מכון וושינגטון למחקרים: האסטרטגיה התקשורתית של איראן במזרח התיכון

מכון וושינגטון למחקרים מפרסם כתבת מחקר אודות האסטרטגיה התקשורתית של איראן במזרח התיכון.

האסטרטגיה התקשורתית של איראן במזרח התיכון היא חלק בלתי נפרד מהמאמצים שלה להצדיק את פרויקט ההתפשטות האזורית שלה ולקדם אותו בקרב קהל רחב ככל האפשר.

“איחוד הרדיו והטלוויזיה” – “اتحاد الإذاعات والتلفزيونات” של משרד התרבות וההדרכה האיראני מעניק תמיכה פיננסית, טכנית, ארגונית והכשרה למוסדות תקשורת המזוהים עם איראן במזרח התיכון.

לאיראן 210 כלי תקשורת במזרח התיכון, והחשוב שבהם הוא “ערוץ אלעלם” – “قناة العالم”.

האיחוד מחולק לשלושה(?) גופים:

*- “המועצה העליונה”: בראשותו עומד כיום מנכ”ל ערוץ הטלוויזיה “אל-גאדיר ” – “قناة الغدير”  של ארגון בדר בעירק, מדר אל-בכאא’ – مضر البكاء.

*- “המזכירות הכללית” – “الأمانة العامة”: שוכנת בטהרן ובראשה עומד עלי קרימיאן. סגנו, נאצר אחדר, הוא מנהל התוכנית לשעבר ברשת הטלוויזיה “אל-מנאר” המזוהה עם מפלגת איראן הלבנונית, ואחדר אחראי כיום על אסטרטגיה תקשורתית של החות’ים בתימן.

ועדות קבועות

אסטרטגיית “האיחוד” – “الاتحاد”:
פועלת בעירק ובלבנון. בראש הסניף העיראקי עומד חמיד אל-חוסייני (אלוף משנה במשמרות המהפכה האיראניים), והוא שהקים את רשתות הטלוויזיה “אל-איטיג’ה” –  “الاتجاه”  (המנוהלות על ידי גדודי מפלגת איראן העירקית (חיזבאללה עיראק) , אלאעד – “العهد” (מנוהל על ידי אל-אסייב)). , אל-נוג’בה (המנוהלת על ידי אל-נוג’בה) וערוץ אל-ביינה – “قناة البينة” (מנוהלת על ידי פלוגות הג’יהאד – سرايا الجهاد).

בלבנון תרמה מפלגת איראן הלבנונית (החיזבאללה ) לפיתוח “ערוץ אל-מסירה” – “قناة المسيرة”  עבור החות’ים המשדר משכונת א-דאחיה שבביירות, וסוכנות הידיעות – “U-News” וסוכנות “U-feed”.

למדיניות הלחץ המרבי של ממשל טראמפ הייתה השפעה ניכרת על האסטרטגיה התקשורתית של איראן באזור. “ערוץ אלכות’ר” – “قناة الكوثر” האיראני הושעה.
.
איראן פונה לפעול כעת ברשתות החברתיות, כדרך הזולה ביותר להגיע לקהילות רבות ככל האפשר, ובמיוחד היא פעילה ברשת הטלגרם.