השוד הגדול: מאות מפעלים סוריים נגנבו ופורקו … ומצאו את דרכם לטורקיה
הרשויות הסוריות שלחו שני מכתבים למועצת הביטחון, ולאו”ם המאשימים את טורקיה במעשי פירטיות ופשעים חוצי גבולות.
הסורים מתלוננים כי כשאזור מחוז חאלב היה מחוץ לשליטתם פורקו ,למשל, מתקני הרכבת שנמכרו אחר כך לטורקים כגרוטאות . כמו כן התלוננו בעלי מפעלי ענק כי מפעליהם פורקו וכל הציוד ואמצעי השינוע נשלחו לטורקיה.
דוח שפרסם העיתון הערבי העצמאי קבע כי משרד הכלכלה וסחר החוץ הסורי הקימו רשימה שחורה עם שמותיהן של חברות מסחריות טורקיות המעורבות בגניבה ושחיתות כדי לאסור עליהן להשקיע בסוריה, ויצרה משרד מיוחד להחרים מוצרים טורקיים ביחד עם החרם על סחורות ישראליות.
הדו”ח ציין כי בינתיים, מוסדות סורים ממשלתיים הקימו מנגנונים למאבק בהברחות והפסקת שטף הסחורות הטורקיות שהציפו את השווקים הסורים בשנות המלחמה לאור הירידה בייצור התעשייה הסורי והמצור שהוטל על העיר חאלב.
הדו”ח ציין כי לפני המלחמה בסוריה וגם לאחריו. השכנה אנקרה שהייתה הידידה של אתמול. פלשה עוד לפני שנת 2010 , כלכלית, לשווקים הסורים במהלך “ירח דבש” ביחסים הפוליטיים והמסחריים בין 2 המדינות.
שיא מספר המפעלים הגנובים בשנת 2013 הגיע לכאלף מפעלים, לפי נתוני הפדרציה של לשכות התעשייה הסורית, ודמשק שלחה אז שני מכתבים למועצת הביטחון ולאו”ם, והאשימה את טורקיה ב- “פירטיות ופשעים חוצי גבולות” ודרשה תגובה בינלאומית כי היא חייבת להחזיר את המפעלים לידיהם של הבעלים וכן דרשה פיצוי עבור הנזק שנגרם להם.
על פי הדיווח, בית הדין האירופי לזכויות האדם בשטרסבורג קיבל תלונה נגד ראש ממשלת טורקיה ב- 22 באפריל 2014, בהאשמות, כולל מעורבות בהקלת גניבת מפעלים מהעיר חאלב ומעורבות בהשמדת התשתיות של הכלכלה הסורית, והאופטימיות של יצרני וסוחרי העיר לאחר שבית המשפט גינה את נשיא טורקיה, רג’פ טייפ. ארדואן (הוא היה אז ראש ממשלה), לדברי איש העסקים ליאון זכי, ראש המועצה העסקית הסורית-ארמנית.
בדו”ח צוין כי בית המשפט האירופי, שקיבל את המסמכים הדרושים מהקלטות ומסמכי שמע ווידיאו והעניק את מספר הקבלה 1313,669, מתאם פעולותיו עם הברית הבינלאומית למלחמה בחסינות, שבסיסה בברצלונה, ועל פי הערה של משרד התעשייה הסורי, מספר המפעלים שנפגעו ממקרי גניבה הגיעו ל- 720 והערך הכולל של הסכומים האבודים נאמד בכ- 196 מיליארד פאונד סורי.
“רעש מכונות הטקסטיל הוא כמו מוזיקה יומיומית, וריח השמן המריח מהמכונה במפעל הטקסטיל באזור התעשיה של העיר הוא כמו בושם.” כך מתאר תעשיין מחאלב את עבודתו היומית במפעלו לפני המלחמה בעיר , והוא לא מהסס להביע תקווה , למרות הרס מתקני התעשייה שלה, שבעתיד הם ייצרו לשווקים מקומיים ויתרמו לייצוא מוצרים לשווקים ערביים ואירופאים בתחום הטקסטיל.
בדו”ח צוין כי המפעלים כיום עומדים חסרי אונים לאחר השמדתם ויש מאמץ עצמי להפעילם מחדש לאחר שנהרסו על ידי גניבות או וונדליזם, אך ישנם ניסיונות להניע את גלגל הייצור בכ -500 מפעלים בענפים שונים, מה שיספק כ -15 אלף הזדמנויות עבודה. על פי מקור בעיר התעשייה הענף מגלגל כמאה מיליארד דולר, שחלקו הגדול התבצע באזור התעשייה בחאלב, ולכן התעשיינים מבקשים תמריצים כספיים להפעיל מחדש את המתקנים ולקבל הלוואות בריבית נמוכה.
אזור התעשייה גם לא התחמק ממה שאחד התעשיינים מתאר כ-“בריונות טורקיות”, ותיאורו מבוסס על אירוע באזור שנקרא “שייח נג’אר”, ריכוז התעשיות הגדול ביותר בצפון-מזרח העיר חלב, מכיוון שהמפעלים שלה הוברחו לטורקיה, ובאזור העיר המתפרש על 4412 דונם תעשייתי, בתקופה בה הנהלת אזור התעשייה אופטימית לגבי הגידול בכושר הייצור מ -25 אחוז ל -75 אחוזים ברוב המתקנים שחזרו לייצור, שכן ההשקעות גדלו בכ -220 מיליארד לירות סוריות, או כ -416 מיליון דולר, על פי נתוני מנהלת אזור התעשייה.
מהצד השני, מציאות המצב במפעלים שעדיין פועלים באזור הכפרי של מחוז חאלב, באזורים הנמצאים תחת שליטת סיעות האופוזיציה, היא שהם נאלצים לשלם מסים סדירים למיליציות אלה, כדי שיוכלו להבטיח את התקדמות העבודה ולהקל על כניסת חומרי גלם ויציאת חומרים מיוצרים ותנועת עובדים עם יכולת לכסות את השוק המקומי והיצוא.
חאלב היא המחוז הסורי הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה, והמרכז התעשייתי החשוב ביותר בסוריה, בנוסף לחשיבותה המסחרית והחקלאית, והיא ידועה מאז ימי קדם בתעשיות המסורתיות שלה כמו טקסטיל, סבון ומוצרי מזון.
