סקירת הפעילות האיראנית להתבססותה הצבאית, תרבותית ודתית בסוריה
לא רק שאיראן נלחמה בעם הסורי באמצעים צבאיים ובעשרות המיליציות שהביאה לסוריה כדי לתמוך במשטר אסד, היא גם החלה ליזום תהליכי שינוי דמוגרפיים, להפיץ את הכת השיעית, לחדור למכונים ולאוניברסיטאות, תוך הנהגת השפה הפרסית.
איראן מעולם לא הסתירה כי התערבותה הצבאית בסוריה התבססה מלכתחילה על בסיס עדתי , כלומר הגנה על משטר “בשאר אל-אסד”, הכלי העיקרי ביישום פרויקט באזור המכונה ” סהר שיעי “.
באמצע שנת 2013 הצהיר שר החוץ האיראני חוסין עמיר עבדאללהיאן כי “המקדשים הקדושים בסוריה מותקפים על ידי טרוריסטים והעולם השיעי רואה הכל”, והוסיף כי מדינתו נוקטת בצעדים “כדי להגן על המקדשים השיעים הקדושים בדמשק. ”
לאחר מכן, העיירה “סיידה זינאב” בפאתי הבירה דמשק, הפכה ממקום סמלי בלבד לחסידי “הכת השיעית” לחדר מבצעים ובירת איראן בסוריה, מרכז לניהול פעולות צבאיות נגד אזורי המורדים, ואבן שואבת ללוחמים שיעים מאפגניסטן, עירק, פקיסטן ולבנון, וכמובן מאיראן.
ההשפעה של איראן החלה להתרחב ושאיפותיה החלו לגדול, מכיוון שהיא מצאה את כניעתו של בשאר אל-אסד ואת נכונותו לוותר על כל דבר בתמורה לכל מה שישמור עליו בשלטון וידכא את המתנגדים, ואילו לאירן יש הזדמנות פז וקרקע פורייה להגשים את חלומה להפוך את סוריה לפרבר דרומי חדש בסהר השיעי.
עקירת סורים והתיישבות אפגנים ופקיסטנים
טהראן נקטה בצעדים הראשונים ליישום הפרויקט על ידי עקירת תושבי האזור ויישובם מחדש של משפחות לוחמיהם האפגניים והפקיסטנים במקומם, והענקתם אזרחות סורית, על סמך אמירתו של בשאר אל-אסד כי “המולדת מיועדת למי שמגן עליה, ולא לאלו שנושאים את הלאום שלה”.
תהליך היישוב מחדש התמקד באזור “סיידה זינאב” ובכפרים והעיירות שמסביב ,בדרום דמשק, ובערים דרעא ומועדמי אל-שאם במערב אלראוטה, בנוסף לעיר אלקוסייר ,באזור הכפרי הדרומי של חומס והכפרים המסונפים אליו.
מחוז דיר א-זור נטל את החלק הגדול ביותר מפעולות אלה, כאשר מיליציות איראניות השתלטו על מרבית הערים שבאזור , כמו אלבוקמאל ואל-מיאדין באזור הכפרי המזרחי, והביאו עשרות משפחות של לוחמי מיליציית “זאינביון” הפקיסטנית והמיליציה האפגנית ” אלפטמיון ” ולוחמי חטיבת אבו אל-פאדל אל-עבאס העירקית.
הסיבה להתמקדות איראן בנפת דיר א-זור, בה היא פעלה לפני פרוץ המהפכה הסורית במרץ 2011, נובעת מקרבתה לגבול עיראק, ומיקומה על דרך “טהרן-ביירות”, דרכה איראן שואפת להגיע לים התיכון.
מסיבה זו איראן החלה לנסות לחדור לקהילה ברחבי המחוז, הפעם לא באמצעים צבאיים, אלא באמצעות הפחדה וניצול של תנאי מחיה ירודים וצורך העם בסיוע והענקתה להם בתמורה לכניסתם לכת השיעית.
מרכזי תרבות להפצת הכת השיעית
נושא התפשטות השיעים אינו חדש לאזור, אך הוא החל להתפשט באופן מהותי רק לאחר תחילת המהפכה והתערבות איראן בסוריה.
כל האזורים שאיראן נכנסת אליהם מתחילים מיד ליישם את הפרויקט המגזרי שלה, לפי מספר שיטות, החל בשינוי דמוגרפי באמצעות גירוש המשפחות הסוניות והיישוב מחדש של משפחות חבריהם במקומןם, כמו שכונת “העמותות” בעיר אלבוכמאל.
בנוסף הפיכתם של כמה מסגדים למסגדים לתרגול טקסים שיעיים, ובניית מקדשים מדומים בתוך אזורים סוניים כמו מקדש “עין עלי” ליד “אלבוכמאל” ובאזור ” אלסוביה ” במטרה למשוך שיעים מעיראק ומאיראן ולשנות את זהות האזור.
איראן פתחה מלכתחילה גם מרכזי תרבות המיועדים לילדים במטרה לשנות את אופיים באמצעות הצגת סרטים תיעודיים וחינוכיים על הכת השיעית, והענקת מתנות וסכומי כסף לילדים שישתתפו בהם עם בני משפחותיהם.
איראן הצליחה באמצעים אלה להתרחב לאזור הכפרי המזרחי של חומס ולאזור הכפרי המזרחי והדרומי של חלב, ולהפיץ שם את הכת השיעית.
נישואין של כיף וכסף תמורת שיעיזם
מיליציות איראניות פעלו להפצת “נישואי ההנאה” באזורים שבשליטתם. מספר מקרים תועדו באזור “האטלה”, באזור הכפרי של דיר א-זור, של יישוב מחדש של נערות המחזיקות באזרחות עירקית באזור.
שיטה אחרת בה השתמשה איראן לשליטה בחברה, מבוססת על גיוס צעירים, המבוקשים לשירות צבאי בצבא אסד ,לשורות משמרות המהפכה, תוך מתן הגנה והענקת משכורות אטרקטיביות בהשוואה לשכר שצבא אסד מעניק בתמורה לכניסתם לעדה השיעית.
מרכז טכנולוגי לשידור תכנים דתיים איראניים
באותו הקשר, ובמאמץ רחב יותר הכולל את כל השטח הסורי ומשם לעולם הערבי, איראן פתחה משרד לטכנולוגיה איראנית בסוריה, שיפעל לשידור “תוכן דתי איראני” לסורים .
מנכ”ל “האיחוד לייצור והפצת תוכן במרחב הקיברנטי” האיראני, סעיד משאדי, הצהיר כי המשרד יהיה אחראי על “חילופי טכנולוגיה בין שתי המדינות, ייצוא טכנולוגיות איראניות לסוריה ובעיקר לתקשורת עם קהלים דוברי ערבית במדינות אחרות.”
איראן מבקשת באמצעות הקמת מרכז טכנולוגי זה להרחיב את נוכחותה בסוריה וניסיון חדש לקרב את החברה הסורית כלפי התרבות האיראנית והוסיף כי לצעד זה קדמו כמה צעדים תקשורתיים ל”צביעת” סוריה עם תרבות ה”וואלי אל-פקיה “.
איראן משתמשת בכל החומרים האפשריים כדי להמשיך בתכניתה בסוריה, מה שמצביע על כך שמרכז זה משלים את הצעדים שיש לערוצים אל-מאיידין, אל-מנאר ואל-עלם, להפיץ את התרבות האיראנית.
איראן מתעקשת להפיץ את הדוקטרינה “השיעית” בסוריה, ובכדי להעביר את סדר היום של “ואלי אל-פקיה”, וליישם אותה, היא זקוקה לזרם גדול של אוהדים שיהיה נאמן לה .
כל חדירה לקהילה מהצד הדתי והתרבותי מסוכנת ביותר מכיוון שהיא קורעת את המרקם הסורי, תוקפת את התרבות הסורית ויוצרת סכסוך מתמשך מכיוון שהשיטות אותן נוקטת איראן מבוססות על הסתה בקרב אנשים, והגברת השנאה.
איראן חודרת למערכת החינוך בסוריה
איראן השתמשה בתיק החינוך, כמו אמצעים אחרים שעליהם היא הסתמכה כדי להרחיב השפעתה בסוריה ולהפיץ את תרבותה, ואף העניקה להיבט המדעי והתרבותי תשומת לב מיוחדת בהתחשב בכך שהיא מכוונת לכמה קבוצות של החברה הסורית שאינן מוגבלות לאזורים המורדים בלבד. .
לשם כך איראן פתחה בתי ספר פרטיים ומכונים ללימוד השפה הפרסית בנפות רבות, במיוחד בבירה דמשק, לטקיה ודיר א-זור. היא גם הקצתה סכומי כסף כמשכורת עבור הנוכחים בהרצאות, ופרסים עבור אנשים שישלטו במהירות בשפה.
כמו כן, היא חתמה על הסכמים עם משטר אסד לפתיחת סניפים של למעלה מ -8 אוניברסיטאות איראניות בערים רבות בסוריה, האחרונה שבהן הייתה לפני מספר ימים, כאשר סאנ”א הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה בין אוניברסיטת דמשק לבין “אהל אל-באיט לפתח ולחזק יחסי שיתוף פעולה מדעיים ואקדמיים משותפים. “.
לסיכום, איראן מבקשת לאחד את נוכחותה התרבותית והעדתית בסוריה, ולהגביר את השפעתה בחברה האזרחית כדי להיות רק שם נרדף לנוכחותה הצבאית, שהיא יכולה לאבד בכל עת אם המעצמות הגדולות יחליטו על כך, והיא מקווה ליצור דור חדש שיהווה כלי למהגשמת מטרותיה בסוריה וליישם את שאיפותיה.
קרדיט : בן ב. מקבוצת נציב