תאונות באיראן, סיפור בהמשכים – חלק ראשון

מה באמת קורה באיראן, האם יש סיפור מאחורי הסיפור של התאונות?

חלק ראשון – מאיפה מגיעים הסיפורים על המתרחש באיראן?

בהמשך לפוסט על תאונות באיראן בתקופה האחרונה אני מביא לכם סיפורים על תאונות באיראן, כל העולם גם מדבר על תאונות איראן.
אבל כדי לדעת האם יש סיפור, שמסתתר מאחורי הסיפורים הרבים והכל כך מגוונים, של תאונות שונות ומשונות באיראן, צריך לנסות להבין מה באמת קורה באיראן.

(תוכלו למצוא באתר פרסומים קודמים על המתרחש באיראן, בעזרת לחיצה על השם אביעד, בראש העמוד, מתחת לכותרת, או בכניסה לערוץ הטלגרם, בקישור המופיע בתחתית הטקסט של הפוסט)

אפשר כמו כולם להיכנס לחשבונות טוויטר הרבים כל כך שמדברים על איראן, חשבונות של שופרות התעמולה של משטר האייתוללות, חשבונות של מתנגדי המשטר וכל מי שבאמצע.
יש חשבונות של מי שלמראית עין נחזים כגבר או אישה איראנים, פשוטים, חלק מהעם, אך מאחורי החשבון התמים לכאורה, ישנם גורמים של גוף זה או אחר של המשטר או דווקא של האופוזיציה הגולה.

כמובן שהמצב זהה בכל רחבי הרשתות החברתיות, בפייסבוק, בטלגרם, בפורומים ועוד.

אפשר כמובן להיכנס גם לאתרי החדשות של ערוצי התקשורת האיראנית, באנגלית ובפרסית.
רק צריך לזכור כי אין באמת עיתונות חופשית באיראן, כל העיתונות מפוקחת ברמה זו או אחרת ולא רק סוכנויות העיתונות האיראניות הידועות והגדולות כמו (רשימה חלקית) IRNA, Tasnim, Iran Press, Fars, IRIB, Press TV, אלא גם הקטנות והמקומיות של עיר קטנה ונידחת.

משמרות המהפכה, פרסו את גורמי הבסיג’ השונים הנמצאים בכל עיר, עיירה וכפר, ובכל מוסדות השלטון המקומיים בכל איראן, בין היתר הבסג’ מפעילים רשת מודיעין, בכל שכונה, מפעל ועיתון, וזה בנוסף לפיקוח הישיר במערכות העיתונים, כולל הזניחים של אגודה כפרית נידחת.

ומצד שני, כמובן שיש את העיתונות של גולים שונים, קבוצות אופוזיציה ומתנגדי משטר משטר, שיוצאים גם הם באנגלית ופרסית ושפות נוספות.

לכן צריך להבין, כפי שכבר כתבתי בנושא אמינות ידיעה ואמינות מקור, תמיד יש אג’נדות מאחורי הידיעה שקוראים, ולכן צריך להצליב נתונים ולאמת את אמינות הידיעה.
לכל ציוץ טוויטר או פוסט פייסבוק, לכל הודעה בערוץ טלגרם, או כתבה בעיתון, נדע שתמיד יש מאחורי מה שקראנו את האדם, שיש לו דעה, אמונה והטיה, ובמקרים רבים גם מסר להעביר, והמסר הוא חלק מהאג’נדה של הכותב, או הגורם שעומד מאחורי הידיעה.

הסיפור מאחורי הסיפור.

אז איך באמת ניתן לדעת מה קורה? הרי אם לכולם יש אג’נדה ומה שנקרא לרוב יהיה מוטה לצד המשטר או נגדו, איך נדע מה באמת מתרחש באיראן?

כמובן שכל המקורות שהוזכרו, יכולים לשמש כמקורות מידע, רק רצוי לבדוק ולהצליב את המידע, ולראות שאנחנו לא רואים את אותה ידיעה אחת, שחוזרת על עצמה בכל ערוצי המידע והחשבונות השונים.

בנוסף ישנם העיתונים הקטנים שאותם הזכרתי, עיתונים של עיר, או אותה אגודה כפרית, עיתוני אגודות סטודנטים, ועיתוני איגודים שונים, כמובן שלרובם המכריע, לא יהיה אתר באנגלית, ולחלקם אין כלל אתר אינטרנט, אבל ניתן למצוא אותם באדיבות שירות של אנשים טובים שמעלים סריקת העיתון לרשת.
כאמור גם הם יהיו מפוקחים, אבל במקרים רבים מביאים את הסיפור המקומי, ומהזווית המקומית, בנוסף לחדשות הארציות וחדשות החוץ שהמשטר רוצה להביא לקוראים.

 

ויש עוד מקור מידע, שפחות משתמשים בו, ואלו הרשתות החברתיות של האפליקציות האיראניות הפנימיות בפרסית, שגם הן מפוקחות, כמו כל דבר אחר באיראן.

ישנה רשת ענפה של תקשורת באפליקציות ורשתות חברתיות, שאינן נגישות בצורה קלה ופשוטה, למי שנמצא מחוץ לאיראן, ובנוסף לשימוש הענף שאזרחי איראן עושים ברשתות של האפליקציות האלו, הן גם משמשות כחלק מהתוכנית בת העשור של המשטר להקמת רשת אינטרנט חליפית, שהתקדמה בחודש מאי השנה, בעוד צעדים משמעותיים למימוש החזון.
הנה מספר דוגמאות לאפליקציות מסרים מידיים, שלחלקן יש גישה באמצעות דפדפן כמו טלגרם ווב או וואטסאפ ווב ולחלקן לא.
אפליקציית Soroush עם כ 15 מיליון משתמשים רשומים.
אפליקציית Eitaa עם כ 1.5 מיליון משתמשים רשומים.
אפליקציית Bale עם כ 1.5 מיליון משתמשים רשומים.
אפליקציית Nazdika עם מעל מיליון משתמשים רשומים.
אפליקציית iGap עם כמיליון משתמשים רשומים.
אפליקציית BisPhone Plus עם כמיליון משתמשים רשומים.

 

וזו רק רשימה חלקית של האפליקציות, שחלקן משמשות לא רק להעברת מסרים, אלא גם להעברת תשלומים, צפיה בסרטונים, חדרי צ’אט מרובי משתמשים, חדרי משחק (מול המערכת או מול משתמשים אחרים). יש אפליקציות מיועדות יותר לילדים ולצעירים, ויש המיועדות לציבור הרחב.
חלקן לא נגישות למספרי טלפון זרים מחוץ לאיראן ולחלקן אפשר להיכנס, להירשם ולהשתמש באפליקציה.
כמובן שכל תעבורת התקשורת כמו בכל דבר באיראן, מנוטר ומפוקח ע”י משטרת הסייבר FATA.

אני ממליץ לכם הקוראים שלא לנסות להיכנס לרשתות אלו.

לסיום החלק הראשון, אביא בפניכם היום, סיפור של שני מקרים, לא תאונה גדולה או “מעניינת”

לא סיפורים שהעולם כולו מדבר עליהם, אבל סיפורים איראנים מקומיים, שבמצליחים לעורר הדים באיראן.

כשמחפשים מידע על הנעשה באיראן בעיתונים הגדולים, בסוכנויות הידיעות הראשיות מגיעים לסיפור עצוב כמו זה שביום שבת האחרון, מת בבית חולים מוחמד ג’וואד מוכתרי (محمد جواد مختاری), כתוצאה מכוויות שכיסו 85% מגופו.
הצעיר בן 31 התנדב לעזור לכבאים לכבות שרפה בשטחי מרעה טבעי ושטחים חקלאיים, ליד הכפר פהליאן (Fahlian فهلیان) באזור העיר ממאסני (Mamasani ممسنی), שבמחוז פארס (Fars)

סיפור עצוב על פעיל איכות סביבה, שהתנדב לסייע למכבי האש, ומצא את מותו.
אבל מה נמצא בעיתונות המקומית, הקטנה, שאליה קשה יותר להגיע?

בסוף חודש יוני, מצאתי בעיתון מקומי כורדי, מצאתי אזכור על הלווייתם של שלושה אנשים שמתו בשרפה, חוץ מאשר שמות ההרוגים שהובאו לקבורה, מוכתר חאנדאני (Mokhtar Khandani) בילאל אמיני (Bilal Amini) ויאסין כארימי (Yasin Karimi), לא נמסרו פרטים לגבי איך מצאו את מותם.
זה כשלעצמו דבר חריג, שמעלה תהיות, אז המשכתי לנסות לדלות מידע ממקורות שונים, ובסוף הגעתי לסיפור מערוץ תקשורת שאינו מחובבי המשטר (ולכן צריך לקחת את הדברים בערבון מוגבל ולזכור כי ישנה האג’נדה של מתנגדי המשטר)

שלושת הכורדים מהעיר פאווהה (Paveh پاوه‎) שבמחוז כרמאנשאה (کرمانشاه) ליד גבול עיראק, היו פעילי איכות סביבה, וכשפרצה שרפת חורש בשמורת טבע סמוכה, לדברי עדי ראייה, כשהאש התגברה והם ניסו ולהתרחק מהאש, אנשי משמרות המהפכה, הציתו אש שחסמה את דרכם, והם מצאו את מותם.
מוכתר מת במקום השרפה ואילו שני חבריו מתו בבית החולים.
דבר נוסף שלא היה כתוב בעיתונות המקומית היה שיש נעדרת מצוות המתנדבים שסייע לכבות את השרפה, אישה בשם סוראן מחמודי (Soran Mahmoudi).

לטענת הכורדים, זו אינה הפעם הראשונה שכורדים מהאזור מצאו את מותם כאשר משמרות המהפכה מציתים אש באזורי הכורדים, בעיקר באזורי הגבול, לכאורה כדי למנוע מאנשי הפשמרגה הכורדים, למצוא מסתור ביערות האזור…

וכאן אנו קוראים סיפור עצוב על שלושה מתים משרפה ועל נעדרת, שמרבית הסיכויים שגם היא נהרגה כשנשרפה חיים.

האם זה כל הסיפור? האם הוא באמת כפי שעיתון של מתנגדי המשטר מפרסם?
סביר להניח שלעולם לא נדע את כל הסיפור, בינתיים כשניסיתי לבדוק האם יש המשך למה שפורסם, הידיעה כבר נמחקה ואין לה זכר בעיתון הכורדי.

אבל מה שאנחנו לומדים מהסיפור ומהמתפרסם במקורות שונים, זה שבסיפורים מסוג זה, ישנם רבדים נוספים המראים לנו על התנהלות המשטר, במקרה הזה באזורים של המיעוט הכורדי.

בפעם הבאה, היות ואתם כבר מבינים את הדרך שאותה אני עובר כאשר אני מנסה להבין את המתרחש באיראן, ואיך לומדים על הסיפור שמאחורי הסיפור, אביא בפניכם מספר סיפורים על תאונות שונות ומשונות, ללא ההקדמה המסבירה את התהליך.

קרידט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון