוח היה ביישן מאוד, ואחותו נהגה לבקש מעמיתיה עזרה במציאת אישה בשבילו, אך הוא סירב להתחתן.”

הקולגה אומר כי אליהו “היה דוגמה לאנושיות וענווה. כולם משתתפים בכל דבר ומתייחסים לחולים בחיוך, גם לאלה שלא מקבלים ממנו טיפול לאחר שהכירו את דתו.”

אך אלה “מעטים מאוד נדירים”, לדברי עמיתו של אליהו, שאמר כי הוא היה אהוב מאוד על מטופליו ועמיתיו.

עשרות פרשנים הסכימו עם דעה זו כאשר פורסם דבר מותו של הרופא המנוח, אחד מהם אמר כי הרופא “הציל את חייו”, ואחר אמר כי הרופא היה “כוכב בית החולים”, בעוד מספר רופאים אחרים דיווחו על סיפורי “ענווה של המנוח ואהבתו לעמיתיו ואהבתם אליו”.

אבו מוחמד, מטופל שקיבל טיפול מידי ד”ר זהפר, אמר כי “חסד היה התואר שלו בכל תיאור שהעניק למטופלים, והוסיף לאתר ” אל-חורה ” כי ” אליהו לא הפנה את המטופלים למרפאתו הפרטית כדי לקבל שכר נוסף והוא לא הפנה אותם למחלקות הפרטיות כי “זה היה יקר מאוד, ובמקום זה הוא העניק להם שירות רפואי מלא ומסור במחלקות החינמיות.”

הרוב המכריע של יהודי עירק עזבו את המדינה בשנת 1948 לאחר שנחשפו למה שמכונה בעיראק פרעות ” פרהוד “, שהם התקפות המוניות על יהודי עירק ורכושם ואילצו אלפים מהם לעזוב את המדינה למדינות אחרות.

ובארצות התפוצות, ובמיוחד בישראל, יהודים רבים שנולדו בעירק, וכולם בגיל מבוגר, עדיין מתעקשים לדבוק בזהותם העירקית, בין אם באשר למאכלים שהם מעדיפים, לשירים שהם מאזינים להם , או אפילו את הבגדים שהם לובשים.

יהודי עירק תרמו לאומנות,לתרבות  ולמורשת העיראקית, ותרומות אלה עדיין אינן ניכרות.