“כשכואב – צועקים!” • ביקורת

חלקים מכלי התקשורת בישראל מהווים בעיני סוג של “אתרי נופש” עבור ראשי ארגוני הטרור.

מצד אחד, ישראל מנהלת אחריהם מלחמת חורמה חובקת עולם בה הכל כלול.

כאשר ראש הממשלה מסמן את איראן כראש הנחש ומרכז את מירב המאמצים בסיעתא דשמיא (!) לבודד, לסכל, להרתיע ולהכניע (כן, גם להכניע!) זה אומר – שכל שרשרת המזון בטווח הפגיעה.

וכפי שניתן לראות את הדברים – כוונותיה של איראן נחשפות, מטרותיה נפגעות, תקציבי עתק עולים בלהבות, המשטר מובך מבית ומחוץ וישראל נהנית משקט בלתי מובן. לא מכיר מלה אחרת.

ומאידך – כמה הזוי שמבין המקומות היחידים בהם ארגוני הטרור לדורותם מוצאים נחמה – אלו כלי התקשורת בישראל…

לא ברור להם הכיצד הפכו לכוכבים ואנשי תרבות, אסטרטגים מבריקים כל זאת בעודם חוששים לגורלם?

אני קורא לזה אתרי נופש – מהסיבה שאותם כותבים ברשימת המעקב המועדפת של ארגוני הטרור – מאפשרים להם להתבשם מאשליית הרגע…

לא הגיעה העת לחשבון נפש אמיתי?

קרדיט:בעל ערוץ הטלגרם @sababotelegram