מיליציית זינביון הנשלטת ע”י איראן חוזרת מסוריה להפעלת לחץ על פקיסטן

קלף לחץ על איסלאמאבאד

המשטר האיראני משתמש במיליציות שלו כדי לערער את היציבות במדינות השכנות להשגת יעדים אסטרטגיים ואידיאולוגיים. בין המיליציות הללו נמצאת חטיבת “זינביון” – “زينبيون”, שהוקמה על ידי משמרות המהפכה האיראנים בשנת 2012 והמורכבת מלוחמים פקיסטנים בסוריה, ואז הפכה לקלף לחץ ישיר על שלטונות פקיסטן לאחר סיום תפקידם ומספר גדול מהם חזר לארצם.

איראן הפכה את חטיבת “זינביון” לפצצת זמן נפיצה בלב שכנתה הרב-עדתית, פקיסטן, שאין לה קשר הדוק עם המשטר האיראני.

זינביון הייתה אחת המיליציות הבולטות שהוקמו בתואנה להגן על המקדשים השיעים בבירת סוריה, דמשק, מאז פרוץ האירועים בשנת 2011.

כוח קודס, המזוהה עם משמרות המהפכה, באותה תקופה בהנהגתו של הגנרל המחוסל קאסם סלימאני, הקים מיליציות אפגניות, פקיסטניות, עירקיות ולבנוניות כדי להגן על נפילת המשטר הסורי בעקבות האירועים שהתרחשו בסוריה החל משנת 2011, ובנוסף ניצל את אותם אירועים כדי להשיג שליטה על המדינה ולחזק את ההשפעה האיראנית.

תפקידם בסוריה ירד

השינויים המדיניים והצבאיים בסוריה גרמו לדעיכת התפקיד שמילאו מיליציות אלה, מה שגרם למספר רב של שכירי חרב לחזור לארצותיהם, במיוחד לפקיסטן ולאפגניסטן.

גורמי מודיעין פקיסטניים מאשרים כי מספר רב של חברי חטיבת “זינביון” החלו לחזור לאחרונה לפקיסטן, חלקם בסתר, בדרכים לא חוקיות, לאחר ירידה משמעותית בביקוש לשירותיהם בסוריה עקב הדינמיקה המשתנה של הסכסוך, והעמימות האיראנית בנוגע לגורל אותן מיליציות שתמכו ביעדים של טהראן בכל עוצמתם.

השלטונות הפקיסטניים חוששים כי לוחמים אלה עלולים לעודד סכסוכים כיתתיים וכאוס פנימי בפקיסטן מכיוון שטהרן עלולה להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה.

לטענת מומחי ביטחון פקיסטנים, תפקידה של איראן באירועים שהתרחשו בפקיסטן נראה ברור, מכיוון שלא ניתן להכחיש את תפקידה באירוע  של איש חיל הים ההודי והמרגל קולפוסאן ידב שנעצר בגבול פקיסטן-איראן.

הסיכון לקונפליקטים עדתיים

מומחים מזהירים מפני העיכוב של פקיסטן בנקיטת הצעדים הנדרשים להתמודדות עם חזרתם של לוחמי חטיבת “זינביון”, הסוללת את הדרך לסיכון מוגבר לסכסוכים על רקע דתי במדינה.

הציפיות מצביעות על כך שלמשטר האיראני תהיה השפעה רבה יותר בפקיסטן, מה שישנה את האיזון באזור לאחר יציאת הצבא האמריקני מאפגניסטן.

ציפיות אלה נתמכות על ידי מינויו של איסמעיל קעני למפקד כוח קודס במקומו של קאסם סלימאני שחוסל בתחילת השנה.

איראן מלבה בעוצמה סכסוכים על רקע דתי בפקיסטן השכנה.

המשטר האיראני השתמש בתעמולה ובגיוס על רקע אידיאולוגי להקמת מיליציות מגזריות הנאמנות לו ונלחם עבורו על מנת לתמוך בסדר יומו בסוריה ובאזורים אחרים. מחקרים רבים מצביעים על כך שעוני ואידיאולוגיה הם מהגורמים החשובים ביותר בידי איראן לשכנע את הפקיסטנים להצטרף לחטיבת “זינביון”.

שטרות כסף לסחיטה

המשטר האיראני ניצל את שטרות הכסף כדי ללחוץ על הפקיסטנים העניים להתגייס למיליציות שלו, שכן הוא הבטיח להם להעניק להם אזרחות איראנית להם ולבני משפחותיהם, ולהבטיח להם משרות ומשכורות, אחרת הם יעמדו בסכנת גירוש מאיראן, במיוחד אלה שחיפשו מקלט באיראן.

הדיווחים מצביעים על כך שאיראן נתנה ללוחמים בחטיבת “זינביון” הבטחות לשכר חודשי של בין 700 ל -750 דולר אמריקאי, ולחופשה של 15 יום כל 3 חודשים.