הסיפור האמיתי מאחורי הסדרה: “אלי כהן היה לימון שסחטו יותר מדי”

הסדרה “אלי” העלתה על סדר היום שוב את סיפורו של המרגל הישראלי • ד”ר קידר: “לא היה סיכוי שייצא מזה בחיים” • האם תרומתו הייתה משמעותית?

מאת: העיתונאי משה ויסטוך – ישראל היום

סיפורו של המרגל הישראלי אלי כהן מוכר כמעט בכל בית ישראלי, ובכל זאת, לאחר יותר מחמישים שנה העיסוק בו לא גווע. בסוף השבוע עלתה לאוויר המיני סדרה “אלי”, שבמרכזה סיפורו של המרגל שחדר לצמרת השלטון הסורי באמצע שנות ה-60 עד שנתפס והוצא להורג בתלייה. במרכז הפרשה שהסתיימה בטרגדיה, יש מחלוקת האם היה בה מחדל מבצעי או שמדובר בגזירת גורל שלא ניתן היה למנוע.

“למיטב הבנתי”, אומר ל”ישראל היום” ד”ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן, “אלי כהן היה לימון שסחטו יותר מדי. דרשו ממנו דרישות מאוד גבוהות וניהלו אותו באופן לא אחראי ולא מקצועי”. קידר, מומחה למזרחנות שהתמחה בחקר הממשל הסורי, סא”ל במיל’, שמאחוריו גם שירות ארוך באמ”ן, מסביר כי בתקופה ההיא, “לא הייתה חלוקה ברורה בין המוסד ליחידות מודיעין צבאיות שאליהן השתייך כהן”. לדבריו, “לקראת הסוף, הוא הרגיש שכבר גילו אותו וחש שהגיחה האחרונה לסוריה תהיה גם האחרונה. אסור לשלוח אדם למשימה במצב כזה”.

מי שחולק על הקביעה הזו הוא צ’, איש קהיליית המודיעין ומפעיל אתר “נציב.נט – מודיעין מהמקורות הגלויים”. שניתח את הפרשה. “קראתי הרבה עבודות מחקר חדשות בפרשה, כולל של גופי מודיעין זרים”, הוא מפרט, “ולאור החומרים האלה נראה שאלי כהן לא נתפס בגלל טעויות שלו. לא הוא ולא המפעילים שלו הפילו אותו, אלא המודיעין הסורי תפס גורמים זרים אחרים ורק לאחר שהבינו שיש קשר בינם לבין אלי כהן, גם הוא נתפס”.

קרדיט לתמונה:וויקיפדיה
אלי כהן נולד במצרים בשנת 1924 ובגיל 33 עלה לישראל. בשנת 1959 נשא את נדיה לאישה ושנה לאחר מכן הצטרף ליחידה 188, היחידה המבצעית של אגף המודיעין בצה”ל, והוכשר כמרגל. שנתיים מאוחר יותר הוא החל את עבודת הריגול שלו בסוריה, במהלכה נחשף לבכירים בממשל המקומי, עד שבשנת 1965 נתפס והוצא להורג בתלייה.

 מספר שנים לאחר מותו, אמר ראש הממשלה המנוח, לוי אשכול כי “מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא בפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים”.

על מידת התרומה של המרגל הישראלי והשפעתה על ביטחון המדינה קיימת מחלוקת בלתי פתורה בין אנשי המקצוע. צ’, למרות הערכתו הרבה להישגים שאותם הביא כהן, מנסה לצנן מעט את ההתלהבות מפירותיה של פעילותו המודיעינית.

קשה לצפיה: הוצאתו להורג של אלי כהן בדמשק

“אלי כהן הביא מודיעין אנושי”, הוא מסביר, “אז לא היו את הכלים הטכנולוגיים שיש היום והתפקיד שלו היה קריטי בהבאת מודיעין גם טקטי וגם אסטרטגי. אחד מהיתרונות של כהן היה שהוא הביא מודיעין טקטי שסייע לחסוך הרבה נפגעים בחזית הצפונית במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

 המודיעין שסיפק כהן, אומר צ’, “כיסה על הפערים. הוא לא הביא את המודיעין המרכזי. למדינת ישראל היו אמצעים רבים נוספים. האם בהינתן שאלי כהן איננו במשחק, אנחנו עיוורים מבחינה מודיעינית? כמי שמכיר את המערכת היטב ובא מתוכה אני אומר שהתשובה היא – לא. הייתה לו תוספת שולית חיובית, אך מעבר לזה שאר אמצעי האיסוף של אמ”ן סיפקו תמונה טובה על המתרחש באזור והם הושלמו על ידו כמו על ידי סוכנים אחרים שפעלו במהלך השנים. אני יכול להגיד, כמי שנחשף מקרוב לתמונת הקרבות במלחמת יום הכיפורים, שהתרומה העיקרית והמשמעותית ביותר למערכה הייתה שייכת לאותן מערכות של אמ”ן ולא למודיעין האנושי”.

קרדיט

כתיבת תגובה