מערכת כיפת ברזל – פתרון יעיל עבור סעודיה

משרד ההגנה האמריקאי הודיע ​​כי ארצות הברית תשלח כוחות נוספים וככל הנראה גם מערכת כיפת ברזל ישראלית לסעודיה ולאיחוד האמירויות בכדי לחזק את ההגנה האווירית.

אמנם לא הוכרז על המיקומים המדויקים לפריסה של מערכות הגנה אוויריות נוספות, אולם הפריסה ככל הנראה תהיה לאורך צפון ערב הסעודית כאשר היא פונה לעיראק ואיראן. ארצות הברית תפרוס גם מערכות הגנה נקודתיות סביב מתקני נפט קריטיים ובסיסים צבאיים.

מערכת כיפת הברזל הישראלית היא המערכת הטובה ביותר להגנה על נכסים סעודים מפני תקיפה כפי שהתרחשה ב-14 בספטמבר בסעודיה.

צבא ארצות הברית קנה מישראל שתי סוללות של כיפת ברזל עם מועד אספקה ​​הצפויה להיות בשנת 2020 – האם ישראל תוכל לספק במהירות גדולה יותר מערכות של כיפת ברזל שיענו על הצורך הדחוף הנוכחי?… נכון לעכשיו התשובה אינה ברורה, מה שכן ברור הוא כי כעת לארצות הברית וסעודיה אין מערכות אידיאליות נגד טילי שיוט ומל”טים.

כיפת ברזל פותחה על ידי חברת יצרנית הנשק: רפאל מישראל וריית’און מארצות הברית, המערכת תוכננה בכדי להתמודד עם האיום של טילים לטווח קצר, בעיקר כמו אלו שנורו על ידי חמאס מרצועת עזה לשטחה הריבוני של מדינת ישראל.

מערכת כיפת ברזל הצליחה להפליא כנגד האיומים הללו מעזה – כל סוללה של כיפת ברזל כוללת שלושה עד ארבעה משגרים נייחים, המכילים 20 טילי יירוט מדגם: טמיר, ומערכת מכ”ם.

ארה”ב הזמינה 240 טילי יירוט טמיר, 12 משגרים ושתי מערכות מכ”ם ונגררי פיקוד.

ככל הנראה ארצות הברית תפרוס גם באופן זמני סוללות הגנה אוויריות נוספות מדגם: פטריוט, במיוחד סביב שדות הנפט, וכן תציב מכ”מים על מגדלים בכדי לאתר טוב יותר טילי שיוט ומל”טים.

הפטריוט מעולם לא עבר אופטימיזציה נגד טילי שיוט או מל”טים, אך בכל זאת הוא יכול לספק יכולת הגנה מסוימת.

כבר מאז שהתגברו התקיפות של החות’ים מתימן על סעודיה היה ברור כי ארצות הברית אינה מוכנה ביעילות מפני איומים של טילי שיוט לטווח קצר ומל”טים, וזו הסיבה שארצות הברית פנתה לישראל בכדי לרכוש את מערכת כיפת ברזל.

מערכת כיפת ברזל הישראלית מתבררת כפתרון יעיל מפני האיום שמציבים האיראנים וכוחות הפרוקסי שלהם במזרח התיכון, אך ישנו מכשול והוא נקרא “גורם הזמן“.

לאור האיומים ההולכים ומתגברים מצידה של איראן וכוחות הפרוקסי שלה באזור ולאחר התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה נוצר צורך דחוף והכרחי יותר בפריסת מערכת ההגנה הישראלית במזרח התיכון.

אולם לא ברור אם ישראל תוכל לייצר מערכות הגנה של כיפת ברזל נוספות בקצב פס ייצור מהיר יותר, זאת לעומת קצב הביקוש העולה למערכות אלה לאור ההתפתחויות האחרונות.

יתרה מכך, לאחר שתספק ישראל את מערכות ההגנה היא תצטרך לתת הדרכות ותרגולים על תפעול המערכות לכוחות האמריקאים ולכוחות האחרים שנמצאים באזור – זהו מכשול נוסף בתוך מרכיב הזמן לאור האיומים המתגברים מצידה של איראן וכוחות הפרוקסי שלה באזור.

נכון לעכשיו, הכוחות האמריקאים אינם מאומנים למשימה של שימוש במערכת כיפת ברזל, אך הם צפויים לקבל הדרכות בקרוב מניסיונה של ישראל שמתמודדת בפני איומים מסוג זה, בעיקר מעזה.

ככל הנראה ישראל תחל לתת הדרכה זו באופן דו צדדי ואף תצמיד חיילים ישראלים לכוחות האמריקאים בשטח שיעזרו מהניסיון שלהם בתפעול המערכת.

בשלב מאוחר יותר, כאשר תוכח יעילותה של מערכת ההגנה הישראלית במפרץ הפרסי סביר כי ארצות הברית תבקש מישראל לספק מערכות כיפת ברזל גם לסעודיה ואיחוד האמירויות.

בנוסף ישראל תצטרך לספק תמיכה (ייעוץ) לכוחות הצבא של סעודיה ואיחוד האמירויות – תהליך זה צפוי להפוך לבסוף להיות בסיס לברית צבאית ונירמול היחסים של ישראל עם סעודיה ובנות בריתה באזור, ובשל נסיבות העניין, סביר שבקשה אמריקאית כזו לא תידחה על הסף על ידי הצדדים.

המהלך של ארצות הברית לגבי הצבת מערכות כיפת ברזל באזור והתמורות מהן “מתבשלות” כבר זמן מה על ידי האמריקאים, אך איראן הציבה לאזור כעת מכשול נוסף – “מכשול הזמן“.

מעתה ארצות הברית תחויב להאיץ את הקצב ולהתקדם במהירות רבה יותר לעבר יכולת הגנה נאותה מפני איומים של טילי שיוט לטווח קצר ומל”טים.

קרדיט:אברהם תמקר-פרדס+ מקבוצת נציב