חיסולם של 2 הנמסיס האיראנים: מדען הגרעין פחריזדה וגנרל סולימני. דעה
לפני הכל, הבהרה: אין בכתוב כדי להודות בביצוע הפעולה ע”י ישראל, או מי שנשלח על ידה. כל הכתוב הוא פרי דימיוני האפל ובינו לבין המציאות, אם יש קשר, הוא מקרי בהחלט.
לפני מספר ימים חוסל באירן אבי תוכנית הגרעין האיראנית.
התגובות לחיסול בציבור הישראלי נעו בין גאווה גדולה לחשש מנקמה. עיתונאים וכותבים ברשתות החברתיות התחרו ביניהם מי יפליג רחוק יותר בדימיונותיו לאופי הביצוע ולתגובה שתבוא, או שלא. היו שנקבו במספרים של המבצעים, היו שממש הציגו את החיסול בתמונות ובתיאורים.
אפשרויות התגובה אף הן הפליגו למחוזות רחוקים, יש יגידו שאפילו האיראנים ימצאו ברעיונות המדהימים שהועלו כאופציה לתגובה עניין ויחשבו לאמץ חלק מהם. ולמרות הכל, על דבר אחד אין עוררין ואין ויכוח – החיסול הוא חיסול איכותי של איש רם דרג המאובטח באופן קבוע בכל מקום ובכל שעה.
עובדה זו מצביעה על מספר דברים:
1.תעוזה.
חיסול איכותי בלב איראן, של דמות מאובטחת ברמות הכי גבוהות מצריך פעולה נועזת בצורה יוצאת דופן. גם טובי הבמאים יתקשו ליצור תסריט כה נועז.
2. מודיעין:
על מנת להוציא פעולה שכזו אל הפועל, שרשרת המודיעין והפאזל שהורכב מהנתונים שנאספו צריך להיות מושלם. כל תזוזה, אפילו הקטנה ביותר באחד מחלקי הפאזל, היתה דנה את הפעולה לכישלון. עומק החדירה המודיעינית עוד ילמד בבתי ספר למודיעין וייחקר על ידי הרשויות באיראן, נקווה שלעוד שנים ארוכות.
3. ביצוע:
חיסול בלב מדינה עוינת הוא תמיד עניין מורכב. כיצד מגיעים, כיצד עוזבים, איך מבצעים, כיצד נעלמים בלי להשאיר עקבות (או כיצד משאירים עקבות להטעיה), סיפור הכיסוי ועוד. עצם העובדה שעד לרגע זה איש לא יודע כיצד בוצע החיסול, מעיד על ביצוע מושלם.
כמה נושאים העסיקו בימים האחרונים את המדיות החברתיות ואת הקבוצות ה”ביטחוניות” שקמות כמו פטריות אחרי הגשם ואשתדל לגעת בכמה מהם:
הביצוע – זהו נושא שלא ירד מהכותרות.
יש שטענו שהביצוע נעשה בשלט רחוק, אחרים נקבו במספרים מתריסר ועד לקצת יותר ממאה, יש טענו שבוצע ממל”ט שחג באוויר, יש טענו על משתפ”ים, יש שטענו שסוכני המוסד בעצמם עשו זאת, אחרים טענו ששכירי חרב מצ’צ’ניה.
הדמיון של כולם עבד שעות נוספות כדי לספק תשובות לשאלה שמעסיקה את כולם ונראה כי ישנה תחרות מי מפליג רחוק יותר בדימיונותיו.
דבר זה מצביע על איכות הביצוע. כשאיש אינו יודע מה קרה, הדמיון עובד שעות נוספות.
ההשוואה – איך אפשר שלא להשוות בין פאחריזאדה לסולימני? כולם משווים מי היה יותר חשוב ואיזה חיסול יותר איכותי.
ברמה המודיעינית, שני מקרי ההתנקשות די דומים. בשני המקרים הפאזל שהורכב, היה מושלם, הביצוע בחיסול פאחריזאדה היה איכותי יותר בגלל האופן שבו בוצע.
לשני האנשים היתה מטרה משותפת, להביא לחיסול ישראל, או לפחות לחניקתה. סולימאני עשה זאת ע”י גיוס כוחות פרוקסי ושליחתם למרחב הקרוב לישראל, פאחריזאדה היה אמור לספק את המטריה הגרעינית לפעולות אלו וליצור הרתעה של ישראל והעולם.
לסולימאני, גם אם מונה בפועל, נכון לרגע זה, אין תחליף. עם כל הכבוד לקא’אני, הנעלים עדין גדולות מדי עבורו. לא בטוח שאם היו שואלים את סולימאני, זה האיש שהוא היה בוחר שיחליפו.
באשר לפאחריזאדה, ימים יגידו אם כבר יש לו מחליף וכמה ידע הוא חלק עם אחרים. בכל מקרה זו אבידה גדולה לתוכנית הגרעין האיראנית.
סולימאני הוגדר על ידי רבים כיורש הבא של איראן, דמותו הוצגה בכל מקום שרק התאפשר והוא הרבה להשתתף באירועים משמעותיים רבי משתתפים ורייטינג. פאחריזאדה לעומתו עבד בצללים וסירב לצאת גם כשביקשו ממנו.
לסיכום ההשוואה, טוב ששניהם לא איתנו היום, כן ירבו.
כשפוליטיקה ובטחון נפגשים
מילותיו של ראש הממשלה שאמר כי “עשיתי עוד כמה דברים” התפרשו על ידי כולם כאילו הודה במעשה. איני יודע אם לכך התכוון המשורר, אך אני יודע דבר אחד. עוד בשנת 2018 ביקש נתניהו שנזכור את השם. האם כבר אז נחשף שמו של פאחריזאדה לראשונה? האם איזכור שמו נתן את האות לפתיחת המבצע ששנתיים אחר כך יביא לחיסולו של פאחריזאדה? האם עצם אזכור השם פתח ליחידות מודיעין נוספות בעולם את העיניים לגבי אופי עבודתו של פאחריזאדה עד שגם הן הבינו שטוב יהיה אם ינשום את נשימתו האחרונה בהקדם?
כנראה שלעולם לא נדע.
לסיכום:
העולם טוב יותר וטיפה יותר בטוח מאז עזב אותנו סולימאני. הצטרפותו של פאחריזאדה לגדוד הנעלמים מיטיבה עם העולם עוד קצת.
ישראל עושה ככל יכולתה למנוע מאיראן להפוך לגרעינית. המצקצקים בלשונם יגידו שהיא כבר מזמן כזו, אחרים יטענו שעדין לא.
על דבר אחד אין עוררין, במסגרת המגבלות הקיימות ובחשיבה במונחי רווח והפסד, יש מי שעושה פעולות נועזות הגורמות לכולם ליצור תסריט אפוף דמיונות.
ובנימה אופטימית זו, עדיף שכך יישאר הסדר, אלו יעשו את עבודתם, ואחרים יפליגו בדמיונותיהם ויעלו על הכתב תסריטים דמיוניים יותר ודימיוניים פחות.
קרדיט : אלף בית מקבוצת נציב