הפסקת מימון הרכש בארה"ב זו הזדמנות מדינית, כלכלית ומבצעית

הפסקת מימון הרכש בארה"ב זו הזדמנות מדינית, כלכלית ומבצעית.

חייבים לנצל, ומהר מאוד, את אירוע הפסקת ההשתתפות של ארה"ב בסך של 3.8 מיליארד דולר בשנה במימון הרכש של צה"ל.

הבהרות:

*- הפסקת ההסתמכות על הסיוע הביטחוני של ארה"ב היא ההזדמנות גדולה לתעשייה הביטחונית להתעצם עוד.

*- להגדיל משמעותית את המכירות ולפתח ולייצר כאן אמל"ח שעד היום נירכש שם.

*- היום אין כל סיבה לרכוש חימוש שניתן לייצר בארץ בארה"ב (להערכתי ניתן לייצר כאן את כל החימוש שנירכש עד היום בארה"ב).

היכן ההזדמנויות?

1, ההזדמנות הכלכלית:

א, באמצעות הרחבת יכולת הייצור הכמותית של פריטים שמיוצרים בארץ וגם של ייצור של פריטי אמל"ח שעדיין לא מיוצרים כאן. ההזדמנות היא גם לייצר את האמל"ח שנירכש בארה"ב בעלויות נמוכות יותר.

ב, הגדלת קווי הייצור והיכולת של הייצוא של מוצרים מבוקשים .

2, ההזדמנות המדינית:

הקטנה משמעותית של היכולת של ארה"ב ומדינות אחרות להטיל אמברגו על מדינת ישראל. אמברגו שנועד להגביל את יכולת הממשלה וצה"ל להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

עיקר הנזק באמברגו נגרם ע"י עצירת חימושים. במלחמה החימושים מתכלים מהר מאוד.

3, ההזדמנות המבצעית

מצב של מחסור בתחמושת ובאמל"ח גורם לירידה ביכולת לנצח במלחמה או גם בסבבים קטנים ממלחמה.

מה לעשות? להגדיל את יכולות הייצור ובעיקר של תחמושת שנרכשה בכספי הסיוע.

לפתח חימוש אוטונומי חכם וזול שלא קיים בארה"ב – כך הנזק שיגרם למדינה כתוצאה של הפסקת הסיוע הבטחוני צפוי שייהפך לברכה לכלכלה ולצה"ל.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.