“האיש שהכאיב לקאסם סולימני”-הראיון המלא של אייזנקוט לניו יורק טימס

לפני כמה ימים פרסם הניו יורק טיימס ראיון פרידה ארוך מאוד עם רב אלוף גדי אייזנקונט והכתירו בכותרת:”האיש שהכאיב לקאסם סולימני”.
“פגענו באלפי מטרות מבלי לקחת אחריות או לבקש אשראי”-כך אומר רא”ל אייזנקוט על המערכה הצבאית הבלתי מוצהרת והלא גמורה של ישראל נגד איראן וסוכניה בסוריה ובלבנון. בראיון הסופי שלו כרמטכ”ל של צה”ל לפני פרישתו,החליט לקבל אחריות ולקחת לפחות חלק מן הקרדיט.
תרומתו האינטלקטואלית המרכזית של אייזנקוט במאבק במערכה זאת היא המושג “המב”מ -המערכה בין המלחמות” – הרעיון שמאמצים מתמשכים, קינטיים, להשפיל את יכולות האויב, מאריכים את הזמן בין המלחמות ומשפרים את הסיכויים לזכות בהם בבוא זמנם. הוא גם מאמין שישראל צריכה למקד את מאמציה באויב הקטלני שלה, איראן, לעומת אויבים משניים כמו החמאס בעזה.
“כשאתה נלחם שנים רבות נגד אויב חלש”, הוא אומר, “זה גם מחליש אותך”.
חשיבה זו היא שהביאה את אייזנקוט להיות הגנרל הישראלי הראשון שייקח את איראן כמטרה , בנוסף ללחימה בארגוניה בלבנון ובמקומות אחרים. וגם להצליח בכך.
“פעלנו תחת מעטה חשאיות מסוים עד לפני שנתיים וחצי”, מסביר אייזנקוט, בהתייחסו למדיניותה הראשונית של ישראל, בעיקר של משלוחי נשק בולטים המיועדים לחיזבאללה בלבנון. “ואז הבחנו בשינוי משמעותי באסטרטגיה של איראן. חזונם היה בעל השפעה משמעותית בסוריה על ידי בניית כוח של עד 100,000 לוחמים שיעים מפקיסטן, אפגניסטאן ועיראק. הם בנו בסיסי מודיעין ובסיס חיל אוויר בתוך כל בסיס אוויר סורי. והם הביאו אזרחים כדי לחנך אותם כאזרחים סורים בעלי אוריינטציה אירנית דומיננטית “.
ב -2016 ,מעריך אייזנקוט ,כי סולימאני הציב 3,000 מאנשיו בסוריה, יחד עם 8,000 לוחמי חיזבאללה ועוד 11 אלף חיילים שיעיים זרים. סך הכספים האיראניים שזרמו למימון מאמץ זה הגיעו ל -16 מיליארד דולר לאורך שבע שנים. ישראל אמרה זה זמן רב כי היא לא תסבול נוכחות איראנית בגבולה, אך בשלב זה הפכה סוריה למקום שבו נמחקו קווים אדומים הצהרתיים של מדינות אחרות בקלות.
בינואר 2017 קיבל אייזנקוט את הסכמתה פה אחד של ממשלת ישראל לשינוי כללי המשחק. ההתקפות הישראליות הפכו לאירועים כמעט יומיומיים. בשנת 2018 לבדה חיל האוויר הפציץ מטרות אירניות בכ- 2,000 פצצות כולל טילי שיוט ועוד. באותו חודש, ניסה סולימאני להגיב על ידי שיגור “יותר מ -30 רקטות לעבר ישראל” (לפחות 10 יותר ממה שדווח בעבר). איש מהם לא הגיע ליעדו. ישראל הגיבה בהתקפה זועמת, שפגעה ב -80 יעדים שונים של צבא איראן ושל אסד בסוריה.

מדוע סולימאני – האדריכל המתוחכם והנחוש של מאמציה המוצלחים ביותר של איראן להתבצר בעיראק, בתימן, בעזה ובלבנון – טעה בהערכותיו? אייזנקוט מציע שילוב של ביטחון יתר, המבוסס על הצלחתה של איראן בהצלת משטרו של אסד מפני קריסה, והערכה נמוכה של נחישותה של ישראל לעצור אותו, בהתבסס על ההיסטוריה של המערב לסגת נוכח הפרובוקציות של טהראן.
“הטעות שלו היתה בחירת מגרש משחקים שבו הוא חלש יחסית”, הוא אומר. “יש לנו עליונות מודיעינית מלאה בתחום זה. אנו נהנים מעליונות אווירית מלאה. יש לנו הרתעה חזקה ויש לנו הצדקה לפעול “.
“הכוח שעמדנו בו בשנתיים האחרונות היה כוח נחוש”, הוא מוסיף בבוז קטן, “אבל לא מרשים מאוד ביכולות שלו”.

נראה שאייזנקוט מרגיש כך גם לגבי חיזבאללה ומנהיגו הוותיק, חסן נסראללה. הקבוצה המציאה אסטרטגיה שלושה המאמצים לפלוש ולכבוש (גם אם לזמן קצר) לפחות חלק בגליל הצפוני של ישראל: בניית מפעלים בלבנון שיכולים לייצר טילים מונחים מדויקים, ולחפור מנהרות תקיפה מתחת לגבול הישראלי והקמה חזית שנייה בצד הסורי של רמת הגולן.
עד כה, התוכנית נכשלה. המפעלים נחשפו בפומבי והמנהרות נהרסו. ישראל ממשיכה לתקוף את עמדות חזבאללה בגולן, האחרונה בחודש שעבר נגד עמדת מודיעין בכפר תל אל קודנה (שגם לא פורסם קודם לכן).
“אני יכול לומר בביטחון כי לחיזבאללה אין יכולות מדויקות, למעט כמה טילים ומשגרים “, הוא אומר. “הם קיוו שיהיה להם, בעת הזאת מאות טילים לטווח הבינוני והארוך”.
זה אומר שחיזבאללה לא יתחיל בקרוב במלחמה נוספת עם ישראל. סולימאני משך את כוחותיו בחזרה מהגבול עם ישראל ונסוג לחלוטין. חידוש הסנקציות האמריקאיות מפעיל לחץ על יכולתיה של איראן לממן את הרפתקאותיה האזוריות. ישראל גם חשבה שהיא זכתה למינימום כאשר ג’ון בולטון הצביע על כך שארה”ב לא תיסוג במהירות מסוריה, ובכך תחסום את מאמציה של איראן לבנות גשר יבשתי לדמשק כך שמה שנראה בהתחלה כמהפך במדינות האמריקאית כלפי סוריה עבר מהפך כפול.

איראן יכולה עכשיו לפנות למקום אחר. “כאשר אנו דוחפים אותם בסוריה”, אומר אייזנקוט, “הם מעבירים את מאמציהם לעיראק”, שם עדיין יש לארה”ב אלפי חיילים.

תודה לגדי אייזנקוט, לפחות אנחנו יודעים שהאיראנים אינם בלתי מנוצחים.

קרדיט: Bret L. Stephens has been an Opinion columnist with The Times since April 2017. He won a Pulitzer Prize for commentary at The Wall Street Journal in 2013 and was previously editor in chief of The Jerusalem Post

 . Credit-Gili Yaari/NurPhoto, via Getty Images