בין קריסה פיננסית לחשכה: המלכוד חסר המוצא של הכלכלה המצרית
דיווח: ראש ממשלת מצרים מוסטפא מדבולי הציג שלוש אפשרויות לבעיית יוקר האנרגיה – אף אחת מהן אינה מבשרת טובות ל-110 מיליון המצרים. מחיר הנפט שעליו מבוסס התקציב המצרי הוא 75 דולר לחבית אבל המחיר כבר קרוב ל-117 דולר.
שלוש האפשרויות שהציג מדבולי:
1. לגלגל את מלוא ההתייקרות לציבור באמצעות העלאת מחירי הדלק והחשמל.
2. לספוג את העלות באמצעות הגדלת החוב הממשלתי שגם כך מכביד על הכלכלה.
3. לצמצם את רכישות האנרגיה בהתאם לתקציב הקיים דבר שעלול להותיר רק 50%-60% מהצרכים מסופקים ולהחזיר את הפסקות החשמל ל-6-8 שעות ביום.
הדיווח לעיל מציג את אחד המשברים הכלכליים והפוליטיים המורכבים ביותר שמולם ניצבת הנהגת מצרים בשנים האחרונות. מאחורי הדיווח עומד זינוק חריף במחירי הנפט והגז העולמיים, שהחמיר בעקבות הלחימה והמתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון. הפער העצום בין מחיר החבית שעליו התבסס התקציב (75 דולר) לבין המחיר בפועל בשווקים יוצר בור תקציבי אדיר שמאיים למוטט את יציבות המדינה.
מאחורי המשבר
המתיחות הביטחונית, השיבושים בים האדום והתקפות החות'ים פגעו אנושות בהכנסות מצרים מתעלת סואץ, שהיוו מקור מרכזי למטבע חוץ.
למרות שמצרים מייצרת אנרגיה, הגידול העצום באוכלוסייה (מעל 110 מיליון איש) לצד ירידה בתפוקת שדות הגז המקומיים שלה, הפכו אותה ליבואנית של דלק וגז טבעי לצורך הפעלת תחנות הכוח.
הוצאות יבוא האנרגיה של מצרים זינקו בתוך חודשים ספורים לרמות שהתקציב המדינה פשוט אינו מסוגל לעמוד בהן.
המשמעות של 3 האפשרויות
נאומיו של ראש הממשלה מוסטפא מדבולי נועדו בעיקר להכנת הציבור המצרי לגזירות קשות ולייצר שקפות לגבי עומק הבעיה. המשמעויות הכלכליות והחברתיות של האפשרויות שהציג הן הרסניות:
האפשרות הראשונה: גלגול העלות לציבור
המשמעות היא הצתת אינפלציה וזעם ציבורי מוגבר. העלאה נוספת של מחירי הדלק והחשמל תייקר מיידית את התחבורה, המזון והמוצרים הבסיסיים ביותר. צעד כזה ידחף מיליוני מצרים אל מתחת לקו העוני, ומדובר בסכנה ממשית ליציבות השלטון עקב החשש ממהומות רחוב.
האפשרות השנייה: הגדלת החוב הממשלתי
המשמעות היא סכנת קריסה פיננסית. חלק עצום מהתקציב המצרי מופנה ממילא לשירות חובות קיימים. הגדלת החוב והמשך הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית יגבירו את הלחץ על הלירה המצרית, יגרמו לפיחות נוסף בערכה ויחנקו את היכולת של המדינה להשקיע בחינוך, בריאות ותשתיות.
האפשרות השלישית: צמצום רכישות והפסקות חשמל
המשמעות היא שיתוק של המשק המצרי. חזרה להפסקות חשמל ממושכות של 6–8 שעות ביום פירושה פגיעה אנושה בפעילות המפעלים, החנויות ובתי החולים. מעבר לנזק הכלכלי, הפסקות חשמל יומיומיות פוגעות קשות באיכות החיים ומהוות פגיעה ישירה בלגיטימציה של הנשיא א-סיסי.
השורה התחתונה: הדיווח משקף מלכוד גיאופוליטי וכלכלי חסר מוצא קל. השלטון המצרי מנסה לתמרן בין הדרישות של קרן המטבע הבינלאומית לצמצם סובסידיות (אפשרות 1), לבין החשש מפני פיצוץ חברתי פנימי (אפשרות 3). כל עוד מחירי האנרגיה בעולם נותרים ברמות שיא עקב המלחמה האזורית, המרחב של מצרים לתמרון הולך ומצטמצם.

