הסכמים בין ישראל למדינות ערב, איך הדברים נראים בעיני השכנים?

אני תמיד מבקש מכם לראות את התמונה הגדולה, ולנסות להבין את השכנים, אבל במקום שאתחיל לספר לכם איך אני רואה את הדברים על איך השכנים רואים את הדברים בנושא מסוים, הפעם אכיר לכם אתר יחסית חדש בסבך הגדול של עולם התקשורת והחדשות המגוון של המדינות השכנות:
האתר נקרא daqaeq.net (دقائق) ובעברית: דקות.

החברה שמאחורי האתר שתראו, גם היא נרשמה בלונדון בשנת 2018 ומאז משרדי ההנהלה יושבים שם, כמו רבים ממערכות העיתונים וערוצי התקשורת השונים בעולם הערבי (אולי זכור לכם שהזכרתי זאת במאמר על הראיון של רח”ט מחקר היוצא, לעיתון אילאף הסעודי, היושב בלונדון.)

באתר אומרים שהמשימה שלהם, היא להקדיש מזמנם, כדי שהקורא יחסוך מזמנו, ע”י כך שהאתר יספק לקורא מידע מדויק המחושב לדקה, שאלות ותשובות במגוון נושאים הנמצאים בחדשות.
תוכלו למצוא באתר מאמרים קצרים, מדור אינפוגרפיקה, המפשט עוד יותר את ההסבר, מדור פודקאסטים קצרים, ומדור קטעי וידאו קצרים, וכל המדורים תוכננו ובמוצעים בדרך המביאה לקוראים הסברים על נושאים שונים, באופן קליל ופשוט, החוסך בזמנו של הקורא.

החדשות על הסכם בין חברה מהאמירויות לחברת קצא”א, אותו הזכרתי בפוסט מה 21 לחודש, עוררו תגובות בכל השכונה הסובבת אותנו.
אז איך מסבירים באתר “דקות” את הסיפור של ההסכם הזה?
לא פחות טוב אם לא יותר, מאשר הסברים שייתכן כי קראתם באתרי חדשות אחרים.
ובנוסף ייתכן כי תמצאו עניין מיוחד באחד מקטעי הוידאו באתר.

ייתכן כי תרצו לראות את הסרטון בחשבון היוטיוב של העיתון, שם ישנן תגובות מעניינות לסרטון…

לסיכום אוסיף שהעורך הראשי של אתר זה, הוא סופר ועיתונאי מצרי לשעבר, בשם חאלד אל-ברי (خالد البري) שאסף צוות של עיתונאים ואנשי מדיה מצריים, שעושים עבודה עיתונאית, קצת שונה מהמקובל במצרים, וגם בעזרתם ניתן לראות איך הדברים נראים בעיני השכנים.

לבקשת קוראים שלא קוראים ערבית, אביא תקציר של הנאמר בכתבה אליה הפניתי אתכם:

מסופר על ההסכם שנחתם באבו דאבי בנוכחות שר האוצר האמריקאי ושליח הבית הלבן למזרח התיכון, נציגים אמירתים ונציגים ישראלים, מזכירים במילה שבחברה האמירתית MED-RED Land Bridge יש בין בעלי החברה, חברה ישראלית (על זה רמזתי כשביקשתי מכם בפוסט מה 20 לחודש בנושא הזה.

מספרים בקצרה על חברת קצא”א כולל התביעה האיראנית, ופסק הבוררות, נגעו בשווי העסקה המדוברת, מתי עקרונית תחל הפעילות ולכמה זמן, ובתור עיתון מצרי גאה, כמובן שנגעו גם בנושא המצרי, והשוואה בין מערכת הצנרת של קצא”א לבין מערכת Sumed אותה הזכרתי בקבוצת הדיון, והשפעה אפשרית על הפעילות החדשה הצפויה, על תעבורת המכליות דרך תעלת סואץ, עם מגבלת גודל המכליות לSuezmax, שהוזכרה בקבוצת הדיון.

וכמובן מדברים על השפעת ההסכם הזה על המתיחות שבין האמירויות ואיראן, ומה השפעת ערב הסעודית למימוש הפרויקט.

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון