מצרים תקבל בקרוב סוללות טילי חוף-ים מתקדמות מרוסיה

נראה כי אין מערכת נשק מתקדמת וחדישה מתוצרת פאר התעשיות הצבאיות של רוסיה שמצרים לא קנתה או עומדת לקנות או עומדת לקבל.

סוכנות הידיעות הרוסית טאס מדווחת כי בעתיד הקרוב תקבל מצרים מרוסיה סוללות טילי חוף ים מתקדמות ביותר מדגם –  K-300P Bastion-P המצויידים בטילי יאחונט וזאת על פי חוזה למכירתם שחתמו כבר מזמן מצרים ורוסיה. עלות העסקה נאמדת במאות מיליוני דולרים.

טילים אלו מסוגלים לפגוע ולהשמיד לא רק אניות מלחמה גדולות אלא גם לפגוע ולהטביע נושאות מטוסים .

כל בסיסי חיל הים הישראלי שלחופי הים התיכון יכנסו בזאת לטווח הטילים המצריים.

הוויקיפדיה מגדיר את טילי היאחונט כך:

П-800 Оникс (כך ברוסית; באותיות לטיניות: P-800 Oniks), הידוע בישראל בשם שבו הוא קרוי לעיתים לצורכי ייצוא יאחונט (Яхонт, “אבן יקרה”, “קורונדום“), הוא טיל שיוט על-קולי נגד ספינות מתוצרת רוסית (בעבר מתוצרת ברית המועצות) שמיוצר על ידי חברת נ.פ.ו הנדסה (НПО машиностроения). ככל הידוע, ייצור הטיל החל בשנת 1983 ועד שנת 2001 הוא כבר היה מותאם לשיגור מהאוויר, מהיבשה ומהים על ידי ספינות וצוללות. הטיל קיבל את שם הקוד SS-N-26 לפי קוד דיווח נאט”ו.

טיל היאחונט נועד ככל הנראה להחליף את טיל השיוט P-270 Moskit, אולם ייתכן שהוא נועד להחליף גם את הטיל נגד ספינות P-700 Granit. לפי מספר סברות, הוא שימש כבסיס לטיל ה-PJ-10 BrahMos, מיזם רוסי-הודי משותף לבניית טיל שיוט נגד ספינות.

בשנת 2010 דווח כי רוסיה תספק את טיל היאחונט לסוריה, בהתאם לעסקה שנחתמה בין שתי המדינות ב-2007. במסגרת העסקה סיפקה רוסיה לסוריה שתי מערכות בסטיון, עם 72 טילים.

על פי יוסי מלמן, בשנת 2012 סופקו טילי יאחונט גם לארגון חזבאללה, והם עלולים לשמש לפגיעה באסדות גז. כמו כן, איראן מפתחת טיל בעל יכולות הדומות לאלה של טיל היאחונט, על בסיס ידע טכנולוגי סיני.^[1]