האם האגרסיביות האמריקאית כלפי איראן היא איתות לצפון קוריאה?
האם ישנה אפשרות שטראמפ מכוון את פעולותיו דווקא כלפי צפון קוריאה?
בעוד המתחים ההולכים וגוברים בין ארצות הברית לאיראן מגבירים את הסיכון למלחמה במזרח התיכון, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ציין את האפשרות שמנהיג צפון קוריאה, קים ג’ונג און, מפר את הבטחתו, בדבר הקפאת בדיקות הגרעין והטילים שלו.
טראמפ אמר ביום ראשון: “אני לא חושב שהוא יפר את דבריו, אבל אולי הוא יעשה זאת”.
עד כה, ארצות הברית ניהלה שיחות עם צפון קוריאה בתנאי שקים יפסיק את הניסויים הגרעיניים ובדיקות טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM).
דבריו של הנשיא טראמפ הם בבירור אזהרה נגד צפון קוריאה, בהתחשב בכך שהוא תמיד הדגיש כי קים הוא “איש שמקיים הבטחות” – יתכן שטראמפ החליט שהסיכון לפרובוקציות האפשריות של צפון קוריאה הוא גבוה, זאת על סמך דיווחי סוכנויות הביון האמריקאיות.
הנשיא טראמפ ככל הנראה עסוק בגלוי בתגובה לאיומי איראן על “נקמה עקובה מדם”, אך תכלית כוונתו זה ערנות כלפי האיומים האחרונים של צפון קוריאה.
סלע המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן הוא תכנית הגרעין של איראן. איראן הודיעה כי היא לא תהיה כפופה להסכם הגרעין שאותו נטש הנשיא טראמפ בחודש מאי 2018, ובו קבע את “מות ההסכם”.
סביר שטראמפ העלה את רטוריקת האיומים שלו לרמות חדשות והזהיר כי יתכן והוא יאלץ לגייס כוח “לא פרופורציונלי” אם איראן תכה ביעדים של אמריקאים, כדי להימנע מהתרחיש הגרוע ביותר בו משברים גרעיניים במזרח התיכון ובמזרח אסיה מתפתחים בו זמנית.
אפילו עבור צבא חזק כמו של ארצות הברית מעורבות ב”שתי מלחמות” יכולה להיות “יקרה מידי” תרתי משמע.
טראמפ ניהל את קמפיין הבחירות הקודם שלו תוך שהוא מבטיח להוציא את הכוחות האמריקאים ממלחמות שלא נגמרות במזרח התיכון, כעת הוא מתמודד שוב בשנת בחירות לנשיאות ארצות הברית, ובאופן הפוך לחלוטין להבטחת בחירות משמעותית שלו, הוא שולח עוד ועוד כוחות למזרח התיכון.
ניגוד העניינים הזה מרמז ככל הנראה על אפשרות שדווקא צפון קוריאה היא זאת שעשויה להיות ממוקדת לטיפול בעדיפות ראשונה.
על פי הדיווחים, החלטתו של טראמפ להתנקש בחייו של הגנרל הצבאי הבכיר באיראן הייתה “אימפולסיבית”, אך למעשה לדעת חלק מהאנליסטים אין כך הדבר, טראמפ היה מעוניין להזהיר את קים שאין סיבה שהוא לא יעשה אותו דבר גם בצפון קוריאה.
העדיפות הבולטת ביותר עבור הנשיא טראמפ כרגע היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית, הצפויות להתקיים בסוף השנה – מה שרק יגביר את נטייתו ללכת בעקבות “האינסטינקט הפוליטי” שלו, לכן הוא עלול לחרוג מדמיונם של כולם עם תגובתו הצבאית נגד הפרובוקציות של צפון קוריאה ואיראן, או שהוא יכול להחליט להיות נדיב מאוד במשא ומתן.
בנקודה זאת נכון לציין כי בקמפיין הבחירות האחרון שלו טראמפ הצהיר שוב ושוב כי זה לא תקין שארצות הברית ומנהיגיה “צפויים” מדי וכפי שהוא בעצמו צוטט בוושינגטון פוסט: “אנחנו לגמרי צפויים, וצפוי זה רע. מדוע עלינו לומר תמיד לאויבינו מהן התכניות שלנו?”
על פי הודאתו של טראמפ עצמו, הוא יכול להגיע לסין לביקור יום אחד, ולפנות נגדה ביום הבא, להציע סבב מפתיע בסוריה כמה ימים אחר כך, ואז לנתק את כל התמיכה בנאט”ו בסוף השבוע – מהלכים בלתי צפויים, שהם גם יכולים להיות מסוכנים ולגרום לחוסר יציבות.
נכון לעכשיו, המתיחות הגואה במזרח התיכון הגבירה את חוסר הוודאות בעולם, והותירה אותו בידי מנהיג אחד אימפולסיבי (טראמפ), אחד הרפתקן (קים), אחד מתוחכם (פוטין) ומיליוני שיעים שמחפשים נקמה.
קרדיט: אברהם תמקר מקבוצת נציב
