המשוואה האיראנית החדשה: כשחמושים מעיראק נוחתים בתימן

לוחמים מפלגים חמושים עיראקיים לוחמים בתימן – כך טוענים מספרי אתרי חדשות ערביים , לאחר שחלקם השתתפו כבר בעבר בלחימה בתוך סוריה לצד משטר בשאר אל-אסד, וחלקם היו קשורים ליחסים צבאיים עם גורמים חמושים בלבנון ובתימן.

הדיווח מאתרי חדשות ערביים עוסק בשינוי המבני העמוק שעובר "ציר ההתנגדות" של איראן במזרח התיכון, ובמיוחד בהידוק השותפות המבצעית והצבאית בין המיליציות השיעיות בעיראק לבין המורדים החות'ים בתימן.
מאחורי המילים המורכבות של הדיווח מסתתר סיפור של ארגון מחדש, "זליגת לוחמים" ושינוי מאזן הכוחות האזורי.

מה קורה בשטח
בעבר, איראן ניהלה את זרועותיה באזור כרשת מבוזרת שבה לכל ארגון יש בעיקר "גזרה" משלו (חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, המיליציות בעיראק). אולם, האירועים הדרמטיים של השנים האחרונות – ובפרט נפילת משטר בשאר אל-אסד בסוריה בדצמבר 2024 והחלשתו המשמעותית של חיזבאללה בלבנון – אילצו את איראן לשנות אסטרטגיה.
בעבר, אלפי לוחמים ממיליציות עיראקיות (כמו "תנועת הנוג'באא" ו"גדודי חיזבאללה" העיראקיים) נשלחו לסוריה כדי להילחם לצד משטר אסד. עם קריסת המשטר הסורי וסיום מלחמת האזרחים שם, "התפנה" כוח אדם חמוש רב, ואיראן הייתה צריכה לנתב אותו ליעדים אחרים.
במקום לפעול בנפרד, המיליציות העיראקיות והחות'ים בתימן הקימו ברית תפעולית הדוקה. החות'ים הקימו מפקדות רשמיות בבגדאד, ולוחמים ומומחים משני הצדדים החלו להחליף מומחיות טכולוגית (בעיקר בתחומי הכטב"מים והטילים) ואף לשתף פעולה פיזית בלחימה.

המשמעות הגיאופוליטית
הדיווח מדגיש כי אי אפשר לנתק את הנוכחות של פלגים עיראקיים בתימן מהתפקיד הכולל שאיראן מייעדת להם באזור. המשמעויות העיקריות הן:
מעבר למודל של "לוחמים חוצי גבולות": המיליציות השיעיות הפכו לצבא שכיר-חרב אזורי של איראן. לוחם עיראקי שנלחם ב-2018 בדמשק, יכול למצוא את עצמו ב-2026 מפעיל כטב"מים בתימן או בסיני. הגבולות הלאומיים הרשמיים כמעט ולא קיימים עבורם.
בניית עמוד תווך חדש לציר האיראני: לאחר שסוריה יצאה מהמשוואה וחיזבאללה ספג מכות קשות, עיראק ותימן הפכו לשני עמודי התווך המרכזיים של איראן. הברית ביניהן מאפשרת לאיראן לכתר את חצי האי הערבי וישראל משני כיוונים שונים (מצפון-מזרח ומדרום).
איום ישיר על סעודיה והאזור: השתלבות גורמים עיראקיים מנוסים בתימן מחזקת משמעותית את היכולות הצבאיות של החות'ים ומאיימת ישירות על ביטחונה של ערב הסעודית (שאף בוחנת מהלכי נגד חריגים, כולל דיווחים על ניסיונות לגייס לוחמים ומומחים מסוריה החדשה כדי לסייע לה מול האיום החות'י).
אתגר קשה לממשלת עיראק: עבור השלטון המרכזי בבגדאד, פעילותן העצמאית של המיליציות הללו מחוץ לגבולות המדינה היא כאב ראש עצום. היא מוכיחה כי למרות ניסיונות הממשלה להטיל פיקוח על הנשק, המיליציות הללו עדיין נאמנות קודם כל לאג'נדה האזורית של טהרן ולא למדינת הלאום העיראקית.
בשורה התחתונה: הדיווח מתאר מציאות שבה המיליציות העיראקיות הן לא בעיה פנימית של עיראק, אלא כלי שחמט דינמי שאיראן מזיזה על פני המזרח התיכון כולו – מסוריה בעבר, ועד תימן ולבנון כיום.

קרדיט: סטפ ניוז