פיתוח תעשיות צבאיות מקומיות כקטר כלכלי במדינות ערב

במזרח התיכון מתנהל מרוץ חימוש, אבל אולי לא כזה שהורגלנו לשמוע עליו כל השנים. המדינות הערביות המתונות – האמירויות, סעודיה ומצרים – הגבירו בשנים האחרונות את מאמציהן לפיתוח תעשייה צבאית מקומית ונראה שגם ישראל יוצאת נשכרת מכך. התפתחות זו היא תולדה של מספר גורמים – כלכליים וגיאופוליטיים. ראשית, על ידי פיתוח תעשיות צבאיות מקומיות המדינות הללו מקוות לחסוך בעתיד מיליארדי דולרים שנשפכים היום על עסקאות רכש מחו”ל. תעשייה צבאית מתקדמת בימינו משמעה לוקליזציה של טכנולוגיות מתקדמות (ישראל כבר אמרנו?) וכמובן יצירת הזדמנויות תעסוקה לצעירים המקומיים במגזר שנחשב יוקרתי ו”הייטקיסטי”.

מעבר לכך, לקיומה של תעשייה צבאית מתקדמת מרכיב חשוב בעוצמה הצבאית של כל מדינה. הדבר נכון שבעתיים לכל שלוש המדינות שאוזכרו מאחר שהן רואות מבחינתן את האיום הגדול ביותר בדמותן של טורקיה ואיראן המתגאות בעצמן בתעשייה צבאית מפותחת. בנוסף למסר הגיאופוליטי, מצרים, האמירויות וסעודיה שואפות לנגוס בעתיד בנתח השוק של התעשייה הצבאית הטורקית שהיא דומיננטית בעיקר בשוקי מדינות באסיה ובאפריקה. חשוב להזכיר שלמצרים תעשייה צבאית וותיקה, אם כי לא נחשבת למובילה מבחינה טכנולוגית בעוד שסעודיה והאמירויות הן שחקניות חדשות יחסית בתעשייה.

הקשר הישראלי
אין לי ספק שחלק מהדחיפה של האמירויות להסכם השלום עם ישראל נועד ספציפית להפיק תועלת מהידע והטכנולוגיה הישראלית בתחום התעשייה הצבאית, שנחשבת מהמתקדמות בעולם. באבו דאבי משוכנעים ישראל תוכל לסייע להם לבסס תעשייה צבאית מהמתקדמות באזור. בסוף השנה שעברה עשתה האמירויות צעד גדול לפיתוח תעשייה זו עם הקמת קונגלומרט ממשלתי בשם EDGE שיש לו 25 חברות בת. מספר המועסקים בחברה זו מגיע לכ-12,000. EDGE מתרכזת בחמישה תחומי ייצור ופיתוח: טילים ואמל”ח, הגנת סייבר, לוחמה אלקטרונית וסיוע למשימות המודיעין, בדיוק התחומים שישראל יכולה לסייע.

קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין