תפנית חדה בעלילה? טראמפ דורש מישראל לשלם את "כל עלויות המערכה" של צבא ארה"ב מול איראן

הדיווחים על דרישתו של דונלד טראמפ כי ישראל ומדינות נוספות יחזירו לארה"ב את "כל עלויות המערכה" מול איראן מגיעים בעקבות ראיון מיוחד שהעניק לתוכנית "60 דקות" ברשת CBS ששודר ב-8 בנובמבר 2026. דרישה זו משקפת תפנית חדה במדיניות החוץ האמריקאית, הנובעת ישירות מטלטלה פוליטית פנימית בארצות הברית ומעלויות המלחמה הנערמות.

מאחורי הדיווח: לחץ פוליטי ומחיר כלכלי
ההצהרות של טראמפ אינן מקריות, אלא תגובה ישירה לכישלון המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע בארה"ב (נובמבר 2026), שבהן איבדה המפלגה את הרוב בשני בתי הקונגרס.
האשמת המלחמה בהפסד: טראמפ הודה בראיון כי להתנגדות הציבור למלחמה באיראן, לזינוק במחירי הדלק (בעקבות סגירת מצר הורמוז) ול"חוסר אהדה" כלפי ישראל היה חלק מרכזי במפלה הפוליטית של מפלגתו.
העלות הכלכלית: לפי נתוני הפנטגון, עלות המערכה האמריקאית מול איראן הגיעה כבר לכ-47.1 מיליארד דולר. טראמפ ביקש להבהיר לבוחר האמריקאי כי הנטל הכספי לא ייפול על משלם המסים בארה"ב: "בסוף הסיפור הזה, המדינות שהגנו עליהן יחזירו לנו כל דולר".
התניית עצם הקיום: טראמפ הדגיש את התלות של בעלות הברית בארה"ב ואמר כי "בלעדינו ישראל לא הייתה קיימת". הוא זקף לזכותו את תקיפות מפציצי ה-B-2 האמריקאיים שהשמידו את יכולות הגרעין של טהראן ובלעדיהן, לטענתו, ישראל הייתה נמחקת.
הרקע הפיננסי: דרישה זו מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר שטראמפ כבר הודיע על הפסקת הסיוע הצבאי השנתי לישראל (בסך כ-4 מיליארד דולר) החל מסוף השנה, בטענה שישראל חזקה מספיק כלכלית כדי לממן את הגנתה בעצמה.

המשמעות לקראת חידוש המערכה נגד איראן
הצהרות אלו משנות את כללי המשחק בכל הנוגע לשיתוף הפעולה הצבאי העתידי ומסמנות מספר מגמות קריטיות:
מודל "הגנה תמורת תשלום": טראמפ מתייחס לבריתות צבאיות כאל עסקה מסחרית. בעלות ברית (כולל ישראל ומדינות המפרץ) לא יוכלו לקבל מטרייה אווירית או ימית אמריקאית (כמו אבטחת נתיבי השיט במצר הורמוז) מבלי לחתום על "צ'ק פתוח" המכסה את עלויות הפנטגון.
ריסון אקטיבי של הסלמה: למרות שטראמפ הגן על החלטתו ההיסטורית לפגוע באתרי הגרעין באיראן, הוא הבהיר בראיון כי הוא אינו מעוניין בהסלמה נוספת. הלחץ הפוליטי הפנימי בארה"ב והפסד הקונגרס צפויים לגרום לבית הלבן לבלום יוזמות התקפיות חדשות כדי לא לזעזע שוב את הכלכלה האמריקאית.
מעבר מ"סיוע" ל"שותפות עסקית": הפיכת הסיוע הצבאי למה שראש הממשלה נתניהו הגדיר כ"שותפות", יחד עם דרישות הפיצויים, משמעותה שישראל תיאלץ להסתמך הרבה יותר על משאביה העצמיים או לשלם ישירות על חימוש ומבצעים משותפים, דבר שישפיע עמוקות על תקציב הביטחון הישראלי.

לסיכום: המהלך של טראמפ נועד "לייצא" את עלויות המלחמה החוצה מארה"ב כדי לשכך את הזעם הציבורי האמריקאי. לקראת המשך המערכה, המשמעות היא שכל תמיכה אמריקאית עתידית – הגנתית או התקפית – תגיע עם תג מחיר כספי ברור, וישראל תידרש לשקול היטב את העלות הכלכלית של כל מהלך צבאי המערב את וושינגטון.