תמונות נדירות של ציוד ההאזנה שנלקח ע”י הסורים מבסיס החרמון ב-1973

היום מלאו 45 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים של שנת 1973.

ביום זה פלשו צבאות סוריה ומצרים בו זמנית לשטח ישראל במטרה לאלצה להיכנס למו”מ על השטחים,שלדבריהם ישראל כבשה במלחמת ששת הימים.

וכך מתוארת המערכה על מוצב החרמון שם שכנו “העיניים של המדינה”.

בסיס האזנה של יחידת המודיעין 848 (כיום 8200) פעל על ההר והאזין בעיקר לכל הסיגנלים שעלו מתוך שטח סוריה.

וכך מתואר בוויקיפדיה הקרב על מוצב החרמון:

ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, ב־6 באוקטובר 1973, כבש הצבא הסורי את החרמון באמצעות גדוד 82 של הקומנדו הסורי, שהונחת בארבעה מסוקים, שאחד מהם התרסק בנחיתה. בסיוע לכוחות הגדוד, השתתפו בקרב גם כוחות מגדוד הסיור המטכ”לי ה-183 וכוחות הנדסה, בנוסף במהלך הקרב לכוחות התוקפים ניתן סיוע ארטילרי ואווירי.

בשעה 13:00 לערך המריאו משדה התעופה “עקרבה” שבפאתי דמשק ארבעה מסוקי מי-8 ובהם כוחות קומנדו וטסו צפונה ומערבה לעבר רמת הגולן. בשעה 13:45 הסירו כל סוללות הארטילריה הסוריות לאורך החזית את רשתות ההסוואה ונערכו לירי. החל מהשעה 14:00, עם פתיחתה של מלחמת יום הכיפורים, הופגז מוצב החרמון באופן אינטנסיבי שאילץ את חיילי המוצב להתכנס פנימה ולשהות באולם המוצב המרכזי. בשעה 14:55 בחסות ההרעשה הארטילרית הכבדה ניגשו מסוקי הסער הסורים לנחיתה סמוך לתחנת הרכבל העליונה. בגישה לנחיתה התרסק אחד המסוקים לאחר שהרוטור הראשי שלו פגע בצלע ההר ורוב חייליו נהרגו. בסמוך לשעה 15:15 שככה ההפגזה וחמישה חיילי גולני יצאו מהמוצב וראו עשרות חיילים סורים נעים לכיוון שער המוצב. שני מקלעים מתוך השלושה שבעמדות הירי שמחוץ למוצב נפגעו מההפגזה ואילצו את חיילי גולני להשתמש בנשקם האישי מסוג עוזי ובמקלע התקין היחיד שבעמדת הירי. ירי חיילי גולני בלם וריתק את חיילי הקומנדו אולם בשל מחסור בתחמושת נאלצו הלוחמים לשוב למוצב בשעה 15:45.

בשלב זה חדרו חיילי חיילי גדודי הקומנדו הסורי לפתח המוצב אך נמנעו להיכנס פנימה לחדרי המוצב אלא ירו לתוכו, הטילו רימוני רסס ורימוני הלם וצעקו בערבית ובעברית לחיילי המוצב להיכנע. פגיעה בגנרטור הפסיקה פעולתו ובמוצב נשתרר חושך מרגע זה איבדו חיילי המוצב את הקשר החיצוני. חיילי המוצב הסתתרו במחילות הפנימיות של המוצב וכיסו את פניהם בפלנלית בשל העשן והאבק הרב שיצר הירי ופיצוץ הרימונים במוצב. חלק מהחיילים הישראלים השיב באש לכיוון החדר המרכזי ובכך עיכב את התקדמות הסורים. בשעה 17:30 לערך ניסו מספר חיילים ישראלים לנוע אל פתח המוצב כדי להימלט לכיוון רכבל הסקי העליון אולם הם ניתקלו בחיילים סורים וחזרו פנימה. בשעה 19:00 פחת הירי הסורי לעבר חדרי המוצב והחיילים הישראלים הנצורים התכנסו בשתי קבוצות בחלקיו הפנימיים של המוצב החשוך ושמרו על שקט. בשעה 21:00 ניסתה קבוצת קצינים וחיילים לצאת בזחילה מהמוצב כשברשותם תת-מקלע עוזי אחד ובו מחסנית אחת. הם חלפו בסמוך לחיילים סורים ונעו באיטיות במשך שעה וחצי עד סמוך לתחנת הרכבל העליונה. שם נפתחה עליהם אש מטווח קרוב ממארב סורי. תחת האש העזה קבוצת החיילים התפזרה; חלקם נהרגו, חלקם נלקחו בשבי ומקצתם הצליחו להימלט בריצה לכיוון מערב שם נתקלו במארב סורי נוסף. חיילים בודדים הצליחו להימלט גם ממנו ולחבור לכוחות צה”ל.

למחרת, ב-7 באוקטובר בשעה 9:00 בבוקר לערך, נשמעו קולות ירי מחצר המוצב. חיילים אחדים שנותרו במוצב סברו שמתנהל קרב של כוחות צה”ל לחילוצם ויצאו מהמוצב. אולם לאחר מרדף קצר השתלטו עליהם חיילים סורים פגעו בחלקם ולקחו אותם בשבי. שאר החיילים שבמוצב הצליחו לאתר במוצב החשוך מזון, מכל פלסטיק שבו מים שהספיקו לימים אחדים ומקלט רדיו. בחלוף ימים אחדים החיילים הנצורים התעודדו למשמע הידיעות ברדיו שתושבים שלקיבוצים מסוימים ברמת הגולן הוחזרו לבתיהם והחליטו להחזיק מעמד ולא להיכנע לסורים. החיילים ניסו במספר הזדמנויות לצאת ממחבואם אולם ניתקלו בחיילים סוריים בחדר המוצב המרכזי וחזרו למחבואם. ב-15 באוקטובר, לאחר תשעה ימי הסתתרות, יצאו ממחבואם החיילים הישראלים ונלקחו בשבי הסורי.

במהלך כיבוש המוצב נהרגו 13 מחיילי צה”ל, 31 חיילים נכנעו לסורים ונפלו בשבי, ועשרה חיילים נחלצו. חמישה מההרוגים נקברו על ידי הסורים בקבר אחים בצידו הצפוני מזרחי של המוצב. דבר קבר האחים נודע לצה”ל מחקירת חיילים סורים שנטלו חלק בקרב ולאחר מכן נפלו בשבי צה”ל^[2]. בשבויים היה סגן עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב”ר) ביחידה 848, שסיפק לשוביו מידע סודי רב על צה”ל בכלל ועל אמ”ן בפרט.

לאחר כיבוש המוצב הגיעו אליו יועצים סוביטיים ונטלו ממנו ציוד אלקטרוני ישראלי שנשלח לברית המועצות לבדיקה. בנוסף תפסו הסורים מסמכים רבים.

הרבה לא יודעים אך לאחר שהתברר לישראל שהסורים כבשו את כל מוצב החרמון קיימה ישראל מצור אווירי על כל אזור המוצב ולא אפשרה לכלי טייס או כלי רכב סורים להתקרב למוצב וכן לא אפשרה לכוחות לסורים להגיע או לצאת מהאזור.

וזה היה גם ברור למה!

בתוך המוצב פעלו מכשירי האזנה סודיים ביותר שפותחו על ידי מיטב המוחות בישראל  והיה ברור שלא רק הסורים רוצים לחקור מה נפל להם בידים אלא גם הסובייטים שידעו שלישראל ציוד האזנה אלקטרוני מהחדישים ומהחכמים בעולם של אותו זמן.

כדי לחמוק מהמצור הישראלי פעלו הסורים לפינוי הציוד הסודי ממוצב החרמון בשעות הלילה. שיירת חמורים נעה משטח סוריה לעבר מוצב החרמון בעזרת מבריחים שהכירו כל שביל עיזים,שלא מסומן אפילו במפות, וכשהגיעו לאזור המוצב העמיסו חיילי הקומנדו הסורי על החמורים את הציוד הרגיש שהובל אחר כבוד לשטח סוריה ומשם הוסע לדמשק ונמסר לידי הסובייטים.

עד היום לא פורסמו כל תמונות מהציוד הסודי שנלקח מיחידת 8200 במוצב החרמון.

היום,במלאת 45 שנה לכבוש הסורי של המוצב הועלו מספר תמונות של הציוד. בעלי עיניים מקצועיות יכולים לפענח את מהות הציוד הנראה בתמונות.

להלן התמונות שפורסמו:

כמו כן פורסמו תמונות של מוצב אסטרא בחרמון:

נ.צ. : 33.333139° 35.767944°

בסוף המלחמה נכבש המוצב בחזרה אך כיבושו עלה בדמים רבים. יהיה זכרם של הלוחמים נצור בלבנו עד יומנו האחרון!