תובנות על המתח בין ישראל לחיזבאללה- תגובה לציוץ של אמיר בוחבוט
העיתונאי אמיר בוחבוט צייץ “תובנות על המתח בין ישראל לחיזבאללה” כדלקמן:
1. אף אחד לא רוצה מלחמות וטוב שכך.
2. מה שהיה בשבוע האחרון זו הכלה ולא משנה אם היא מתבססת על עוצמה או חשש. צריך לשאול את השאלה עד מתי?
3. הכלה היא רכיב כמעט קבוע בתפיסה הישראלית נגד חיזבאללה מאז מלחמת לבנון ה 2. בשם התיירות. בשם הצימרים. בשם הכלכלה. זו אחת הסיבות שיש לחיזבאללה יותר מ 100,000 אלף רקטות שמכוונות לעבר ישראל.
4. בפרק הנוכחי רוצה (נחוש) חיזבאללה לצבור נשק מדויק. זה סיפור אחר לחלוטין.
בתגובה ל-“ציוץ” זה עונה לו הפרשן הצבאי של האתר נציב.נט – גיא א. כדלקמן :
*- עוד אחד שפתח את הספר בעמוד 5 ומנסה לספר סיפור. אדון בוחבוט, הספר נפתח בפרק שבו ישראל מסכלת מחסן טילים איראניים שאוחסן בג’בל מנע בסוריה לטובת חיזבאללה עם כוונה ממשית לעשות בו שימוש. על הדרך ולצורכי ענישה ישראל מפרקת שלושה מבני מפקדה ותיאום איראניים סוריים חיזבאללה ברחבי שדה התעופה הבינלאומי של דמשק ומשמידה כמה משגרי ס.א-17 ופנציר שניסו להביע מחאה. באחת מהמטרות היה פעיל חיזבאללה שנהרג יחד עם עוד כמה סורים/איראנים. עכשיו מכאן אפשר להמשיך בסיפורי בוחבוט לילדים לא מפותחים…
*- ״גם צה”ל משדר בינתיים נינוחות ולא לחץ למול תגובה אפשרית של חיזבאללה. כרגע לא מזהים הכנות מעשיות לתגובה, וצה”ל מסתפק בתגבור מינימלי של גדוד אחד בלבד של גולני בצפון. אין צורך לייצר עבור חיזבאללה יותר מדי מטרות מזדמנות.
הבעיה של צה”ל היא שהנינוחות הזאת השתרשה בגבול הצפון, וזאת על אף שינויים מטרידים בהיערכות של חיזבאללה. גדודי רדואן, הכוחות המיוחדים של הארגון, חזרו מסוריה עתירי ניסיון קרבי והתמקמו בכפרים הסמוכים לגבול עם ישראל. משימתם של גדודי רדואן היא לפשוט לתוך שטח ישראל ולכבוש יישוב. על זה הם מתאמנים, וזה הייעוד שלהם. לא מן הנמנע כי חלק מהיחידות האלה כבר נמצאות היום במצב של כוננות. כלומר, הן מסוגלות לצאת לפעולה בלי הכנות מיוחדות.
הנה אותו עיתונאי רק לפני שבוע ממליץ לצה”ל להיערך ביותר כוחות ולא להיכנס לשאננות. כשמביאים כוחות הוא טוען ללחוצים וחוששים.
*- ההכלה שהוא מתאר באה תמיד אחרי שצה”ל דפק בהם והם נאלצו להגיב וצה”ל הכיל בצדק. ב-2015 ובאירוע הדובי ובאביבים. לא היו אירועי הכלה אחרים בגבול.
בינתיים אנחנו טסים חופשי בלבנון, מפרקים מנהרות חוצות, מפוצצים מערבל קריטי בתהליך, מפלילים ומסכלים סדנאות דיוק לטילים ועוד המון פעולות שהארגון מכיר וישראלים פחות. על הדרך נכסים של הפטרון ושל הארגון והמארח עולים לאוויר כל חודש ומי שמכיל זה דווקא האיראנים. ראינו היום את האוריגאמי האיראני במיטבו בעניין נתאנז. פרוייקט הדיוק הוא איום ובעיקר אתגר. מטופל בראש המטלות כשבצד השני רחוקים מלהצליח לממש את היעדים וכשידרש יטופל בשיטות המקובלות.
*- מערכת הביטחון לא נשענת על מידע גלוי. ויכולות כאלה ואחרות הן שמאפשרות את מרחבי הביטחון שהמערכת לוקחת בהחלטה האם מתי ובכלל לתקוף בלבנון והציבור ימשיך לברבר ולבקר מחוסר ידע והבנה.
*- באשר לסד”כ הטילים של החיזבאללה : צריך להתחיל מזה שהמספר 150,000 כולל כל מה שעף באוויר מרקטות 107 קטנות ועד טילי פתאח-110 וזילזאלים. כל מה שהוא רקטות גראד ומטה מציק מטריד אבל הוא שווה ערך לפגז תומת בעוצמה והוא כמובן סטטיסטי לחלוטין.
מתוך ארסנל הטילים יש קבוצה שניתן להתקין עליה קיט כנפונים שמאפשר דיוק. המשמעות היא פעולה מסורבלת למדי של איסוף הטילים מאתרי השיגור לסדנאות שדרוג. זה לא פשוט לארגון חשאי שמתנהל בתוך מדינה תחת כיסוי. ועל הדרך סוכלו לא מעט סדנאות כאלה שעיכבו מאוד את התהליך (כמו אלו בבירות והיו עוד לא מעט).
כשמדברים על מפעל דיוק מדברים למעשה על מפעל ייצור טילים מדוייקים ולא סדנאות השדרוג. זה עוד לא שם ואין ייצור חרושתי של טילים כאלה. זה כנראה יהיה הקו האדום שיצריך התערבות גם במחיר מלחמה. מפעל אחר שייצר טילים או חלקים סוכל והופלל זה מעבר עד שפורק.
יש לחיזבאללה ארסנל טילי חוף ים מטרידים, כטב”מים מתאבדים והגנ”א. כל זה לא בכמויות אבל עדיין יעסיק את צה”ל במלחמה.
