שוב על הפרק: החלפת טהראן כבירת איראן

אם רוצים לבחון את מדד הלחץ בקרב הצמרת האיראנית לגבי המצב הפנימי, כדאי לשים לב שנושא החלפת טהראן כבירת המדינה שוב עולה על הפרק. בשבוע שעבר נשלח מכתב רשמי ללשכת נשיא איראן מהקונגלומרט “ח’אתם אלאנביאא”, הזרוע הכלכלית של משמרות המהפכה, ולפיו הצעה להעביר את מוסדות המדינה מאיראן לעיר בירה חלופית. הנשיא רוחאני העביר את הבקשה לבחינתו של משרד התחבורה ובניית הערים.

נושא החלפת טהראן כבירת איראן אינו חדש. כבר בשנת 2015 אושרה בפרלמנט האיראני הצעה להעברת מוסדות המדינה לעיר חדשה אך דבר לא נעשה. ההערכה היא שהרצון להעביר את המרכז השלטוני אל מחוץ לאיראן נובעת מחשש השלטונות כי בנקודה מסוימת לא יוכלו לאבטח את המוסדות במקרה שתתפרץ אינתיפאדה עממית. מתווה דומה מתרחש בימים אלה במצרים שם מוקמת “בירה מינהלית חדשה” כחלק מהמסקנות של המהומות בקהיר בשנת 2011 שהביאו להפלת שלטון מובארק.

אז למה עכשיו עולה הנושא שוב לדיון כשטהראן ואיראן כולה תחת לחץ גובר של קורונה וסנקציות? ישנן שמועות כי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות האיץ את כוונת השלטונות באיראן להפחית את הלחץ על טהראן, זאת מאחר שבאזורים שונים שלה, כולל בקרבת שכונות מגורים ישנם מחסנים בהם מוחזקים חומרים מסוכנים או אמל”ח.

מובן שהצמרת האיראנית אינה משתפת את הציבור בסיבות האמתיות לרצונה להחליף את הבירה “בעיר איסלאמית מודרנית” אלא מדברת על גורמים אחרים כמו איכות הסביבה. ההגירה הפנימית לעבר טהראן (כרבע מיליון נפש בכל שנה) יוצרת לחץ אדיר על המשאבים, כשכיום חיים בטהראן ובסביבותיה כ-15 מיליון נפש. עם ארבעה מיליון רכבים והתרכזות התעשייה בעיר ובסביבותיה אין פלא שאיראן היא אחת הערים המזוהמות ביותר בעולם מבחינת איכות האוויר.

מובן שבתוך המשטר ומחוצה לו ישנה התנגדות למהלך העברת הבירה מטהראן. הפתרון לדידם קשור בהשקעת יותר משאבים בערים שמחוץ לטהראן כדי להפחית את הרצון להגירה הפנימית.

קרדיט ערוץ הטלגרם דורון פסקין – קרדיט לתמונה – ויקיפדיה