שיתוף הפעולה האסטרטגי בין רוסיה למצרים

בחודש אוקטובר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כיהן כיושב ראש הפורום הכלכלי של רוסיה-אפריקה, שהתקיים בסוצ'י, עם מקבילו המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי.

בסיום הפסגה, שבה השתתפו 43 ראשי מדינות של יבשת אפריקה, הדגיש סיסי את החשיבות של חיזוק השותפות בין מצרים לרוסיה, ופוטין מצידו תיאר את מצרים כ"עמוד ביטחון ויציבות במזרח התיכון ובאפריקה".

רטוריקה זו, שהציגו פוטין וסיסי, משקפת את כוחה ההולך והגובר של השותפות האסטרטגית בין רוסיה למצרים במהלך השנה האחרונה, וזאת למרות מערכת יחסים "לבבית" של סיסי עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

בחודש אוקטובר 2018 חתמה מצרים על הסכם שותפות אסטרטגית עם רוסיה, אותו תיאר סיסי כ"פרק חדש בתולדות היחסים הדו-צדדיים בין רוסיה למצרים".

מאז שהושג ההסכם, רוסיה ומצרים הרחיבו את קשריהם הכלכליים, הביטחוניים, הדיפלומטייים וגם את הקשרים בתחומים חברתיים.

שיתוף פעולה חדש זה מאתגר את ההבנה הרווחת כי מצרים רואה ברוסיה גורם לחילוקי דעות פוטנציאליים עם ארצות הברית.

ההסכם בין שתי המדינות אף משקף כי השותפות האסטרטגית בין רוסיה למצרים מתבססת על יסודות עמוקים יותר מכפי שהיה נהוג לחשוב עד לפני השנה האחרונה.

שיתוף פעולה כלכלי

בשנה האחרונה התרחבו קשריה הכלכליים של רוסיה עם מצרים במגוון תחומים כלכליים:

  • משנת 2017 עד שנת 2018 עלה ערך הסחר הדו-צדדי בין רוסיה למצרים ב-37%.
  • בחודש פברואר אישר סיסי הסכם כלכלי בין מצרים ורוסיה, המאפשר לרוסיה להפעיל אזור תעשייה באזור הכלכלי של תעלת סואץ.
  • בחודש אפריל אישר סיסי את הקמת תחנת הכוח הגרעינית בעיר אל-דבעה (מצרים), אשר תוקם על ידי ענקית אנרגיית הגרעין הרוסית, רוסאטום – תחנת כוח זו תוכל להוות עד 50% מכושר הייצור של האנרגיה במצרים ובכך לסייע בהפחתת הלחצים הכלכליים, הנגרמים בגלל הביקוש הצומח לאנרגיה במצרים.
  • התרחבות קשרי הסחר בין רוסיה למצרים הובילה את פוטין להודיע ב-13 באוקטובר כי רוסיה מעוניינת להקים אזור סחר חופשי, הכולל את ישראל ומצרים, אזור סחר שיהיה דומה להסכם הסחר של רוסיה עם איראן.

שיתוף פעולה צבאי

בנוסף לשיתוף הפעולה הכלכלי בין רוסיה למצרים, מאז שהושג ביניהן הסכם שותפות אסטרטגית, נכון לציין גם את התרחבות שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות:

  • בחודש מרץ השלימה רוסיה עם מצרים עסקה בשווי של 1.5 מיליארד דולר למכירת עשרים מטוסי קרב, סוחוי Su-35, עסקה שהייתה מלווה בתשומת לב רחבה.

שותפות הביטחון בין רוסיה ומצרים נרחבת ועמוקה יותר מאשר מכירת נשק: רוסיה מבקשת גם לשפר את יכולת התפעול הצבאית שלה עם מצרים:

  • בחודש אוקטובר 2018 אירחה מצרים תרגיל צבאי משותף עם צנחנים ואנשי חיל האוויר הרוסיים – תרגילים צבאיים אלה העניקו לרוסיה הזדמנות לקדם את המטוסים ואת מערכות ההגנה האוויריות שלה למדינות הצופות מהצד כמו סעודיה, איחוד האמירויות, סרביה, ויוון.
  • יתרה מכך, התרגילים הצבאיים שנערכו בין רוסיה, בלארוס ומצרים בתחילת חודש ספטמבר וגם תרגילי ההגנה האווירית, ​​שהחלו ב-27 באוקטובר, בשיתוף שתי המדינות, מצביעים על כך שרוסיה רואה כנדבך חשוב, באסטרטגיית האבטחה האזורית שלה, את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם מצרים.

שיתוף פעולה דיפלומטי

בנוסף להתגבשות הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין רוסיה למצרים, הרחבת התיאום הדיפלומטי בין שתי המדינות בולטת גם היא:

  • בחודש יוני נערכה פסגה רוסית-מצרית בין משרדי החוץ והביטחון של שתי המדינות, שכללו דיונים על סוריה ולוב – דיאלוג זה שיקף את התאמת העמדות הדיפלומטיות בין רוסיה ומצרים, בנוגע למשברים במדינות אלה.
  • רוסיה גם רואה כצעד חיובי את החלטת מצרים לבטל את הסכמתה להצעתו של טראמפ לקיים ברית אסטרטגית במזרח התיכון, שכן החלטה זו של מצרים עולה בקנה אחד עם המאמצים של רוסיה לקדם את חזונה לביטחון קולקטיבי במפרץ הפרסי.
  • גורמים רוסיים רשמיים דנו בנושא הביטחון של המפרץ עם עמיתיהם ממצרים, במהלך דיאלוג שהתקיים בין שתי המדינות בחודש יוני, ורוסיה מקווה כי החששות של מצרים בנושא הביטחון הימי, בגלל האינטרסים המסחריים שלה בים סוף, יובילו אותה בסופו של דבר להכיל יחסים עם איראן.

שיתוף פעולה תרבותי

הקשרים האסטרטגיים בין רוסיה למצרים מתרחבים גם לקשרים תרבותיים ורעיוניים:

  • קשרים אלה התגבשו במהלך ועידה שהתקיימה בין שתי המדינות בשנת 2016, ועידה שבה חוקרים דתיים משתי המדינות הביעו יחד את התנגדותם לאחים המוסלמים וקבוצות סלפי.

קובעי המדיניות ברוסיה מקווים כי חילופי דברים מסוג זה יביאו קשרים משותפים בין רוסיה לקהילות מוסלמיות במצרים, קשרים שיחזקו לטובה את מערכת היחסים הדו-צדדית בין שתי המדינות.

בארצות הברית מטילים ספק בחוזק היחסים של רוסיה עם מצרים, אך למרות זאת האירועים האחרונים מראים כי השותפות האסטרטגית של רוסיה עם מצרים מתגבשת בתחומים רבים ואינטרסים משותפים.

קרדיט:אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב

כתיבת תגובה