שובו של ארגון “אל-קאעידה” לסוריה
במאמץ להישאר רלוונטי, ארגון הטרור האיסלמי הסוני, “אל-קאעידה“, העביר את המיקוד האסטרטגי שלו מתימן לסוריה, ואף ממשיך בסדר היום הגלובלי שלו באמצעות חיפוש דרכים כדי לתקוף יעדים במדינות המערב, כך עולה מדו”ח אנליסטים, העוסקים בטרור של “אל-קאעידה“.
בעקבות עלייתו המטאורית, בשנת 2014, של ארגון הטרור דאע”ש, המוכר גם בשם: “המדינה האיסלמית“, ארגון “אל-קאעידה” התקשה לשמור על תואר הנציג העיקרי של ה”התנגדות” הסונית העולמית.
למרות זאת, מטיעון שפורסם בשבוע שעבר באתר “מכון ראנד“, שני אנליסטים בכירים, העוסקים בנושא ארגון הטרור “אל-קאעידה“, טוענים כי ארגון הטרור “מרים את עצמו מחדש“.
💡”מכון ראנד” הוא מכון מחקר אמריקאי שמייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים בעיצוב תהליכי מדיניות ציבורית. הוא מספק שירותי מחקר במגוון תחומים לרבות ביטחון, בריאות, חינוך, שוק עבודה, עוני, אי שוויון ועוד. ראנד הוא ארגון ללא מטרות רווח שמעסיק כאלף חוקרים בעלי תואר דוקטור ומעלה, אשר פרוסים בתשעה סניפים ברחבי העולם.
הכותבים הם: צ’רלס ליסטר, עמית בכיר ומנהל התוכנית נגד טרור וקיצוניות במכון המזרח התיכון, והמומחה הפוליטי הבכיר של “מכון ראנד“, קולין קלארק.
לפי העולה מדבריהם, מאז שנת 2014, בה נאלץ ארגון הטרור, “אל-קאעידה“, לפנות את הבמה לדאע”ש, נקט הארגון באסטרטגיה פרגמטית וסבלנית.
למעשה, “אל-קאעידה” בחר להישאר בשוליים ו”אפשר במכוון לדאע”ש לשאת את עיקר פעילות הטרור נגד המערב“, כך ציין המאמר.
במקביל, “אל-קאעידה” ביקש להישאר רלוונטי על ידי תפיסת הואקום, שנוצר מהרחקת דאע”ש מסוריה, והחל בהעברת מרכז פעילותו מתימן לסוריה.
נראה כי ההחלטה של “אל-קאעידה” התקבלה כבר בשנת 2014, אז החל הארגון להעביר באופן שיטתי נכסים ומשאבים מהמעוזות המסורתיים שלו באפגניסטן ופקיסטן לאזור הלבנט, כך ציינו כותבי המאמר.
💡הלֶבַֿנְט הוא מונח גאוגרפי ותרבותי, המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט לחלק המערבי של אזור הסהר הפורה. ההגדרה הגאוגרפית של האזור כוללת את סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, וכן אזורים רחבים בין נהרות הפרת והחידקל. בספרי ההיסטוריה של הלבנט נכללים לעיתים גם טורקיה, עיראק, לוב, סיני במצרים, יוון וקפריסין.
המשקיפים עדיין מעריכים את השלכות המעבר האסטרטגי של “אל-קאעידה” למחוזות הלבנט.
כותבי המאמר מציינים כי מומחי הטרור טרם הבינו את השלכות האסטרטגיה של “אל-קאעידה” במלואם. מה שנראה בטוח הוא כי “הזרוע של אל-קאעידה” בסוריה, חזית “גַ’בְּהַת א-נוּסְרָה“:
“מתגלת כשחקנית צבאית משמעותית ביותר בשדה הקרב” בלבנט.
“הזרוע של אל-קאעידה” בסוריה, חזית “גַ’בְּהַת א-נוּסְרָה“, פעלת לרוב באופן עצמאי ממרכז “אל-קאעידה” העולמי – מה שאיפשר לה לפעול במהירות וביעילות כלפי השינויים הנערכים בשטח, ובכך הצליחה גם חזית “א-נוסרה” לקבוע את סדר היום המקומי, במחוזות שונים בסוריה, וכן גם לגייס לשורותיה פעילים מקומיים רבים.
יחד עם זאת, עצמאותה של “חזית א-נוסרה” למעשה הפרידה אותה לבסוף מארגון האם. נאמני “אל-קאעידה” רבים החלו להאשים את החזית בכך שנטשה את העקרונות של “אל-קאעידה” וחידשו את תמיכתם בארגון רק כאשר חזית “א-נוסרה” מיתגה את עצמה מחדש בשנת 2016 בשם: “ג’בהת פתח א-שאם” (חזית העזרה לעם הסורי), ול”היאת תחריר א-שאם” (הארגון לשחרור הלבנט) בשנת 2017.
עם זאת, ארגון “אל-קאעידה” הוקיע בשנת 2018 את “היאת תחריר א-שאם” וכיום תומך הארגון במספר מיליציות קטנות יותר, הפועלות בשטח סוריה.
כותבי המאמר עבור “מכון ראנד” ציינו כי המילציות הקטנות יותר, שבהן תומך כיום ארגון “אל-קאעידה” בסוריה, מתגלות כמקצועיות ומנוסות במיוחד, וכן הם מאוישות על ידי “ותיקים עם ניסיון של עשרות שנים ברמות הגבוהות ביותר של אל-קאעידה”.
קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב