צעדת הארבעין בעיראק

בעוד כמעט שבועיים, ב- 8 באוקטובר, יחגגו בעולם המוסלמי את יום הארבעים.

כפי שהזכרתי במאמר על חגי האסלם, אל-ארבעין (الأربعي) הוא יום בו השיעים מציינים את יום האבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, בקרב כרבלא.

בעיראק החלו לפני מספר ימים בצעדה של מסע העלייה לרגל

למרות נגיף הקורונה, גם השנה נראה את מיליוני הצועדים, לאורך המסלול בן 80 הקילומטר, שבין נג’ף לכרבלא (וישנם כאלו שצועדים מרחק של כ 500 ק”מ כל הדרך מבצרה, עד לכרבלא).

הרשויות העיראקיות הודיעו שהשנה, עקב המגפה העולמית, לא תותר השתתפות עולי רגל זרים.
סגן שר הפנים האיראני, לענייני ביטחון, חוסיין זולפקארי, התלונן בראשון לספטמבר כי שגריר עיראק הודיע לו על האיסור לזרים לעלות לרגל השנה, למרות ההודעה, איכשהו נראים איראנים רבים צועדים בדרכם לכרבלא.

לאורכו של המסלול ישנם 1400 עמודים המסמלים את השנים שעברו לפי לוח השנה ההיג’רי, מאז קרב כרבלא המפורסם ומותו של האימאם חוסיין, וכרגיל נראה את המחזות של שולחנות ודוכני אוכל, שהעולים לרגל מקבלים בחינם וללא כל תמורה, כתרומה של אנשים לאורך הדרך, וכן גם מרפאות זמניות, בהם מקבלים עולי הרגל טיפול רפואי בחינם, ואפילו דוכני צחצוח נעליים.
התרומה והדאגה לעולים לרגל, נחשבת כמצווה דתית, ובחלק מהמקרים נראה אנשים הנושאים מגשים או ארגזי מזון על ראשם, וכורעים על ברכיהם או יושבים, כסמל לענווה והקרבה, כדי להאכיל את הצועדים, וישנם התורמים חסכונות של שנה שלמה, כדי להאכיל את הצועדים.

אבל השנה, רואים מחזות שלא נראו בעבר, לאורך הדרך נוספו גם ריכוזים קטנים שבהם רואים שלצד שולחנות קטנים, עם מעט פירות או דברי מאפה, ישנם כיסאות שעליהם תמונות של שני ארכי טרוריסטים, קסאם סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס (ג’מאל ג’עפר מוחמד עלי אבראהימי), שחוסלו בתחילת השנה.

שיעים רבים נוהגים לומר שצעדת הארבעין אל כרבלא, היא סמל לאהבה ושלום, ויש הנוהגים לומר כי לאורכו של המסלול מתקיים גן עדן עלי אדמות, בו אנשים עוזרים ודואגים האחד לשני, ללא הבדל של צבע או מוצא, של דת או לאום, ושכולם מתאספים בדרכם, אל האימאם חוסיין, נכדו של הנביא.
בשנים האחרונות הגיעו לצעדת הארבעין, עולים לרגל מחוץ לעיראק, רובם היו מאיראן, לבנון, אזרבייג’ן, פקיסטן, הודו, טורקיה, סוריה ואינדונזיה, אבל היו גם שיעים ממדינות אירופה ודרום אמריקה.

מעניין מה חושבים הצועדים השנה, למראה התמונות של רבי המרצחים, סולימאני ואל-מוהנדס, שאחראים למותם של כה רבים, בעיראק וארצות אחרות.

אפשר להניח שהצבת התמונות של סולימאני, אל-מוהנדס, ומחבלים אחרים לאורך מסלול הצעידה של עולי הרגל, הינה חלק מהתהליך הסדור של המשטר האיראני, לנסות להפוך את סולימאני לקדוש, כפי שאתם יכולים לקרוא בסדרת המאמרים שעלו בערוץ הטלגרם השח-מט המזרח תיכוני.

כחלק מהמשנה הסדורה של הצגת סולימאני כקדוש, הוא מוצג כמי שהקריב עצמו לעמן כלל האומה המוסלמית והשיעים בפרט, ומה יותר טוב מלקשור את ההקרבה של הארכי טרוריסט, שהיה אחראי על מותם של רבים כל כך, הרוצח סולימאני, מאשר לחבר אותו לסיפור הקרבה של קרב כרבלא, הכולל את כל משפחתו של האימאם, שעל פי המסורת השיעית, כולם הקריבו עצמם למען האימאם והשיעים.

סרטונים: בראשון תראו ותשמעו את הצועדים החולפים ליד התמונות של סולימאני ושאר השהידים, בשני תראו גברת לא צעירה מבצרה, האוחזת בתמונת הצדיקים ומדברת בשבחם, בסרטון השלישי תראו רואים צעירים (שהשמועה אומרת שהם מזוהים למיליציות הנאמנות לאיראן) תולים את תמונת אמו של עימאד מורנייה, לאורך מסלול הצעידה בין נג’ף לכרבלא, בסרטון חמישי תראו כומר נוצרי מדבר על כמה נפלאה העלייה לרגל שחוגגת את ניצחונו של האימאם חוסיין, שהנחיל שלום ואהבה… והסרטון השישי הוא פשוט סרטון תעמולה.

ומי שרוצה אפשר גם למצוא שידורים חיים (בחלק מהזמן) ברשת, כמו בקישור זה.

קרידט: אביעד, קבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון