סין מגבירה את השפעתה בתימן

ב-22 בנובמבר הציג שגריר סין באו”ם, ג’אנג ג’ון, את חזונה של סין עבור עתידה של תימן לימים שלאחר המלחמה.

בהצהרה רשמית באו”ם קרא השגריר הסיני לקהילה הבין-לאומית לספק “סיוע מותאם ייעודי” לשיפור תנאי החיים של העם התימני, והדגיש כי סוגיית תימן היא עמדתה של סין, הטוענת שהפיתוח הוא מסלול יעיל לשלום ויציבות עבור מדינות האזור, המתמודדות עם סכסוכים פנימיים.

הצהרתו של השגריר הסיני לגבי תימן, ראויה להתייחסות, מכיוון שזוהי הצהרה הרבה יותר ספציפית ואסרטיבית מהצהרותיה המסורתיות, המעורפלות והמוכרות של סין, המבקשות קיום דיאלוג ומציאת פתרון פוליטי להקלה על הסכסוך בתימן.

הצהרתו של שגריר סין באו”ם חופפים לפעולות רחבות יותר, המבטאות את מעורבותה של סין בתימן.

סין מקיימת שותפות אסטרטגית עם סעודיה ואיחוד האמירויות, כמו גם עם איראן. בתוך כך, סין תומכת גם בזהירות בממשלה המוכרת על ידי האו”ם, בהנהגת הנשיא עבד רבו מנסור האדי, תוך שמירה על קווי תקשורת גם עם החות’ים וגם עם מועצת המעבר הדרומית (STC).

סין התמקדה במינוף קשריה הדיפלומטיים ההדוקים עם הפלגים השונים, הנאבקים במלחמת האזרחים בתימן, על מנת להרחיב את נוכחותה הכלכלית במדינה, במטרה לבסס את השפעתה בנתיבי הסחר של ים סוף.

• כבר בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים בתימן, סין תמכה, באופן רשמי, בלגיטימיות של הנשיא האדי, הנתמך על ידי סעודיה.

• בחודש אפריל 2015, סין הצביעה בעד החלטה 2216 של או”ם – החלטה שגינתה את ההפיכה שביצעו החות’ים בתימן.

• בחודש ינואר 2016, סין גם הסכימה רשמית עם עמדתה של סעודיה ביחס לאחדותה וריבונותה של תימן.

• גורמים סינים נפגשו באופן קבוע גם עם חברי הקואליציה של הנשיא האדי, כמו גם עם סגן הנשיא, עלי מוחסן סאלח.

• הסינים גם עסקו בהתייעצויות דיפלומטיות תדירות עם “אל-איסלה” (אל-אצלאח) – הסניף של האחים המוסלמים בתימן.

עמדתה של סין, ביחס להתערבות הצבאית בתימן של הקואליציה בהנהגת סעודיה, נמצאת איפשהו בין עמדתה של רוסיה לבין עמדתה של ארצות הברית, שכן הסינים סירבו לחזק את הביקורות שהביע רוסיה כלפי התנהלותה של סעודיה בתימן, אך במקביל הביעה סין גם ספקנות ברורה יותר מהממשל האמריקאי, ביחס לכדאיות של הקמפיין הצבאי בתימן.

עם זאת, למרות תמיכתה של סין בלגיטימיות של הנשיא האדי, הנתמך על ידי סעודיה, סין טיפחה גם יחסים ההדדיים עם הפלגים האחרים בתימן – החות’ים ומועצת המעבר הדרומי (STC).

סין-חות’ים

💡החות’ים – ארגון טרור שיעי-זיידי הפועל בתימן. הפלג מהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן. עקב האופי השיעי של הארגון, החות’ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה ורואים בגופים סונים שונים כגון ערב הסעודית ואל-קאעידה בחצי האי ערב כאויבים.

מרייב אל-ווארד, עיתונאי תימני העוקב מקרוב אחר מערכת היחסים בין סין לתימן, אמר לאל-מוניטור כי השגריר הסיני בתימן, קנג יונג, נפגש בקביעות עם נציגים מקרב החות’ים.

העיתונאי התימני ציין כי תמיכתה של סין בכוחות הרפובליקנים במהלך מלחמת האזרחים בצפון תימן, שהתרחשה בין השנים 1970-1962, סייעה ביצירת הקשרים “הלבביים” בין החות’ים לסינים.

סין מגדירה בשיחות דיפלומטיות בלתי פורמליות את הכוחות הרפובליקנים, שלחמו במלחמת האזרחים של צפון תימן, כ”אבות קדושים של החות’ים“.

סין “מנצלת” זה מכבר את קשריה עם נציגי החות’ים כדי “ללחוץ” עליהם לקבל “הסכם חלוקת כוח” עם ממשלת הנשיא האדי, זאת בניסיון למנוע את רצונם של החות’ים להקים מוסדות מדיניים מקבילים.

סין-מועצת המעבר הדרומית (STC)

💡 STC – מועצת המעבר הדרומית הוקמה בשנת 2007, במטרה לפעול להפרדת דרום תימן משאר המדינה – כפי שהיה עד 1990.

כוח השפעתה של סין בתימן מתרחב גם באמצעות המאמצים המתמידים של הסינים לחזק את היחסים עם STC.

בדומה ליחסיה של סין עם החות’ים, גם ביחסיה עם STC יש מקדמים היסטוריים – הדיפלומט התימני לשעבר, אחמד עאטף, אמר לאל-מוניטור כי בשנות השבעים “הקשר האידיאולוגי המיוחד של נשיא דרום תימן, סלים רובאי עלי, למאואיזם” הניח את הבסיס למערכת היחסים ההדוקה בין STC לסין.

💡 מאואיזם היא תאוריה כלכלית-חברתית והשקפת עולם, המבוססת על מחשבותיו של המדינאי הסיני לשעבר, מאו דזה-דונג.

בתוך כך, נציג ה-STC בסעודיה, עאדל אל-שהיבאי, גם הוא נפגש מעת לעת עם גורמים סיניים.

היחסים בין הסינים ל-STC אינם מבוססים על תמיכתם במתן עצמאות לדרום תימן, אלא מבוססים על תלות הדדית. סין “מנצלת” את השפעתה על STC, וכפי שהיא “לוחצת” על החות’ים, כך היא גם “לוחצת” את STC לקבל “הסדר חלוקת כוח” עם ממשלת הנשיא האדי, הנתמכת על ידי סעודיה.

סין-תימן

בניגוד למדינות אחרות, כמו עומאן ורוסיה, שנקטו בגישה “רב-תחומית” במלחמת האזרחים של תימן, סין לא עסקה במינוף יחסיה ההדוקים עם הפלגים, הנאבקים במלחמת האזרחים בתימן, על מנת לקחת על עצמה תפקיד גישור ולא פעלה כדי להקל על הסכסוך במדינה – במקום זאת, סין ניצלה את קשריה הדיפלומטיים בתימן כדי להפוך את עצמה למשקיעה חשובה בכלכלה התימנית. 

האינטרסים הכלכליים של סין בתימן קשורים ביוזמתה, הנקראת: “חגורה אחת, דרך אחת” (BRI), ולכן יש לסין אינטרס והיא הצהירה כי היא “מוכנה להשתתף” בשחזור כלכלתה של תימן.

נתיב הסחר, “חגורה אחת, דרך אחת”, שאותו יוזמת סין צפוי לעבור דרך דרום תימן, המשמשת כגשר בין חצי האי ערב לבין קרן אפריקה.

לדברי הדיפלומט התימני לשעבר, סין רואה במפרץ עדן מקום חשוב מבחינה אסטרטגית עבור BRI. בנוסף לכך, סין מבקשת גם להאיץ פרויקטים של בניית תשתיות, בעידן הנוכחי של המלחמה הקרה.

על מנת להגן על השקעותיה בתימן, סין עוסקת במינוף קשריה ההדוקים עם הפלגים השונים בתימן, במטרה להרחיב את תפקידה כ”ספקית ביטחון” בנתיבי הסחר של ים סוף-תימן.

העיתונאי התימני ששוחח עם אל-מוניטור ציין כי בגלל “חזונה[של סין] לחזק את נוכחותה בים סוף“, קובעי המדיניות בסין עוקבים מקרוב אחר הקמת בסיס צבאי באי התימני “פרים“, הסמוך לכניסה של מיצר באב אל-מנדב.

על מנת להשלים את השקעותיה בתימן, סין גם התמקדה בפיתוח צורכי הכלכלה בתימן, ופעלה כדי לסייע להקל על המשבר ההומניטרי במדינה.

סין סיפקה סיוע הומניטרי לתימן, הכולל העברת שני משלוחי אורז של 1,200 טון, בין חודש מרץ למאי 2019.

בנוסף לכך, סין גם “לחצה” על תורמים בין-לאומיים לספק את הסיוע של ה-2.6 מיליארד דולר, שהובטח על ידי האו”ם בפברואר 2019.

במקביל למאמציה של סין לשפר את העוני הקיצוני בתימן, סין גם התמקדה בהשקעות המאפשרות את הגיוון בכלכלה התימנית, שנחרבה בעקבות המלחמה.

מוחמד בחרון, מנכ”ל b’huth – מכון לחקר מדיניות בדובאי, אמר לאל-מוניטור כי סין בוחנת השקעות ב”פרויקטים של בתי זיקוק והתפלה“.

להשקעות הסיניות הללו יש סיכוי טוב להצליח, שכן חברות סיניות אפקטיביות עבור תימן בשל “מהירות התפעול והמחירים התחרותיים”, אמר מנכ”ל b’huth.

ממשלת תימן בהנהגת הנשיא האדי, המוכרת על ידי האו”ם, דחפה וביקשה מסין להחיות את ההסכמים שהיו קיימים לפני המלחמה, ובמיוחד בתחום הנפט והגז.

נכונותה של סין להשקיע בתימן בתקופת המשבר הפוליטי המתמשך במדינה, העצימה את “כוח ההשפעה הרך” שלה ברחבי המדינה, שכן יחסיה ההדוקים של סין עם כל הפלגים העיקריים, הלוחמים במלחמת האזרחים בתימן, מבוססים על “תלות הדדית“.

למרות העובדה כי באופן רשמי סין תומכת בלגיטימיות של ממשלת האדי, היחסים של סין עם הפלגים האחרים, החות’ים ו-STC, קשורים ישירות לרצונה של סין להרחיב את נוכחותה הכלכלית בתימן, במטרה לקדם את מדיניותה – “חגורה אחת, דרך אחת“.

כאשר תבקש סין להרחיב את כוח השפעתה במזרח התיכון ולהכריז על עצמה כמעצמה עיקרית באזור ים סוף, היא צפויה להעמיק את מעורבותה בתימן – על פי המסתמן, סין ככל הנראה צפוייה לעשות זאת במהלך החודשים הקרובים.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב