סכר המריבה – האם זורמים להסכם?

כבר עשור שמתנהל משא ומתן בהפסקות, בין אתיופיה, מצרים וסודאן, בנושא סכר הרנסנס, בשנים האחרונות ו במיוחד בחודשים האחרונים מצרים טיפסה על עצים גבוהים, אתיופיה מצידה מתעלמת מהאיומים וממשיכה בבניית הסכר והפעלתו וסודן תקועה על ענפי העץ המצרי המושקה במי הנילוס.

אבל אם נתעלם מתופי המלחמה בהם היכו בעוז בעיתוני האזור והעולם, לא נתייחס לרעשי הרקע של כותרות מאיימות, כי אתיופיה החלה למלא את המאגר של סכר הרנסנס, כפי שכבר כתבתי לכם בפעמים קודמות, המציאות בשטח שונה מזו של תופי המלחמה, שמנסים למכור עיתונים.

 

אז הגיע הזמן לעדכון נוסף ולתמונת מצב נושא סכר הרנסנס, שנקווה כי לא נאלץ לעשות שימוש נוסף בכינוי: סכר המריבה.

זוכרים את טענת המצרים שמילוי המאגר של הסכר מיבש את הנילוס, והטענה שבסודן בגלל מילויו המאגר של הסכר, גרם לירידת המפלס עד כי הפסיקו לשאוב מים בשש תחנות שאיבה? אז המציאות כמובן מעט שונה מהכותרות של תופי המלחמה, ולא רק שבמקביל למילוי המאגר עקב תחילת עונת הגשמים באתיופיה, הזרימה בנילוס גוברת, במיוחד לאחר תום מילוי השלב הראשון, שעליו סיפרתי לכם בעדכון האחרון, והתוצאה היא שמתחילת חודש אוגוסט, יש הצפות ב 17 מתוך 18 המחוזות בסודן.

אמנם חלק מההצפות הן בשל גשמים (זוכרים? מדובר בעונה הגשומה בסודן ואתיופיה) כך לדוגמה הוצפו חלקים בבירה חרטום, בימים הראשונים של אוגוסט, וגם היום יצאה הרשות המטאורולוגית של סודן באזהרה מפני גשמים עזים וסערות, שיגרמו לשיטפונות, היום ומחר בשישה מחוזות בסודן.

כמובן שבנוסף לגשמים המקומיים, הנילוס הכחול נמצא בזרימה מוגברת עקב עונת הגשמים באגן ההיקוות באתיופיה, וגורם להצפות שטחים נוספים.
בימים האחרונים ישנן תלונות של תושבי כפרים ועיירות שלא רק שהנילוס הרס בתים רבים, אל אגם היו דיווחים על תקיפת אנשים בבתיהם ע”י תמסחי יאור שהגיעו עם המים הגואים.

כמובן שלא כל מי הנילוס הגואים נעצרים בסכרים הסודנים, וממשיכים וזורמים גם למצרים.

 

מדוע הבעתי אופטימיות זהירה ותקווה שלא נעשה עוד שימוש בנוח סכר המריבה?

חודש לאחר שראש ממשלת אתיופיה הכריז על תחילת מילוי סכר הרנסנס, עם תחילת עונת הגשמים, התקיימה פגישת עבודה ביום רביעי ה 19 באוגוסט (במצרים מכנים את זה מפגש פסגה), שבה נכחו שלושת השרים הממונים על הנושא, שלצידם צוותי עבודה טכניים ויועצים משפטיים, ושדנו בכללים ונהלים להמשך מילוי הסכר והעבודה השוטפת של הסכר, סיכמו השרים משלושת המדינות, אתיופיה, מצרים וסודן, כי ועדה של כל אחת מהמדינות תכין טיוטה לסעיפי הצעדים הביצועיים שיוסכמו בטיוטה משוטפת אחת להמשך עבודה לקראת הכנת מסמך מוסכם לחתימה, השרים אמורים לקבל את ניירות הטיוטה של הצוותים של ארצם ביום שישי ה 21 באוגוסט.

המסמך והיה ויסוכם ולאחר אישור השרים של שלושת המדינות, יוגש ב 28 באוגוסט גם לנשיא דרום אפריקה, במסגרת תפקיד המדינה כיושבת ראש האיחוד האפריקני השנה.

 

מה אמור המסמך המיוחל לכלול, כדי להוות מסגרת להסכם שיפתור את הסכסוך?

בין יתר הדברים יכלול המסמך גם מנגנון מפורט לישוב סכסוכים עתידיים שעלולים להתעורר בין המדינות ביישום ההסכם, החל מוועדת התיאום הטכנית שאם לא תפתור את הסכסוך, תגיש מסמך עבודה לוועדת השרים שבתורם אם לא יגיעו להבנות, יעלו את הסכסוך לראשי המדינות, ואז ניתן להפנות אותם לתיווך וגישור מחייב שייבחר על ידי המדינות או האיחוד האפריקני, ושאם יופעל, יגיש את דו”ח לראשי שלוש המדינות לאישור פה אחד, או למתן פסק דין הגישור שיחייב את כל הצדדים.

כמו כן יכלול המסמך מנגנון עדכון להסכם, בתום 10 שנים לחתימתו, ושיתבסס על עדכון הטבלאות ההידרולוגיות הנכונות במועד העדכון, כבסיס לשינויים ובכפוף לאישור והסכמת שלושת המדינות.

בנוסף המסמך יכלול סעיף המאשר כי ההסכם אינו פוגע בזכותן של מדינות לפרויקטים של פיתוח עתידי באגן הנילוס הכחול, בתנאי שיפותחו וייושמו בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ובשיתוף פעולה, תוך מתן דגש על שימוש הוגן וסביר במי הנילוס, וללא גרימת נזק.

הצדדים אמורים להכניס להסכם סעיפים המדברים על עיקרון השימוש ההוגן והסביר של מים במערכת אגן נהר חוצה גבולות, וביניהם סעיפים על התחייבות לאי גרימת נזק משמעותי, ועקרון שיתוף פעולה בין המדינות, וכן סעיפים הדנים בהפעלת הסכר בשנות בצורת, בתקופות בצורת ממושכת, ובתהליכי מילוי מחדש של המאגר לאחר תקופת בצורת.

בנוסף מדובר על סעיפים הדנים בהיערכות ותפעול הסכר בשגרה ובעיתות חירום, כולל ניטור בעיות איכות המים, גמר ביצוע מחקרי השפעה סביבתית במיוחד על מורד הזרם, קביעת מדיניות לשינוי ספיקת הזרמת המים במורד הנילוס, כדי שלא ליצור עליות גדולות בספיקה העלולות להשפיע על סכרים במורד הנילוס.

סודן מבקשת לשים לב במיוחד לשינויים העלולים להשפיע על סכר רוזייריס, הנמצא כ 60 ק”מ מגבול אתיופיה, והוא הסכר הראשון במורד הזרם מסכר הרנסנס החדש, והיות וסכר וותיק זה בנוי בשיטת התמוכות (משענות המספקות תמיכה בצד המנוגד לזרם) ומערכת הסכר כוללת גם שני סכרי עפר ארוכים, עלולה להיווצר בעיית עמידות לתמוכות הסכר בשינויי לחץ גדולים, ואורכה הכולל של מערכת הסכר, לאחר גמר עבודות הגבהה בשנת 2013 עמוד עד 25 ק”מ…
אציין כי במערכת סכר רוזייריס, יש את תחנת כח הידרואלקטרית הגדולה בסודן, בעלת הספק מקסימלי של 280Mw.

אני לא יודע אם בסופו של דבר הצדדים יגיעו לכדי חתימה על הסכם, רק אזכיר כי המצרים אמנם לא הזכירו בחודש האחרון את דרישתם לקבל כ 90% ממי הנילוס, אך גם לא הודיעו פומבית כי הם מוותרים על דרישתם זו.
מצד שני אתיופיה הודיע בתחילת החודש, שהם לא יחתמו על הסכם שבו ישנה התחייבות מפורשת לכמויות מים מוגדרות שיוזרמו למדינות במורד הנילוס הכחול.

אז נותר לנו להישאר אופטימיים ולקוות כי ההתקדמות הגדולה במשא ומתן, תסתיים בטקס חגיגי.

 

ומילה לסיום על מים ומצרים

ובשולי הדברים אוסיף כי מצרים הבינה שצריך להאיץ את פיתוח משק המים והכריזה על תוכנית חדשה להקמת מערכות התפלה ותשתיות מים, בסך של 435 מיליארד לירות מצריות (27.3 מיליארד דולר) בנוסף לתוכנית המתבצעת עכשיו.

מעניין איך מצרים מתכננת לממן את התוכנית החדשה, והאם גם הפעם חברה סעודית העוסקת בתחום ההתפלה, תקבל נתח נכבד מהפרויקט?
שאלה נוספת היא האם לשם שינוי חברות ישראליות יוכלו להשתתף ואולי אף לזכות, במכרזים של פרויקטים בתוכנית החדשה…?

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון