סין מביעה תמיכה מילולית וצבאית כלפי פקיסטן במחלוקת שלה עם הודו

נשיא סין, שי ג’ינפינג, הציע את תמיכתו ההדוקה לראש ממשלת פקיסטן, אימראן חאן, בסוגיית המחלוקת בקשמיר ואף חיזק את הקשרים הצבאיים בין המדינות, זאת ימים ספורים לפני פגישה, שהוא צפוי לקיים עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.

בזמן ביקורו של ראש ממשלת פקיסטן בסין פרסם משרדו כי במהלך פגישתו עם נשיא סין ביום רביעי, חאן “הדגיש כי סין הייתה בת ברית איתנה של פקיסטן, בת זוגתה האמיצה ואחות ברזל“.

“[חאן] טען כי סין עמדה בתוקף לצידה של פקיסטן בתמיכה באינטרסים הלאומיים שלה ומילאה תפקיד מרכזי בקידום יעדי פיתוח כלכליים וגם ביעדי הפיתוח הלאומיים”, כך הוסיפה ההצהרה ממשרדו של חאן.

משרד החוץ הסיני תיאר את החברות בין המדינות כ”בלתי ניתנת לשבירה וסולידית“תוך שיתוף פעולה ש”ימשיך להתרחב ולהעמיק“.

בהצהרה שפרסמו שני המשרדים, ממשרדו של חאן וגם ממשרדו של שי, צויין כי ראש ממשלת פקיסטן הביע בפני נשיא סין את דאגתו בשל המצב ההומניטרי והמתוח, בשל המחלוקת על גבולות חבל קשמיר, המנוהל על ידי הודו – אזור במחלוקת, שבו לפני כחודשיים ממשלת הודו שללה את המעמד המיוחד שלו, ובכך הכעיסה גם את פקיסטן וגם את סין.

נשיא סין אמר כי סין חוששת מהמצב בקשמיר – “הזכויות והעוולות הברורות“. משרד החוץ הסיני מסר כי “סין תומכת בצד של פקיסטן, בהגנה על זכויותיה ובהגנה על האינטרסים הלגיטימיים שלה ומקווה שהצדדים יפתרו את המחלוקת באמצעות דיאלוג שליו“.

בשבועות האחרונים התראיינו ל-“News week” מספר גורמים רשמיים בפקיסטן, שניסו לעורר מודעות למה שהם הזהירו כי לא יהיה רק ​​אסון הומניטרי בחבל קשמיר, שמנוהל על ידי הודו, אלא כי מהלכיה של הודו הם “זרז פוטנציאלי” לעוד עימות צבאי בין היריבות הוותיקות.

ראש ממשלת פקיסטן וגם גורמים מטעם ממשלתו טענו בשבועות האחרונים כי מלחמה בין פקיסטן להודו עלולה להוביל למלחמה גרעינית. חאן השמיע דאגות דומות במהלך נאום מפוקפק שנשא בעצרת הכללית של האו”ם, שהתקיימה בסוף החודש שעבר.

לעומתו, ראש ממשלת הודו לא הזכיר את המחלוקת בקשמיר בנאום שלו בעצרת האו”ם, אך עם זאת באופן עקיף טען מודי נגד פקיסטן בכך שאמר ש”חיוני לחלוטין כי העולם יתאחד נגד הטרור“, דבר שבו הודו מאשימה את פקיסטן לא פעם בכך שהיא תומכת בטרור.

מאז שנת 1947, הודו ופקיסטן נלחמות ביניהן על סוגיית קשמיר בכמה מלחמות ועימותים צבאיים.

מלחמת הודו-פקיסטן הראשונה התרחשה בשנת 1947, לאחר קבלת העצמאות מידי הבריטים ששלטו באזור – מלחמה זו נמשכה כ-14 חודשים והותירה מאות אלפי הרוגים.

כמו כן, ההסלמה הדרמטית האחרונה בין הודו לפקיסטן, ארעה בחודש פברואר האחרון, לאחר פיגוע קטלני בקשמיר שביצע מחבל שהגיע מפקיסטן.

הפיגוע הוביל את הודו להגיב בתקיפה אווירית בשטח ריבונותה של פקיסטן. זמן קצר לאחר מכן, פקיסטן הגיבה בירי ארטילרי מהקרקע וגם עשתה ניסיון לשלוח מטוסי קרב לשטח ריבונותה של הודו, במאבק האווירי שהתפתח עם חיל האוויר ההודי, פקיסטן הצליחה ליירט מטוס קרב של חיל האוויר ההודי ולכדה את הטייס – זמן קצר לאחר מכן פקיסטן החזירה להודו, את הטייס שנלכד. אולם, הודו סירבה לראות את המהלך הפקיסטני כסוג של הפסקת אש.

מאז הצדדים גוררים תקיפות הדדיות ביניהם בעיקר ירי ארטילרי מהקרקע, ירי שלאחרונה הולך ומחריף, ומעלה חששות שהסכסוך ה”רדום” יחסית בחבל קשמיר יסלים מחדש.

ראש ממשלת פקיסטן חדל מניסיונותיו לדבר עם מודי כי ממשלת הודו ביטלה את “המעמד המיוחד” של חבל קשמיר.

סין גינתה את המהלך של הודו מכיוון שהוא חל על אזור אקסאי, שהוא חמישית מגודל החבל – אזור שנמנצא במחלוקת ונטען גם על ידי הודו וגם עלי ידי סין.

מעבר למחלוקות הללו, סין השקיעה רבות בפקיסטן גם כשותפה אסטרטגית, ונשיא סין רואה את המדינה מדרום אסיה, פקיסטן, כפרוזדור משמעותי עבור היוזמה הסינית המכונה: “חגורה אחת, דרך אחת” – סדרת פרויקטים של בניית תשתיות ותחבורה בין יבשתיות.

השותפות בין סין לפקיסטן באה לידי ביטוי גם בתחומים צבאיים – תרגילים צבאיים משותפים והסכמים צבאיים-טכניים.

יום לפני פגישתו של חאן עם נשיא סין, רמטכ”ל צבא פקיסטן, קמר ג’ווד באג’ווה, נפגש עם סגן יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית של סין, שו קיליאנג.

“שינחואה“, סוכנות החדשות הרשמית של ממשלת סין דיווחה כי שהמנהיגים הסכימו לקדם את הקשרים הצבאיים בין המדינות.

אתר האינטרנט הרשמי של צבא פקיסטן כתב: “[צבא סין] תומך בעמדה העקרונית של פקיסטן בנושא קשמיר” ומעריך את “הגישה הפקיסטנית השפויה לטובת השלום“.

“הם [חאן ושי] הסכימו כי המשך המתיחות הבלתי פתורה בין פקיסטן והודו משפיעה על יציבות האזור ויהיו לה השלכות קשות”, כך נכתב בהצהרה הרשמית שפורסמה באתר האינטרנט של צבא פקיסטן.

הרמטכ”ל הפקיסטני הוסיף כי חאן אמר לנשיא סין ש”פקיסטן מצפה לשלום אך לעולם לא תהיה כל אפשרות שהמדינה תתפשר על העקרונות או הכבוד של האומה שלה”.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+  מקבוצת נציב