“נשיונל אינטרסט” : למה התקיפות הישראליות בסוריה כל כך מוצלחות ?

מבצע בית הקלפים- בעקבות תקיפת חיל האוויר בt4,ישראל ציפתה לתגובה מהצד השני קרי האירנים.
חיל האוויר הישראלי חיכה, ככל הנראה, לפרובוקציה, שכן המתקפה הנגדית על המשגרים, והתשתית הצבאית האיראנית היתה מדהימה.

ב -9 במאי ירה כוח אל קודס האיראני ,המשתייך לחיל משמרות המהפכה, מטח רקטות נגד הכוחות הישראליים ברמת הגולן. צה”ל צפה את המהלך, והציב כמה סוללות של “כיפת ברזל” על מנת להגן על האזור, כך שההתקפה גרמה נזק מועט, ורק כמה טילים יורטו על ידי כיפת ברזל.

היו דיווחים שנורו טיל פיג’ר -5 וטילי גראד לעבר רמת הגולן.

מערכת Fajr-5 היא רקטת ארטילריה איראנית מקומית בעלת 333 מ”מ, והיא מותקנת על משאיות מרצדס בנץ 2624  שעל כל אחת 4 משגרים . למערכת יש טווח מרבי של 75 ק”מ, ודיוק נמוך של עד 3 ק”מ מהמטרה. שילוב של ראש קרב קונבנציונאלי של 900 ק”ג והדיוק הנמוך הופך את ה- FAJR-5 לנשק טרור שלא מתאים למדינה מתקדמת .

חיל האוויר הישראלי חיכה, ככל הנראה, לפרובוקציה, שכן המתקפה הנגדית על המשגרים והתשתית הצבאית האיראנית היתה מדהימה. שלא כמו בתקרית של תקיפת המזל”ט בפברואר שאז הופל מטוס f16, חיל האוויר הישראלי היה מוכן היטב עם חבילה גדולה של תקיפה, שהתבססה בעיקר על ירי טילי שיוט .

אף כי לא ידוע דבר על הרכב הכוח הישראלי, הוא הצליח לאלץ את הצבא הסורי להפעיל את מערכות ההגנה האווירית שרוסיה סיפקה לו. הצבא הסורי הצליח לירות כמה טילים מהטווח הארוך יותר נגד מטוסי חיל האוויר ויש דיווחים שהסורים השתוללו ולפי כמה מקורות נורו בין 100 ל160 טילים נגד מטוסים, אך אף אחד מהם לא פגע במטרה. לטענת ישראל נפגעו מרבית המוצבים האיראניים בסוריה.

טילי שיוט הישראלים הצליחו להרוס לפחות חלק ממשגרי ה SA-2, SA-22, SA-5 ו- SA-17 במהלך התקיפות. ראוי לציין כי SA-22 aka. מערכות Pantsir-S1 שנועדו לשמש הגנה נקודתית נגד טילי שיוט לא יכלו להגן על עצמן אפילו מפני מספר מוגבל של טילי השיוט הישראלים ששגרה לכיוונם.

מערכת ההגנה האווירית הרוסית שנפרסה, כדי להגן על כוח המשלוח הרוסי בסוריה, לא השתתפה בהגנה מהתקיפה הישראלית. קרוב לוודאי שרוסיה קיבלה מידע על ההתקפות מראש, כאשר ראש ממשלת ישראל ביקר במוסקבה ב -9.5.2018.

מעניין להבין עם איזה מטוסים חיל האוויר הישראלי השתמשו בהתקפה, וזה היה אולי ה- F-35I. או אולי מטוסי f15 וf16 זה גם מטיל צל נוסף של ספק, על מערכות ההגנה האווירית הרוסית , ויכולתם ליירט התקפות מתואמות. מאידך גיסא, רמת האימון והאינטגרציה של הצבא הסורי עשויה להיות נמוכה מכדי להשתמש ביעילות במערכות אלה ללא תמיכה ישירה של רוסיה.

מעניין גם לראות, כיצד היחסים בין רוסיה לאיראן מתפתחים, כיוון שרוסיה אינה מוכנה להגן על איראן או על סוריה מפני תקיפות ישראליות. כי רוסיה אינה מעוניינת בעימות גלוי נגד מדינת היי-טק כמו ישראל שיכול “להטיל ספק” על יכולות מערכות נשק רוסיות מתקדמות , לכן אין זה מפתיע שהקרמלין נראה כאילו הוא נמנע מפעולה.

נראה כי איראן אינה מסוגלת להגיב באופן סימטרי נגד ישראל, אך התגובה הבאה של טהראן תהיה ככל הנראה תגובה לא-סימטרית.

קרדיט:עמרם אל מקבוצת נציב