ביטול העלייה לרגל בעידן נגיף הקורונה החדש

האם יבוטל החג’ השנה?

ערב הסעודית ביטלה השנה את העומרה (החג’ הקטן – העלייה לרגל שלא במועד החג’) עד להודעה חדשה, אבל האם באמת יבוטל גם החג’ (שאמור להתחיל ב 28 ליולי ולהסתיים ב 2 לאוגוסט) השנה?

ואם יבוטל, מה יהיו ההשלכות?

האם בכלל יש תקדים לביטול העלייה לרגל? ומה זה בכלל החג’?

על כל אלו ועוד, נדבר במאמר זה, שבו נצא למסע בדרך המפותלת של העלייה לרגל למכה ומדינה, עם נגיעה בהיסטוריה ובהשלכות לעתיד.

החג’ הוא אחד מחמשת מצוות האסלאם:

שהאדה ( شهادة – מצוות העדות – הכרזת האמונה של המוסלמי)

תפילה ( صلاة – הצלאה {נשמע סלאה} מצוות התפילה חמש פעמים ביום)

צדקה ( زكاة – זכאה – המצווה לתת צדקה לעניים)

הצום ( صوم – צום – מצוות הצום הדתי בחודש הרמדאן)

החג’ ( حجّ – מצוות העלייה לרגל – המתקיימת בחודש האחרון בלוח השנה המוסלמי {חודש ד’ו אל-חיג’ה})

כך שביטול החג’ נשמע ממש כמו חילול הקודש, הרי מבטלים מצווה שהיא מחמשת עמודי האסלאם, המצווה שכל מוסלמי יעלה לרגל בתקופת החג’ לפחות פעם אחת בחייו, כך שאם באמת יבוטל השנה החג’, עלול להיווצר מצב שבו מנעו את קיום המצווה הכה חשובה בחיי כל מוסלמי, במיוחד בהתחשב בעובדה שרבים חוסכים זמן רב את הכסף הדרוש לקיום העלייה לרגל, ולעיתים בעזרת תרומת הקהילה, למסע של פעם בחיים.

ומי אלו המונעים את קיום המצווה שאולי לא יזכה המאמין לקיימה בחייו אם אכן יבוטל קיום החג’ השנה?

בית המלוכה הסעודי בקבלת החלטה כריבון השולט בממלכה, יחד העולמה – מועצת חכמי הדת, האמונים על שלטון השריעה – ההלכה האסלאמית, שומרי אדמת הווקף הקדושה של ערב הסעודית ושתי הערים הקדושות לאיסלאם – מכה ומדינה.

מתי החלה מסורת החג’?

העלייה לרגל הראשונה הייתה בשנת 629 (השנה השביעית להיג’רה) שנה לאחר חתימת הסכם חודבייה המפורסם, כאשר הנביא מוחמד ותומכיו עשו את המסע לעלייה לרגל לכעבה הקדושה, במקדש הנמצא בעיר מכה שהייתה בשליטת שבט קורייש, לאחר שבשנה הקודמת מנעו אנשי קורייש מהמוסלמים הראשונים לבצע את הטקסים הדתיים במקדש הכעבה. (עלייה לרגל זו נקראת “עומרת ד’ו אל-קעדה”)

החג’ הראשון כעלייה לרגל של האומה האסלאמית בתחילת דרכה, התקיים בשנת 632 במסע מהעיר מדינה אל מקדש הכעבה בעיר מכה, שבאותו הזמן כבר הוסרו ממנו כל הפסלים הרבים והסממנים של עבודת האלילים והושארה רק האבן השחורה הקדושה.

זה היה מסע העלייה לרגל הראשון והאחרון של הנביא מוחמד, ובו נשא מוחמד את הדרשה האחרונה שעל פי המסורת התקיימה כשמוחמד עמד מול המאמינים על הר ערפאת.

מנקודת הזמן הזו, נהייה החג’ אחד מחמשת עמודי האסלאם.

האם היה בעבר ביטול של העלייה לרגל?

מאז היווסדה של ערב הסעודית, לא ביטלה הממלכה את העלייה לרגל, אך בעבר ישנם תקדימים לביטול העלייה לרגל כולל החג’ בעקבות מלחמות ומגפות או להגבלות בהיקף עקב בצורת ורעב, מלחמות שלא אפשרו מסע בטוח בדרכים, מאבקי כח פוליטיים וסיבות נוספות.

בסך הכל ניתן למנות כ 40 מקרים בעבר בהם בוטלה או הוגבלה העלייה לרגל והיה חג’ עם מעט משתתפים.

מתי בוטלה העלייה לרגל כולל החג’ בפעם הראשונה?

בשנת 930 בוטל החג’ לראשונה (20 שנה ברציפות עד שנת 951).

בעקבות תקיפה של הקרמטים – כת שיעית-פרסית שמרכזה היה בבחריין, על עולי רגל ששבו מהחג’ והרגו 20,000 מאמינים (ויש הטוענים שהרבה יותר) ופשיטה על הערים הקדושות מכה ומדינה.

לאחר שגנבו את האבן השחורה ממקדש הכעבה והחריבו את באר זמזם, בוטלה העלייה לרגל עד לתשלום כופר בשנת 951 בעבור האבן השחורה, שהוחזרה מבחריין למכה.

בשנת 967 עולה לראשונה דיווח על כי נעצרה העלייה לרגל בעקבות מגפת כולרה קשה מהרגיל.

בשנת 983 בוטלה שוב העלייה לרגל (8 שנים ברציפות עד שנת 991).

בפעם הזו בעקבות סכסוך בין השושלת הפאטמית לבין הח’ליפות העבאסית, מאבקי הכח בין שני מוקדי הכח הללו בעולם המוסלמי מנעו את ביצוע מצוות העלייה לרגל עד לשנת 991.

בשנת 1000 נאמר כי בוטלה העלייה לרגל מסיבה שאינה קשורה למלחמות או מגפות, אלא כי פשוט בעלי החאנים, תחנות העצירה וכל הגורמים הנוספים הקשורים לדרכי מסע העלו מחירים בצורה תלולה…

בשנת 1048 עצרה השושלת הפאטימית את מסעות העלייה לרגל בדרכי היבשה, עקב הרעב ומחסור במזון ואספקה שנגרם בעקבות בצורת קשה.

לאחר נפילת השושלת הפאטימית בשנת 1168 לא יכלו להיכנס לאזור חיג’אז ולקיים את העלייה לרגל.

כמו כן נאמר כי לאחר כיבוש בגדד ע”י המונגולים בשנת 1258, לא יכלו הבגדדים לעלות לרגל במשך שנים.

בין השנים 1798 ל1801 נמנעה ממאמינים רבים העלייה לרגל עקב מסעות המלחמה של נפוליאון, היות והדרכים לא היו בטוחות לנסיעה.

בשנת 1831 שוב התפרצה מגפת כולרה קשה, שגרמה לשיבוש קשה בעלייה לרגל.

מקור המגפה היה בהודו, ועולי הרגל שבאו באניות הביאו אותה לחצי האי ערב, שם השתוללה המגפה וגרמה לעשרות אלפי קורבנות.

במהלך המאה ה 19 היו מספר התפרצויות של כולרה, ששוב הפילו קורבנות רבים מאוד, וגרמו להתפשטות המגפה לאירופה ואפריקה, ולהפרעות רבות לביצוע מסעות העלייה לרגל, וכן למקרים בהם על השבים מהחג’ הוטל הסגר לפני שהורשו להיכנס חזרה לארצם. כדוגמת המקרה של אלפי עולי הרגל המצרים שברחו ממכה ומדינה בשנת 1858 בגלל התפרצות מגפה, ולאחר חציית הים האדום, הושמו בהסגר.

מתי בוטל או הוגבל החג’ לאחרונה?

בשנים 2012 ו 2013 השלטונות הסעודים קראו לעולי הרגל החולים והזקנים להימנע מביצוע העלייה לרגל, בעקבות התפרצות זן נגיף שפעת אלים ביותר, MERS, שגרם למותם של 42% מהנדבקים.

בשנת 2017 נמנע מאזרחי קטאר לקיים את מצוות החג’, בעקבות חילוקי דעות שהובילו לניתוק הקשרים בין ערב הסעודית לקטאר.

באותה שנה איראן פרסמה טענות שהרשויות הסוניות מונעות ממוסלמים שיעים מלקיים את מצוות החג’.

השלכות כספיות ואחרות:

אובדן הכנסות מעולי הרגל השנה נאמד בכ 12 עד 15 מיליארד דולר בכל תעשיית תיירות העלייה לרגל בממלכה. סכום לא מבוטל, אפילו למדינה עשירה כמו ערב הסעודית, שנמצאת בגרעון גדול ממדים, הן בגלל מחירי הנפט הנמצאים בשפל היסטורי, והן עקב ההוצאות הביטחון הגדולות שנגרמות עקב המלחמה המתמשכת מול עושי דברה של איראן – המיליציות של החות’ים בתימן.

כפי שהזכרתי בחלק השלישי של סדרת המאמרים על השינויים בערב הסעודית,

בחזון 2030 מדובר על הגעה ליעד של 100 מיליון תיירים בשנה, מתוכם בתוכניות מדברים על הגדלת תיירות העלייה לרגל. בחג’ נכון לעכשיו המכסה היא 2.5 מיליון עולי רגל מכל העולם ולעומרה שאין לה מכסה ומתרחשת לאורך כל שאר השנה, מגיעים לממלכה כ 10 מיליון תיירים, רובם לתיירות עלייה לרגל טיפוסית לעומרה וחלק מוסיפים בתום החלק הדתי, גם תיירות נופש שאינה דתית.

יש לזכור כי יש הבדל בין תיירות החג’ שמרוכזת בכל הכרוך בטקסים הדתיים בעיר הקדושה מכה, והשהייה במקומות אחרים היא בעיקר בדרך אל מכה ובחזרה, אך ישנם רבים שבתום מצוות החג’ ממשיכים בעלייה לרגל גם אל העיר טאיף לתפילה במסגד עבאס בדרכם לעיר הקדושה השנייה – מדינה, שם על פי המסורת קבור הנביא מוחמד במסגד הנביא, השני בחשיבותו לאסלאם אחרי מסגד אל-חראם במכה הבנוי סביב הכעבה. בנוסף לתפילות במסגד הנביא, מאמינים רבים ממשיכים לאתרים נוספים כגון קברי משפחתו של הנביא, בבית הקברות ג’אנת אל-באקי ואל מסגד קובא – המסגד העתיק בעולם שעל פי המסורת נאמר כי בזמן בניית המסגד מוחמד הניח את היסודות (שבכלל נבנה בכפר קטן שהיה במרחק של פחות מעשרה ק”מ ממדינה, רק שעם התרחבות העיר “נבלע” בתוכה), ובמסגד אל-קיבלתיין – המסגד בעל שתי הקיבלות,

אחת לירושלים והשנייה לאבן הכעבה במכה (קיבלה הוא כיוון התפילה המוסלמי, המחראב – גומחת התפילה במסגד נמצאת בקיר הקיבלה) ואתרים נוספים.

בתיירות העומרה, אמנם החלק הדתי שבמכה קצר יותר, אך רבים מעולי הרגל בעומרה ממשיכים גם הם לטאיף בדרכם למדינה, אבל שוהים בה זמן רב יותר לצורכי נופש ואז ממשיכים למדינה.

לאחר השלמת הטקסים הדתיים, רבים ממשיכים בתיירות נופש בערים אחרות.

יש לזכור כי עידוד התיירות המכניסה כסף רב לממלכה, הוא חלק חשוב בחזון 2030.

ומה לפי החזון המדובר יהיה חלקה של העליה לרגל?

על פי התוכניות מדובר בכחמישה מיליון עולי רגל בתקופת החג’ ובסך הכל כ 30 מיליון עולים לרגל בשנה, מתוך מאה מילון התיירים בשנה ביעד הכללי לכניסת תיירים שבחזון 2030.

השלכות על גורמים מחוץ לערב הסעודית:

השלכות על גורמים עסקיים בכל העולם

ההשלכות לביטול החג’ אינן נעצרות בערב הסעודית לבדה, עסקים רבים בעולם ייפגעו קשות מהביטול.

כל אותם עסקים העוסקים ישירות בכל הכרוך בארגון העלייה לרגל של המאמינים מכל העולם בכל היבשות.

תעשיית תיירות העלייה לרגל בכל מדינות המוצא, חברות התעופה, חברות אוטובוסים, מלונות במדינות מעבר, חברות ביטוח, חברות דפוס, חברות טקסטיל ותעשיית הביגוד, מזון והסעדה ועוד גורמים רבים.

לכל גורם הקשור בעלייה לרגל ומנהגי החג’ נגרם הפסד כספי משמעותי ויש עסקים רבים, גדולים וקטנים כאחד על סף פשיטת רגל.

השלכות על המאמין המוסלמי שתכנן עלייה לרגל

ומה ההשלכות על האדם הקטן? על המאמין שתכנן את הנסיעה לחג’ השנה?

האם גם האדם הפשוט נפגע כלכלית?

מעבר להשפעה הרגשית, כפי שכבר הזכרתי, יש החוסכים ומחכים לנסיעה של פעם בחיים לצורך ביצוע מצוות החג’, העלות של הנסיעה והשהייה לצורך ביצוע המצווה ממש לא זולה ומכבידה כספית על המאמינים. אמנם כחלק מתנאים מקדימים לחג’, על המאמין להיות נטול חובות ואסור לו ללוות כסף לנסיעה או לחסוך מהדרוש לקיום משפחתו לצורך העלייה לרגל, אך עדיין זו הוצאה כבדה מאוד לאדם הפשוט במיוחד ממדינות אשר ההכנסה הממוצעת לנפש נמוכה.

רבים מאלו ששילמו מקדמות לחברות השונות איבדו את כספם, ומדובר באלפי דולרים מקדמה לאדם, סכומים שבחלקם הגדול ללא אפשרות לקבלת החזר עקב הביטול.

לא כל המאמינים יזכו לקיים את המצווה שכאמור היא אחת מחמשת עמודי האסלם.

בכל שנה מתים במהלך העלייה לרגל, מאמינים מבוגרים וחולים וכאלו שמתו ללא כל מחלת רקע קודמת.

השנה – במידה ואכן החג’ יבוטל, יהיו מוסלמים שהנסיבות מנעו ממנו את קיום המצווה שלה התכונן.

אנחנו באמצע חודש מאי ויש חוסר וודאות גדול מאוד לגבי קיום מצוות החג’ השנה.

במדינות רבות ישנן מגבלות של בידוד לנכנסים לגבולות המדינה.

על פי המסורת ישנן נקודות ריכוז שאליהן נאספים עולי הרגל ומשם ממשיכים את המסע כקבוצה גדולה

דבר שהשנה במקרים רבים לא יכול להתבצע.

טיסות סדירות לא שבו לפעול במלואן וכן גם תחבורה ימית ויבשתית.

אין אפשרות לדעת מתי יהיה באפשרות המאמינים שכבר הזמינו לפני התפרצות המגפה, את כרטיסי הטיסה / שייט או נסיעה, להתחיל את מסעם לערים הקדושות לאסלאם.

 קרדיט : אביעד – ערוץ מבט למזרח התיכון