אסון נמל ביירות – החשיבות בבדיקת מידע

האסון בנמל ביירות – פיצוץ ענק שהביא לשיטפון מידע

כל העולם מדבר על האסון בנמל ביירות, כולם מדברים על הפיצוץ הגדול שהחריב את רוב הנמל, וגרם להרס רב בעיר עצמה באזור הנמל ובמרחק רב של קילומטרים ממוקד הפיצוץ.
בתי מגורים, כנסיות ומסגדים, משרדים ומבני ציבור קרסו לחלוטין או חלקית, לא רק ברדיוס ההשפעה ההרסנית של גל ההדף של הפיצוץ, אלא גם במקומות בהם תועל גל ההדף דרך הרחובות שפונים לכיוון הנמל ו”הובילו” את גל ההדף למרחק גדול יותר מאשר רדיוס ההרס המידי.

תוכלו לראות לא מעט פרסומים ברשת על מעגלי פגיעה ורדיוס ההרס של הפיצוץ הגדול.
ישנן תמונות רבות וסרטונים רבים של רגעי הפיצוץ, שמהן ניתן להפיק מידע רב בקשר למה שהתרחש, ישנם התמונות והסרטונים המראים את תושבי בירות שחרב עליהם עולמם, וחלקם מתעדים את הקרבנות,
וכמובן שיש את התמונות והסרטונים המראים את ההרס העצום בנמל ובעיר עצמה.

מטבע הדברים באירוע כזה, יש בלבול רב בשטח, מידע חסר ומידע סותר, וכמובן יש את המידע השגוי בכוונת מכוון, שמופץ לפי הצורך של מפיץ המידע.
לפעמים ישנה בעיה בזיהוי המידע השגוי, בתוך שתף המידע המגיע, ודבר זה גורם לבלבול גדול יותר ומקשה על הבנת המתרחש.

לא אכנס לנושא האשמות לכיוון חיזבאללה, או לכיוון ישראל, זמן קצר לאחר הפיצוצים שגרמו להרס ונפגעים כה רבים, יצאו הדיווחים הראשונים שאמרו שהפיצוץ נגרם מתקלה / תאונה, ושאין כאן חשד לאירוע צבאי, ובו בזמן כבר יצאו הדיווחים הראשונים של ‘עדי ראיה’ שדיווחו על מטוסים ועל טילים.
בכל העולם נמצא פרסומים של כל מי שרוצה לכתוב משהו על האשמה של מישהו, וכל אחד לפי דעותיו ונטייתו, וכמובן תיאוריות הקונספירציה פורחות, במיוחד ע”י שונאי ישראל, בהם יהודים, שמפיצים סיפורים חסרי בסיס ומביאים “ראיות” להוכחת טענתם.

אז בתוך כל בליל הדיווחים, אני כרגיל אומר שבוודאי לאחר אירוע כמו האסון בנמל ביירות, צריך לנקוט משנה זהירות, ולנסות לבדוק את אמינות הידיעה / תמונה / סרטון, ואת אמינות המקור.
גם אם אנו מכירים את המקור ואת אמינותו, עדיין רצוי לבדוק את אמינות הדברים המובאים בפנינו.
להזכירכם כי לכל מקור יכולה להיות האג’נדה שמניעה אותו להעלות ידיעה בעלת צביון כזה או אחר, גם מקור אמין יכול להביא ידיעה שהמקור שלה מסר את הדברים לפרסום, מתוך האג’נדה שלו, וצריך לזכור שגם מקור אמין יכול לטעות.

בעידן של ימינו, המרדף אחר “הראשוניות” הרצון להביא את הידיעה לפני המתחרה, לזכות בסקופ, עלול לגרום למצב שבו המידע הנמצא בפני מי שמביא את הידיעות לידיעת הציבור, לא יקדיש את הזמן הנחוץ לבדיקה מעמיקה של המידע שקיבל, כי הרי כולם רואים את אותן התמונות, ואת אותם הסרטונים, המופצים ברשת, מעטים הם בעלי המקורות הייחודיים, שגם להם מטבע הדברים, כמו לכל אדם, תמיד תהייה האג’נדה והרצון להראות את הדברים לפי נטייתם.

זה הזמן להזכיר, כי אני לא מתיימר להיות מומחה לדבר, וכמובן שאינני טוען שאני יודע מה באמת קרה בנמל ביירות, אני רק מביא בפניכם את הדברים מנקודת הראות שלי, את הסיפור של בדיקת אמינות תמונות, ומראה שניתן להבין שגם ערוצי תקשורת וגם בעלי מקצוע רבי ניסיון, עלולים לטעות, ולהביא בפני הציבור, מידע שעלול להיות שגוי.

התמונה של פועלים העובדים ליד דלת המחסן

זמן קצר לאחר הפיצוץ הגדול, חסן קורייטם (حسن قريطم) מנהל נמל ביירות הוציא ידיעה לתקשורת שבה אמר שהפיצוץ נבע מעבודות תחזוקה, של פועלים שריתכו פתח בקיר המחסן שבו היה מאוכסן מטען של אמוניום ניטראט.
התמונה של שלושה פועלים עובדים ליד דלת פתוחה של מחסן בנמל, שבה רואים שקים גדולים (Big Bags) של טון, של חומר שנאמר שהוא אמוניום ניטראט, ונאמר כי התמונה צולמה לפני הפיצוץ. התמונה האמורה מיוחסת למנהל הנמל.

להזכירכם כי למרות שכולם מדברים כל הזמן על הפיצוץ הגדול, למעשה היו שני פיצוצים, אחד גדול שנראה בסרטונים רבים, לאחר שרואים ושומעים רצף של פיצוצים קטנים, ורואים אש מתלקחת, ואז רואים ושומעים פיצוץ גדול, שבעקבותיו עולה עמוד עשן לבן (עיבוי אדי מים באוויר ע”י גל ההדף), שמיד מתחלף בעשן אפור, והפיצוץ הגדול השני שלאחר כדור האש הגדול של הפיצוץ, נראה הענן הלבן הכדורי (שוב עיבוי אדי מים) ולאחריו ענן אדום-כתום.

אבל האם התמונה באמת היא עדכנית? האם באמת צולמה בסמיכות זמנים לפיצוצים?

לגבי התמונה, כפי שאתם רואים, מדובר בשלושה פועלים, העובדים על רצפת הבטון של דלת הכניסה למחסן, לידם מונחים פטישים ואזמלים, רתכת לא נראית בתמונה, גם לא עבודה על קיר, אלא כאמור על רצפת בטון.

היות ואין לנו תמונה עם המידע הנוסף Meta Data שבצילום, שיכול להכיל מידע שכולל בין היתר את סוג המצלמה, נתוני הצילום כגון עדשה, אורך מוקד וסוג חשיפה, ישנם גם נתוני תאריך ושעה של הצילום, ולפעמים גם את המיקום שבו צולמה התמונה, לכן צריך לנסות לדלות מידע ממה שרואים בתמונה, וללא הקשרים ומידע נוסף שיכולים להוסיף פרטים רבים.

חדי העין יאמרו שברור שהתמונה עדכנית, היות שלאדם שעומד משמאל, יש מסכה בצע אפור, המונחת מתחת לסנטרו צמודה לגרונו, שלה גומיות שחורות המחזיקות את המסכה לאוזניו.
אבל ייתכן כי המסכה האפורה היא מסכת אבק, שמיועדת לאנשי מקצוע העובדים במקומות בהם יש צורך בהגנה של נשמית מסוג זה, והיות ונראה כי הפועלים חצבו בבטון (פטישים ואזמלים…) ובנוסף סביבת העבודה, שכפי שרואים לא ממש נקייה מאבק ולכלוך, יכולה להיות הסיבה לכך שהפועל משתמש במסכה כדי להגן על עצמו מהאבק, נוסף לכך רואים כי לאדם הכורע בצד ימין, אין מסכה ולשלישי אין אפשרות לדעת מתמונה זו.
אני לא אשאל מדוע הם עובדים ללא ביגוד וציוד מיגון, ליד שקי חומר שלפי יצרנים זה מחויב המציאות.

מה חשיבות התמונה בקשר לאסון בנמל?

מדוע אני מדבר על התמונה הזו?
חשיבות התמונה נובעת מכך שיש גורמים שמסבירים לעולם שהחומר שבשקים הוא החומר שהתפוצץ, ושהשקים היו במחסן 12 המפורסם, הצמוד לממגורות הדגנים בנמל, ולכן היות וזה מה שהיה במקום שנשאר ממנו מכתש ענק בקוטר של כ- 150 מטר, והכל נובע מרשלנות בגלל עבודות ריתוך, של אותם שלושה אנשים שראינו בתמונה, ורשלנות של מי שלא יהיו שאחראים לכך שקי האמוניום ניטראט, הושארו במשך שנים רבות במחסן.

כי הרי אם מצאנו מה התפוצץ, איך ומתי הגיע למחסן שהתאדה, ומה הגורם לפיצוץ, אז ברור שכבר אין מה לחקור, נפתרה התעלומה, ורק צריך למצוא את האשמים, שהיו אחראים לאסון, ואולי אף מנסים לכוון אותנו לזמן שאי אפשר יהיה לקשר בין חיזבאללה למחסן, לשקים ולמחדל, כי אז הם היו לא היו חברים בממשלה…

ורק אוסיף כי לדעתי, ללא פרטים נוספים, כגון ה Meta Data מהתמונה, לא ניתן לשייך את למחסן 12 באופן וודאי, ולא לתאריך והשעה שבה צולמה התמונה.

אז בואו רגע נבחן באיזה חומר בעצם מדובר

החומר שבשקים שעליהם כתוב: Nitroprill שימו לב שהשם הכתוב על השקים, מסתיים עם שני L ולמה זה בעל משמעות? היות ו Nitropril זה שם מותג הנכתב רק עם L אחת, השייך לחברה בשם Orica מאוסטרליה, שנוסדה בשנת 1874 ופעילה מאז במגזר המכרות, הבנייה וכל מגזר שצריך חומרי נפץ וכן גם במגזר החקלאי עם דשנים מבוססי חנקות, ועוד מגזרים שונים, ומוכרת מוצרים ושירותים במדינות רבות.
ושם המותג הזה Nitropril משמש את חברת Orica לחומר נפץ הנמכר למגזר המכרות והכרייה הפתוחה.
חברת Orica מייצרת את ה Nitropril עם תכולת 99% אמוניום ניטראט לפחות.

אני מזכיר את שם המותג של חברת Orica האוסטרלית, כי ברשת עלו ניתוחים שהסבירו שהיות וזה אותו השם רק עם תוספת של L, כך שאם איכשהו הגיעו למחסן בנמל ביירות שקים שעליהם מודפס שם מותג עם שגיאת כתיב, או שיש חשד לזיוף או שישנה סבירות שמישהו רצה לנכס למוצר שלו נראות של שם מותג מהמובילים והידועים.

אך האם זה באמת נכון? האם באמת היה כאן ניסיון זיוף של מותג ידוע?
הרי יש לזכך משמעות כי אם זה אכן חומר שמתחזה לחומר של מותג, ייתכן כי לא יודעים מה הרכב החומר, ובמקום החומר היציב של חברה בעלת מוניטין, עלול להיות חומר בעל הרכב לא ידוע ולא יציב, שעלול עקב ראקציה כימית, לגרום לאחד הפיצוצים הגדולים שראינו בנמל.

ואז לאחר יומיים עלו תמונות נוספות של השקים, הפעם בתוך המחסן, ושוב נאמר לנו כי התמונות צולמו במחסן 12 המפורסם, והפעם אמרו שהן צולמו מספר ימים טרם הפיצוץ, ואמרו לנו שאז הודיעה הסוכנות לבטחון המדינה בלבנון על המצאות החומר המסוכן במחסן 12.

כשבוחנים את הצילומים המטושטשים, ניתן לראות פרטים נוספים שמשלימים את התמונה שנראתה בתמונה שהופצה מיד לאחר האסון, וניתן למרות איכות התמונות הירודה, להבחין בשם היצרן, בסוג החומר, ושמדובר על תכולה של לא פחות מ 96.5% אמוניום ניטראט, ואף בלוגו שלידו האותיות FEM ופרטים נוספים, שלכולם יש חשיבות בהבנת התמונה המלאה והסיפור שמאחורי הסיפור, ובמקביל עולה השאלה למי היה האינטרס לפרסם את התמונות האלה בעיתוי הזה, ומדוע התמונות באיכות כה ירודה, כשכל טלפון נייד ממוצע, יכול להוציא צילומים טובים בהרבה, גם בתנאי התאורה והאבק שבמחסן…

בנוסף לכך רואים שהשקים מונחים בצורה רשלנית והתוכן של חלקם נשפך מהשק.
כמו כן אין לי האפשרות להעריך את מספר השקים הנראים במחסן שבתמונות.
מה שכן ניתן לומר זה כי המחסן יכול להיות אחד מהמחסנים בעלי מפרט בנייה וגודל דומים למחסן 12 המפורסם, כפי שניתן לראות בתמונות הלוויין שצולמו לפני חורבן הנמל ובשרטוט מפת הנמל שבאתר רשות נמל בירות, שאמנם היא מיוני 2006, אבל תואמת את המצב לפני הפיצוצים ונותנת לנו מידע משלים לצילומים, כגון מספרי המחסנים ומיקומם.

על פי הדיווח, התמונות צולמו מספר ימים טרם הפיצוץ, אז הודיעה הסוכנות לבטחון המדינה בלבנון על המצאות החומר המסוכן במחסן 12, ושוב אין לי כל אפשרות לאמת את המידע הזה.
כפי שרואים בתמונות הלווין ושרטוט מפת הנמל, ישנם מחסנים בעלי מפרט בנייה זהה, רק חלקם גדולים יותר (מס’ 13, 14, 15, 17, 18, 19) או קטנים (מס’ 5, 6, 8) מאשר מחסן 12 וביניהם יש את ברוחב זהה אך באורך קטן (מס’ 9, 10, 11) ואת מחסן 21 שזהה ברוחב ובאורך למחסן 12.

אז מה למדנו מכל התמונות של השקים?

שהחברה המייצרת את החומר הנקרא Nitroprill היא חברה גרוזינית בשם Rustavia Zot המייצרת מגוון מוצרים כולל דשנים, וביניהם גם אמוניום ניטראט, ושכיום לא ניתן למצוא את המוצר הזה, בין המוצרים המוצעים ע”י החברה, ויש רק שקי אמוניום ניטראט כדשן חקלאי במשקל 50 ק”ג ושל 500 ק”ג והתמונה היחידה באתר החברה, של המוצר בשם Nitroprill, נשארה רק בעמוד הראשי בתמונת הבאנר בראש העמוד, שבה רואים את השקים הדומים לאלו שבצילומים שהופצו מלבנון וכשחופרים קצת יותר מגלים שהמוצר Nitroprill של החברה, שווק עם תכולה של לפחות 96.5% אמוניום ניטראט.

כשמחפשים את הלוגו שעל מרכז השק שלידו כתוב FEM, עולה כי הלוגו שייך לחברה ממוזמביק, בשם Fabrica de Explosivos, החברה הזו נקנתה בשנת 2000 ע”י חברה פורטוגלית בשם Moura e Silva & Filhos, S.A ומאז החברה שמייצרת חומרי נפץ, ופועלת במוזמביק, מלאווי, זמביה וקונגו, נמצאת בגידול מתמשך בפעילותה.

תמונת הכבאים

וכמובן ישנה התמונה והסרטון של הכבאים, בסרטון רואים כבאים מתארגנים ליד מחסן עולה באש, בתמונה רואים כבאים ואדם ללא ביגוד מיגון, המנסים לפתוח דלת מס’ 11 של מחסן 12.

על התמונה נאמר כי צולמה דקות לפני הפיצוץ.

האם זה מחסן 12 שכולם מדברים עליו?

בתמונה ובסרטון רואים מחסן, שנראה כמו אחד ממחסני הנמל שנבנו במפרט זהה, חלקם רק בגודל שונה, בצילום של הכבאים המנסים לפרוץ את דלת מחסן 12, יש כיתוב על המשטח הלבן שמשמאל, שעליו כאמור כתוב דלת 11, מחסן 12, ואם נקשור לסיפור התמונה הזו ולסיפור שגורמים בלבנון מנסים למכור לעולם, אציין כי בתמונה של שלושת העובדים – אין כל כיתוב על המשטח הלבן, בנוסף בתמונה עם הכבאים, רואים מדבקת אזהרה של חומר רעיל, בתמונת העובדים, לא נראית מדבקה זו.

כך שאני לא יכול לומר בוודאות שזה אותו מחסן, למרות שזה נראה מבנה בעל אותו מפרט בנייה.
ייתכן כי זה אותו המחסן, רק הדלת בצד השני, שמשום מה אין כיתוב למספר המחסן והרציף ומדבקת אזהרה על תחולת מחסן רעילה.
כאמור ללא נתונים נוספים, כגון Meta Data מהתמונות והסרטון, כגון נ.צ. או נקודות ייחוס ל Geolocation אין לי אפשרות לדעת בוודאות.

איך הגיעו שקי אמוניום ניטראט למחסן בנמל ביירות?

איך הגיע המטען לנמל ביירות?

בדיווחים רבים נאמר כי האניה רוזוס Rhosus, הגיע לנמל ביירות בעקבות תקלה, שאילצה אותה לסטות מדרכה ולעגון לתיקונים (היו דיווחים שנאמר כי זה היה בשנת 2013 ואחרים אמרו 2014), היו גם דיווחים שאמרו כי המטען היה מיועד לחיזבאללה, וגם שהסעודים שלחו את המטען למתנגדי אסד ולכן המטען הגיע חביירות, והיו דיווחים שסיפרו כי האניה עוכבה בגלל שרשויות הנמל מצאו כי לא היו בידי רב החובל המסמכים הנדרשים ולאניה אין את התנאים הנדרשים להובלת המטען המסוכן, וכל מני סיפורים על מה קרה עם האניה והמטען, אז אמנם מסתבר שהאניה טבעה לאחר כמה שנים, בגלל חור בדופן האניה.

אבל מה באמת הביא את האניה ללבנון?

נתחיל בהתחלה:
של מי האניה, מה בכלל היה המטען שעל האניה, מאיזה נמל יצאה ומה היה נמל היעד ומי היה הלקוח של המטען?

בעל האניה (שנרכשה מחברה קפריסאית ב- 2012), הוא איגור גרשושקין Igor Grechushkin, איש העסקים רוסי המתגורר בקפריסין, הצליח לארגן חוזה הובלת מטען לאניה החדשה שלו, וקיבל תשלום של מיליון דולר כדי להוביל את המטען לנמל Beira במוזמביק.

במסמך כתב שטר המטען של משלוח שקי האמוניום ניטראט, שנחתם בנמל באטומי בג’ורג’יה ב- 23 בספטמבר 2013 על ידי רב החובל דאז של רוזוס Rhosus ויאצ’סלב אבקומוב, צוין כי הלקוח הוא בנק הבין לאומי של מוזמביק ושיש להודיע על הגעת המטען לחברה בשם: Fabrica de Explosivos ממוזמביק,שהיא הלקוח הסופי והאמיתי של המטען שהיה 2,750 שקים בני טון כל אחד, של אמוניום ניטראט.

מה קרה שרב החובל שחתם על המסמכים לא היה אותו רב חובל שהגיע עם האניה לביירות?
מסתבר כי בעל האניה – גרשושקין, היה בחובות ולא יכול היה לשלם את משכורות הצוות, אז הצוות שלא קיבל את שכרו, החליט להתפטר, ונטש את האניה בנמל בטורקיה, יחד עם רב החובל.

גרשושקין הצליח לגייס צוות חדש בראשות רב חובל חדש בשם בוריס פרוקושב Boris Prokoshev, שעלו על האניה בטורקיה ויצאו בדרכם למוזמביק.

כאמור גרשושקין היה בחובות, ולכן הוא רצה לנסות לעשות קצת כסף בדרך לאפריקה, והחליט על עצירת האניה בנמל ביירות, כדי להעלות מטען של חלקי מכונות, לכן הגיע הרוזוס ב 23 בספטמבר 2013 לנמל ביירות, רק שהמטען הלא מתוכנן היה כבד, ומעבר לעומס (Deadweight Tonnage) הבטוח להטענה על האניה, שגם כך הייתה עמוסה, לכן הצוות סרב להעמיס את המטען הנוסף.

אז מה קרה שהאניה נעצרה ע”י שלטונות הנמל?

לדברי פרוקושב, רב החובל החדש של הרוזוס, בעל האניה, גרשושקין לא שילם את דמי אגרות הנמל, בסך של מאה אלף דולר, ולכן הספינה עוכבה.

פרוקושב, שעלה לאניה עם צוות חדש בטורקיה, שמונה אזרחי אוקראינה ועוד רוסי נוסף, עוכב ע”י השלטונות ונאסר על הצוות לרדת מהאניה, לאחר זמן מה שוחררו 6 אנשי צוות, והקברניט מצא עצמו תקוע על האניה יחד עם עוד שלושה אנשי צוות, והוחזקו בידי בידי שלטונות לבנון כבני ערובה, וסרבו לאפשר להם לרדת מהאניה, בטענה של מגבלות רשויות ההגירה.

ובעל האניה? הכריז על עצמו פושט רגל, ולא רק שלא שילם לרשויות הנמל את דמי אגרות הנמל, הוא גם לא שילם לצוות משכורות ואף לא טרח להעביר כסף לצורך קניית אספקה, לאנשי הצוות המעוכבים על האניה בנמל ביירות.
לדברי פרוקושב אנשי הנמל סיפקו להם אוכל, מתוך רחמים.

לאחר חודשים ארוכים ולאחר שהצוות המעוכב בידי הלבנונים פנה לסיוע של ממשלת אוקראינה, ארגונים בין לאומיים, ודיפלומטים שונים, הצוות שוחרר לבסוף לאחר כמעט שנה, והורשה לעזוב את האניה ולבנון, באישור שופט באוגוסט 2014.

ומה עלה בגורל הרוזוס?

האניה שיוצרה ביפן בשנת 1986, החליפה בעלות 8 פעמים וחמישה שמות, ואף עברה הארכה מאורך של 53 מטר, לאורך של 86.6 מטר, בשנת 2009 במספנה בג’ורג’יה שאז הוסיפו לספינה תא מטען שני, עד שבסוף נרכשה ע”י גרשושקין ב- 2012.
בהגיעה לנמל האניה עגנה ברציף 14 מעגן מס’ 4, בהמשך האניה עברה לרציף 11 מעגן מס’ 3, הנמצא ליד מחסן 21, בדיוק מול מחסן 12 באותו אגן מס’ 3 בנמל, ובשביל ההתמצאות אציין כי ממחסן 12 נמצא ברציף מס’ 9.

לאחר שחרור אנשי הצוות של האניה, וכפי שדווח, אושר בצו שופט לתפוס את המטען של האניה שננטשה ע”י בעליה, נפרקה הרוזוס מהמטען שהוחרם ואוחסן במחסני הנמל, ולאחר מכן נגררה מרציפי המטען באריך 14 באוגוסט 2014, לעגינה ליד שובר הגלים של הנמל, ומאז לא זז ממקומה, עד ששקעה במקום שנקשרה, עקב הזנחה וחוסר טיפול, בשנת 2018.

 

סיפור התמונה מניתוח האירוע של Nick Waters

המרדף שיש בעידן של ימינו, להוציא תכנים במהירות, כדי להקדים אחרים, או כדי שהתוכן שאתה עובד עליו, עדיין יהיה רלוונטי, כשהמירוץ אחר החדשות, עלול לגרום לכך שעבודתך עלולה לרדת לטמיון כי כבר אף אחד לא מדבר על החדשות של אתמול, עלול לגרום לכך שגם אנשי מקצוע מנוסים עלולים לפעמים לטעות, או לפרסם מידע שלא נבדק עד הסוף, כי למי יש את הזמן לסגור את כל הקצוות שאולי פתוחים?

התמונה הבאה נלקחת מניתוח האסון שנעשה ע”י קצין בריטי בדימוס, והתמונה הנדונה, אמורה להראות את המחסן שהתפוצץ בסרטונים המראים את תחילת האירוע, שבו היה רצף פיצוצים קטנים ושרפה שהובילו לפיצוץ הראשון, אמנם גדול, אך הקטן מהשניים.

שימו לב שהתמונה מראה את המחסן כשמאחוריו ניתן לראות את העיר, כמו כן תוכלו לראות שמעל הגג, מאחורי התמונה רואים בצד ימין של המבנה, מחסן נוסף וכן רחבה של מכולות.

לאחר שבוחנים את הפרטים האלו, האם יש מספיק נקודות ייחוס לקביעת מיקום הצילום והמחסן שצולם?

אזכיר כי אין בידי כל נתוני Meta Data של התמונות והסרטונים, אז מה עושים?

המעט שאני יכול לעשות לפי התמונות והסרטונים המתפרסמים והמיוחסים למחסן שבו נראית האש והפיצוצים הקטנים לפני הפיצוץ הראשון, שהקדים לפיצוץ הגדול, ואם לוקחים נקודת ייחוס כגון בניין Skyline Tower הנמצא מול נמל ביירות כ 550 מהרציף והמחסן, כפי שתראו בתמונה המצורפת, ואת הבניין העגול שמצפון לו, ומבנים נוספים הנראים בתמונה, ניתן לקחת מהם אזימוט חוזר כדי לזהות את נקודת הצילום ואת המחסן שבצילום.

אז כשלוקחים את הנראה בתמונה, כמו המחסן שנמצא מאחוריו בצידו הימני, את מגרש המכולות שמאחוריו, ואת בניין Skyline Tower שהוזכר, ומבנים נוספים, עולה כי אין זה מחסן 12 המפורסם שצמוד למבנה הממגורות, אלא מחסן מס’ 21 הנמצא ברציף 11, זה שמול מחסן 12, באותו אגן רציפים בנמל, צפון מזרחית לו, שם נמצאים שלושה מחסנים בקו המים, וזה מהתמונה של ניק, הוא השלישי והרחוק מביניהם, כפי שאתם רואים בתמונות המצורפות.

ומה לגבי צילומים וסרטונים שצולמו מכיוון העיר אל עבר ההתרחשות בנמל, של הפיצוץ הגדול הראשון, שלאחריו היה ענן עשן לבן של עיבוי המים באוויר ומיד לאחיו העשן הפך אפור, והפיצוץ הגדול יותר השני שלאחר ההבזק הגדול של הפיצוץ, נראה הענן הלבן הכדורי (שוב נושא של עיבוי המים ע”י גל ההדף) ולאחריו הענן האדום-כתום המפורסם?
שוב ניתן לראות צילומים ממגדלי המגורים כגון זה הבניין שמאחורי תחנת הדלקת של Mobil שמול גשר צ’רלס, כ 480 מטר ממחסן 12.

מנסים לחשב זווית צילום מסרטונים ותמונות, ולבדוק את זוויות הרחובות השונים ביחס לנמל ולמה ניתן לראות מרחוב מסוים שבו צולם סרטון זה או אחר, ביחס למיקום המחסנים השונים, לוקחים אזימוט חוזר, ומנסים ליצור תמונת מיקום, בלי כלי מתאימים, עדיין אפשר לבנות תמונה מסוימת של מה שרואים.
לו היו לי תמונות וסרטונים עם ה Meta Data המצורף, היה הרבה יותר קל, אבל שוב, אין בידי לא הכלים ולא המידע שיכולו לעזור לעשות ניתוח אירוע בוודאות גבוהה.

אז האם ניק טעה במחסן? או שאלו שני מחסנים שונים שהתפוצצו?
אני יכול להניח כי במקרה של המחסן אותו שייך ניק לסרטון ולמחסן 12, מדובר בשני מחסנים שונים.

אך האם שני הפיצוצים הגדולים היו באותו המחסן? או בשני מחסנים שונים?
אני לא יכול לענות בוודאות לשאלה הזו, רק להניח בסבירות גבוהה שזה היה במחסן 12, מעבר לזה הניחוש שלי, טוב כשלכם, אבל מה עוד ניתן ללמוד מניתוח תמונות לוויין לאחר הפיצוץ, נראה כי שרידי מחסן 21 שאותו ניק זיהה (כפי הנראה בטעות) כמחסן שבו החלו הפיצוצים, נותר עומד שלד המתכת של קורות הגג ותמוכות, ושלושת המחסנים שדרומית לו, מחסנים מספר 5, 13, 14 שהיו קרובים יותר למחסן 12 נעלמו.

אני אשאיר את השאלה מדוע שני מחסנים 14 ו 13, שלידו הורמה הספינה מהמים לרציף, משום מה הם הראשונים שהיה דחוף למישהו לגרוף את השברים ולנקות את שרידי ההרס, ושישנן התמונות שבהם תוכלו לראות את הטרקטורים והאנשים בפעולת הניקוי…

ניתוח סירטון של טילים משמים ופיצוץ של מחסן

אם עד עכשיו עסקנו בניתוח שלדברים רציניים, תרשו לי לרגע לעבור למשהו אחר, ומדובר לבקשת אחד הקוראים בערוץ הטלגרם (תודה לעופר א.) ששאל האם הסרטון המראה טיל פוגע בנמל לפני הפיצוץ אמיתי, אז לבקשתו ביצעתי בדיקה זריזה, ואלו הממצאים לבדיקת אחד הסרטונים המראים “טילים” נופלים משמיים…

מעבר לדברים המעטים שעליהם דיברתי, כאמור היה שיטפון של מידע, שכלל מספר גדול מאוד של תמונות וסרטונים שפורסמו עם פרוש שגוי בין אם בשוגג, מתוך בורות וחוסר הבנה, ובין אם מזויפים שפשוט פורסמו מתוך רצון ליצור שיח בכיוון שמתאים למי שפרסם את הזיוף.

ברשותכם אגע בקצרה רק בדוגמה אחת, של אחד מהסרטונים הרבים של הפיצוצים בנמל ביירות, שנערך בצורה חובבנית וגרועה, ואתעלם מכל שאר סרטונים ותמונות הרבים, שאמור להיות ברור לכל אדם שהן פשוט זיופים ועברו עריכה גרועה.

כפי שתראו בסרטון המדובר, תמונת “הטיל” מופיעה החל מפריים 0 של תחילת הסרטון, מוקף בעיגול אדום, הכתובת מופיעה עם האימוג’י בפריים 1, האימוג’י נעלם בפריים 16, וה”טיל” נעלם בפריים 17, ולא ממשיך כלפי מטה, ואז גם סוף סוף מתחילה תזוזה בסרטון שעד הפריים הזה, היה קפוא, העיגול האדום נעלם בפריים 19.

נדלג קדימה לפריים 176, שאז מופיעה הכתובת עם האצבע המורה, ונחכה “לטיל” השני, עד שקצה ראש “הטיל” ייכנס בקצה העליון של התמונה, מעל פינת הבניין שמשמאל, בפריים הבא – מספר 209 ה”טיל” השני כבר נכנס לתמונה, עד לתחילת זנב “הטיל”, אבל הפלא ופלא, בפריים 210 “הטיל” השני פשוט נעלם, ולא ממשיך במורד התמונה, הבזק הפיצוץ נראה בפריים 212.

 

אז מה היה לנו שם?

לאורך כל המאמר אני נשאר עם שאלות פתוחות, אז אמשיך עם כמה שאלות ותהיות נוספות.

האם סביר להניח כי מטען שהוחרם שאת סיפורו וסיפור האניה סיפרתי לכם, ושנמצא במחסני הנמל משנת 2014 ושבית המשפט הלבנוני אישר את מכירת המטען שהוחרם, גם לגורם חוץ וגם לחברת חומרי נפץ בלבנון, נשאר כל השנים באותו המחסן? אני לא יודע.

האם ניתן להאמין לטענת גורמי המכס והנמל בביירות, כי המטען נשכח ונעלם ונתגלה לפתע פתאום לאחרונה? והיו שאמרו חודשיים והיו שאמרו חצי שנה, וגם נאמר כי גורמי המכס והנמל התריעו על הסכנה בפני הרשויות…

לא יודע מה אתם, הקוראים חושבים, אבל אצלי מקנן הספק, שהמטען של אמוניום ניטראט שהוחרם, פשוט נשכח מלב כל הגורמים השונים, מכל הרשויות השונות, ועכשיו אומרים לנו פתאום גילו את המטען המסוכן ובמקום לפנות למקום המיועד לחומרים מסוכנים, השאירו את השקים זרוקים במחסן?
ושוב, יש לי ספקות ואני מתקשה להאמין להסבר כזה.

נוסיף לספקות את הסיפור של אותו קצין שהתריע בפני הרשויות על הימצאות אמוניום ניטראט, ומצא את מותו באופן מסתורי.

חיזבאללה אומרים שהם לא שולטים בנמל ולדברי נסראללה, חיזבאללה אף לא יודע מה קורה בנמל…

רוצים שנאמין שחיזבאללה השאיר מטען נטוש, של חומר שיש לו היסטוריה מדממת של שימוש בו?
להזכירכם כי בשני הפיגועים בארגנטינה, בבניין השגרירות הישראלית ב 17 במרץ 1992, והפיגוע בבניין AMIA – בניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב 18 ביולי 1994, נעשה שימוש באמוניום ניטראט, ויש את החרמת מאות ק”ג של החומר מידי גורמי חיזבאללה, בגרמניה השנה, ויש מקרים נוספים.

אז בנמל שחיזבאללה שולט בו הלכה למעשה, כאשר יש לו היסטוריה של שימוש לחומר מסוג זה, מישהו רוצה שהעולם יאמין שחיזבאללה לא ידע ולא לקח לעצמו לפחות חלק משקי האמוניום ניטראט?
האם זה תואם את התנהגות ארגון הפשע והטרור חיזבאללה?

האם במחסן שהתפוצץ, אכן היו אותם שקים שמישהו טרח להראות לעולם בתמונות?
אני לא יודע, ולהודות על האמת, אני לא יודע מה היה במחסן שהתפוצץ.

כולם אומרים שהתפוצצה כמות של כ 2,700 טון אמוניום ניטראט, וכהוכחה גורמים מלבנון אומרים לנו את זה החל משעה לאחר הפיצוצים, גורמי חיזבאללה, גורמים מהמכס וגורמים מהנהלת הנמל, ובעקבותיהם גם כל העולם אומר שזה מה שהתפוצץ, וכל זה כי חיזבאללה אומר? ומראים לנו תמונה?
אולי כולם יודעים. אני? אני פשוט אומר שאין לי מושג.

האם יש הסבר חלופי?

לצבע העשן הכתום-אדום, ישנו הסבר נוסף של חומרים המיועדים לדלק רקטי, שיוצרים צבע עשן אדום-כתום, כפי שנראה מיד לאחר הפיצוץ, חומר מחמצן הנקרא Red fuming nitric acid (RFNA) וחומר בשם Unsymmetrical dimethylhydrazine (UDMH) המשמש כדלק למנועי רקטות, בשילוב עם החומר המחמצן RFNA המוזכר.

ה UDMH החומר נוזלי, וריחו מזכיר ריח חריף של אמוניה, וכשהחומר נחשף לאוויר, האדים שלו מקבלים צבע צהבהב (מזכיר את הצבע שנראה בענן המרחף מעל ביירות לאחר הפיצוץ הגדול)
ה RFNA גם הוא חומר נוזלי, וכשנחשף לאוויר צבעו הופך לכתום עמוק – אדום.

תוכלו לראות לדוגמה בתמונות וסרטונים על רקטות וטילים צפון קוריאנים וסינים, את הצבעים של העשן ו/או של האדים בזמן תדלוק מכלי הדלק ברקטות והטילים.

אם בכלל היו חומרים אלו מאוחסנים בנמל ביירות, איך הגיעו לשם ומדוע, אשאיר כעוד שאלה פתוחה.
רק אומר שאם יש הסבר חלופי לגרסת חיזבאללה של לא ידעתי, לא ראיתי, אני בכלל לא משם…
אולי הסבר כזה שווה בדיקה.

 

אניח בפניכם בלי להתייחס לדברים, את מה שנאמר ע”י חלק מהגורמים מהרשויות השונות בלבנון:

מנהל הרשות של נמל ביירות, חסן קורייטם, פרסם הודעה בה טען שעבודת הנפחים במחסן 12 הסתיימה ביום שלישי בשעות הצהריים. לדבריו, אין לו מידע מה קרה אחר הצהריים. אולם חקירות ביטחוניות מעלות תמונה שונה לחלוטין. על פי גרסה זו, הנפחים סיימו את עבודתם מעט לפני השעה 17:00 ביום שלישי, 4 באוגוסט. בסביבות השעה 17:40, עובדים בנמל הבחינו בעשן שעולה ממחסן 12. כעבור כעשר דקות הגיעו צוותי כיבוי האש, אך השריפה השתוללה עד שהפיצוץ האדיר התרחש בשעה 18:08.

בנוסף אמר מנהל הנמל בצהרי היום למחרת האסון, כי אנשיו ידעו שמדובר בחומרים מסוכנים – אבל לא ידעו עד כמה. הוא עצמו הדגיש כי החומרים נותרו מאוחסנים בביתן 12 בהוראת בית המשפט.

מנכ”ל שירות המכס הלבנוני, בדרי דאהר, אמר ביום שלאחר האסון, כי הרשות שלחה למערכת המשפט לא פחות משישה מכתבים שבהם הזהירה מהסכנה הטמונה במצבור: “ביקשנו שיוציאו אותו מגבולות לבנון אבל זה לא קרה. נניח למומחים ולגורמים הנוגעים בדבר לקבוע למה”.

ונאמר גם שאפילו משרד ההגנה הלבנוני התריע על המסוכנות של החומר במחסן לרשויות…

את דבריו של ראש ארגון הטרור חיזבאללה, לא אטרח להביא בפניכם, רק אזכיר כי מיד לאחר הפיצוץ, טענו גורמי חיזבאללה, כי לא היה זה אירוע צבאי, הגרסה השתנתה כבר במהלך הלילה, שאז כבר עלו רמיזות שידה של ישראל היא הגורם לאסון…

 

ולסיום אביא בפניכם תהיות מסוג אחר.

ישנם 13 צוותי חיפוש והצלה ממקומות שונים בעולם, שעובדים באזורי ההרס השונים בנמל ביירות והעיר.

אך ישנן חריקות ובעיות, אני רק רוצה לדעת מדוע 13 יחידות החילוץ וההלצה שהגיעו מרחבי העולם, לא ממש הורשו לעבוד באופן מידי, בכל מקום ובעיקר שלא באזור של מרכז הפיצוץ והמחסנים והממגורות הסמוכים, אז הנה לפניכם על קצה המזלג קצת מידע כמדגם מייצג, על התנהלות הרשויות בלבנון מול חלק מיחידות ההצלה, שבאו לנסות להציל חיים…
האם נכונות השמועות שממשלת לבנון לא מאשרת לכלבי הצלה להיכנס לשטח הנמל, לחפש ניצולים או גופות?

 

הרשויות בלבנון אישרו למשלחת הצלה גרמנית להגיע גם עם כלבי הצלה, אבל הכלבים לא הורשו להיכנס לאזור הנמל. צוות SEEBA של 50 איש + 4 כלבים של מהסוכנות הפדרלית הגרמנית לסיוע טכני
Bundesanstalt Technisches Hilfswerk (THW) פשוט לא היה יכול להיכנס לאזור הנמל עם כלבי ההצלה.

 

צוות החילוץ וההצלה Nederlandse zoek- en reddingsteam ההולנדי USAR (המכונים המלאכים בכתום)
הולנדי המונה 63 איש ו- 8 כלבי הצלה, טורטר ממחסום למחסום ובכל מחסום בדרך לאזור האסון בנמל, בסוף לאחר שעות של טרטורים, הכוניסו את הצוות לעבודה, אפילו הרשו להולנדים להיכנס לאזור ממגורות הדגנים, אבל שמונת הכלבים? הרשויות הלבנוניות בתחילה פשוט סרבו להסיע את הכלבים באוטובוסים, גם כשההולנדים הביאו את כלובי הטיסה של הכלבים לאוטובוס, כך שהכלבים בסופו של דבר, גם לאח שאושר להסיע אותם, הושארו בחוץ…

ההולנדים הנמצאים במשלחת אמרו כי כלבי המעקב חשובים לחיפוש אחר ניצולים. לכן הצוות אינו מבין את החלטת הרשויות הלבנוניות. ובנוסף אמרו כי בוזבזו שעות חיוניות שהיו יכולות להיות מנוצלות לעבודה ויכולות להיות קריטיות בחיפושים אחר ניצולים.
צוות החילוץ ההולנדי USAR נאלץ להמתין בבוקר יום חמישי ה 6 באוגוסט, מספר שעות לאישור של הרשויות בלבנון להתחיל בעבודות החילוץ. “תיאום לא הולך כאן בצורה כל כך חלקה”, אמר אחד מאנשי המשלחת אחר הצהריים.

ויש את צוות החילות הצ’כי שגם הוא הגיע עם כלבי הצלה, איכשהו גם הם לא נמצאים באזורי ההרס בנמל…

וישנן השמועות כי הצוות הצרפתי, כלל לא הורשה להיכנס לעבודה באזור הנמל, אלא רק באתרי הרס בעיר עצמה.

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון