בנושא העזתי – דעה

לענ”ד יש מס נקודות שמוטב לתת עליהן את הדעת בנושא העזתי.

ראשית: מצבו המדיני של ארגון הטרור חמאס בתום מבצע ‘צוק איתן’ בה סומנה נקודת השיא.

מארגון לריבון: ההשלכות הכלכליות, לצד התעצמותו הצבאית התמודדות פוליטית עם יריבים מבית ומצבו בזירה הבינל כיום.

סיום מבצע צוק איתן הציב את החמאס ברף גבוה.

התמיכה וההבטחות הבינל שזכה להן ארגון הטרור מצד אחד ומסכת הגינויים וההשפלות שספגה ישראל מידידותיה הקרובות ביותר הציבו כאמור את החמאס ושאר ארגוני הטרור ברף ציפיות גבוה כאמור.

בזו אחר זו הורעפו הבטחות להזרמת כספי תרומה שייועדו למטרת שיקום הרצועה לצד החלום על יציאתה מבידוד והפיכתה למוקד תיירות שלא לומר ריביירה… גרמו לאנשי הארגון להפוך את תפירת החליפות לעיסוק אובססיבי.

חמאס כמו חיזבאללה הפנים את הלקח אשר בכדי להכריע את האוייב (ישראל) עליו לפגוע בעורף.

פגיעה בעורף הישראלי כמוה כפגיעה בנתיב הנשימה של האדם. אי לכך, שם את יהבו ומיקד את מירב המאמצים להשיג נקודות בתחום הלוחמה הת”ק לצד עיבוי המערך הרקטי באמלח מונחה על.

בארגון הטרור פעלו מעל ומעבר בכדי לשלוח את אנשיהם לרכוש ידע בתחומים אלה כל זאת תחת עיניה הפקוחות של ישראל.

פרוייקט המנהרות ספג פגיעה אנושה, הן מצד ישראל שהיטיבה להמציא מזור שמצוי כעת בשלבי הבשלה מתקדמים ת”ל, והן מצדה של מצרים השכנה שרואה בנושא המנהרות פגיעה בענף התעשייה והמסחר מעבר לכר פעילות חבלנית שבלאו הכי מתמודדת עמו בשטחה.

בניגוד למצטייר, פרוייקט הצטיידות ארגון הטרור חמאס באמלח רקטי מתמודד אף הוא עם כשלונות ונעלמים כאלו המותירים סימני שאלה רבים בזירה ומציפים את המחלוקת בקרב אנשי הארגון “פנינו לאן”.

במקביל קיים צורך (פוליטי!) לדאוג עבור אותם “עובדי מדינה” פקידי ממשל, תברואה, תחזוקה ואוכלוסייה ההולכת וגדלה וכן גם צרכיה הבסיסיים, כל זאת עוד מבלי להזכיר את נושא שיקום הרצועה והכספים שהובטחו מצד אותן מדינות תומכות בסיום מבצע ‘צוק איתן’.

קרדיט: סבאבו בטלגרם –  @sababotelegram