קצרצר לפרשת וירא – הכנסת אורחים

בס"ד
קצרצר לפרשה – תורה של נחמה – הכנסת אורחים
העיון הראשון של נחמה בפרשת וירא עוסק ממש בתחילת הפרשה, בנושא שיכול אולי להיראות כדבר שולי וחסר חשיבות, אך נחמה מייחסת לו חשיבות רבה לחיינו. לפי הבנתם של רש״י ורמב״ן, אברהם אבינו הקשיש, לאחר שעבר ברית מילה כמסופר בסוף הפרשה הקודמת, זוכה להתגלות א-לוהית בצהרי היום. אולם הוא רואה מרחוק שלושה זרים ההולכים בדרך. אברהם עוזב את השכינה ורץ (!) אל הזרים כדי לעזור להם.
חז״ל למדו מכאן: "גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה".* לפי הסברה של נחמה, נרמז לנו כאן ש"לא ההתרוממות לגבהי מרומים, הזדככות הרעיונות והשגת הא-לוהות הוא השיא בעבודת הבורא, אלא מעשה שהוא חולין דחולין: דאגה יום יומית לזולת". אברהם רץ אל הזרים, מציע להם מים לרחיצת רגליהם, רץ אל הבקר, מכין להם אוכל ודואג לאנשים הצמאים והעייפים הזקוקים למים ולצל.
בתיאור פעילות זו של אברהם הקשיש התורה מדגישה את השורשים מה"ר ו רו"ץ. כל זה בא ללמד אותנו את החשיבות הרבה של מצוות הכנסת אורחים כדוגמה לאכפתיות כלפי הזולת. הכנסת האורחים שבה התפרסם עם ישראל היא לדברי נחמה דוגמה טובה לאהבת אדם, לעזרה לבריות, לעשיית חסד בין אדם לחברו, ובה מגשים האדם את ההליכה בדרך ה'.
* שבועות לה עמוד ב
(ראו: נחמה ליבוביץ, עיונים בספר בראשית, בפרט עמ' 115–117.) בברכת שבת שלום, חורף בריא ובשורות טובות,

קרדיט:  הפרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – ראש החוג לתנ"ך ( לשעבר) באוניברסיטת בר אילן