"דרך ההגנה האווירית הנוכחית מאבדת מהר מאוד את יעילותה וכעת זו כבר עובדה"
דרך ההגנה האווירית הנוכחית מאבדת מהר מאוד את יעילותה וכעת זו כבר עובדה!
מסקנה: מערך ההגנ"א של מדינת ישראל וגם המערכים המקבילים של הצבאות האחרים בעולם חייבים להתאים עצמם למציאות הטכנולוגית הנוכחית של אמל"ח התקיפה האווירית.
מדוע? כעת מתבצע ובכל העולם המעבר של הצבאות וארגוני הטרור לשימוש מורחב בחימושים אוויריים זולים מאוד (בעיקר כטב"מים). לכן במלחמה משתמשים בחימושים רבים מאוד (עשרות ומאות אלפים) שהם בנוסף על היותם מדויקים מאוד גם מתמרנים את דרכם ליעד וגם המכ"מ מתקשה לזהות אותם מטווח ארוך או בכלל.
להלן פירוט חלק מהשינויים שמומלץ לבצע במערך ההגנה האווירית של ישראל ובכלל בדרך ההגנה אווירית העולמית:
מה היא רמת הדחיפות לביצוע השינויים? גבוה מאוד.
מדוע? שוב, להערכתי המערך הזה שהוא המרכיב החשוב ביותר להגנה על האוכלוסייה והמדינה לא יעמוד בעתיד הקרוב באתגר הקשה והמורכב של יירוט מרבית האיומים האוויריים המתעצמים.
איומים על המדינה, מרכזי האוכלוסייה, המתקנים החיוניים במדינה ובמערכת הביטחון וגם האמל"ח החשוב של צה"ל.
רקע כללי והסבר:
1, אין ספק שישראל היא היום המדינה המוגנת ביותר בעולם נגד רקטות וטילים, לא כטב"מים.
א, עובדה: מערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל הוא הצפוף, האיכותי והמנוסה בעולם.
ב, עובדה: ההוצאות של מדינת ישראל באמצעות מערכת הביטחון על הפיתוח, ההתעצמות ותחזוקת מערך ההגנ"א ובנוסף ההגנה הפסיבית( ממ"דים, מקלטים ועוד) על האוכלוסיה וכד' ,היא בהיקף שנתי של מיליארדים רבים, כך שנים רבות.
ג, עובדה: מדינת ישראל וכוחות צה"ל הותקפו במהלך השנים ובעיקר מאז ה-7 באוקטובר בעשרות אלפי איומים אוויריים מכל הסוגים ובהם מאות רבות של טילים בליסטים כבדים בעיקר מאיראן אך גם מלבנון והחות'ים מתימן. ועדיין שיעור ההצלחה של היירוטים היה גבוה משמעותית בהשוואה למקובל בעולם.
ד, עובדה: הביקוש העולמי לאמל"ח של הגנה אווירית מפיתוח וייצור ישראלי גדול מאוד ושובר שיאים כל שנה והוא כבר מסתכם בהיקף של מיליארדי דולרים לשנה. הביקוש אינו רק לטילים, הוא גם למערכות המכ"מ, ההתרעה התקשורת והשליטה והבקרה, כולם כחול לבן.
ה, להלן מס' מערכות הגנ"א חשובות מפיתוח וייצור של התעשייה הביטחונית כאן.
1, כיפת ברזל
מערכת שמיועדת להגנה מטווח קצר בעיקר נגד רקטות קצרות טווח, כטב"מים וכד'.
יש למערכת גם וורסיה ימית שמותקנת על ספינות קרב.
2, קלע דוד
מערכת שמיועדת ליירוט מטווח בינוני של רקטות כבדות לטווח ארוך, טילים בליסטיים לטווח בינוני, טילי שיוט וכד'. המערכת נחשבת ליעילה בעולם בתחום הזה.
3. חץ 3
מיועד ליירוט טילים בליסטים בחלל מעל האטמוספירה ובמרחק רב מגבולות הארץ. גם כאן לדעתי זו המערכת היעילה בעולם לתחום הזה
4, חץ 2
מיועד ליירוט טילים בליסטים עדיין במרחק גדול ובגובה רב באטמוספרה.
5, ברק MX
מערכת ימית שמגינה על ספינות ואתרים בים נגד טילי שיוט יבשה – ים וים – ים וגם נגד מטוסים, כטב"מים וכד'. צבאות זרים מפעילים גם את הוורסיה היבשתית של המערכת, וורסיה שטווח היירוט כאן הוא גדול במיוחד.
6, ספיידר
מערכת טילי נ"מ שמדינות זרות רוכשות כאן והיא מיירטת מטוסים וכטב"מים באמצעות טילי א"א ישראלים שמשוגרים מהקרקע.
7. "מעיל רוח" ו "חץ דרבן"
מערכות הגנה אקטיביות לשריון נגד טילי ורקטות נ"ט.
יש עוד מערכות נוספות שעדיין בשלב הפיתוח ומיועדות להתמודד נגד איומים שקשה יותר ליירט, אזכיר כאן רק את הפרסומים, קלע חד של רפאל וחץ 4 של התעשייה האווירית.
2, היכן הבעיות העיקריות של מערך ההגנ"א הקינטי?
א, הבעיה הכלכלית – עלויות גבוהות: ככלל העלויות של היירוט גבוהות פי כמה וכמה מעלויות הגורם התוקף טיל או כטב"ם, לעיתים עלות של מליוני דולרים ליירוט טיל אחד. היירוטים הם של טילים בליסטים, רקטות, כטב"מים, טילי שיוט וכד'. בנוסף, לעלות הטיל המיירט ולעיתים קרובות מאוד נדרשים יותר מטיל מיירט אחד כדי לבצע יירוט.
ב, הבעיה הלוגיסטית כלכלית: המערכת מפעילה מס' סוגי סוללות וטילים להגנה נגד כל סוגי האיומים האוויריים. כך ברור שלא ניירט רקטה או כטב"ם זולים עם טיל חץ. העומס הלוגיסטי והכלכלי ועלות הכשרת כ"א כאן גבוהות מאוד.
ג, הבעיה הכמותית: המצב הנ"ל חייב לגרום ומהר מאוד ל "כלכלת יירוטים", למצב של מחסור בטילים מיירטים כנגד חלק מהאיומים ואז מה יהיה?, נהיה חסרי הגנה?.
ב, הבעיה האיכותית: קשיים ביירוט טילים מהירים מתמרנים וטילי מצרר. הטילים והכטב"מים מדויקים יותר מבעבר, אלמנט ה"שטחים הפתוחים" קטן משמעותית. יש עוד חסרונות ולא נפרט.
3, הפתרון הוא תוספת של יכולת יירוט באמצעות לייזר רב עוצמה.
מערך ההגנה האווירית חייב להתעצם בלייזרים רבי עוצמה, הטילים נגד טילים לבדם לא יוכלו לספק הגנה סבירה. המדובר בלייזרים יבשתיים וגם בלייזרים מוטסים.
היום המערכת מצוייה במצב של חוסר איזון כרוני, לתוקף משתלם לתקוף עד לחיסול מלאי המיירטים של הצד המתגונן. הכטב"מים מאפשרים להגיע ליעד הזה בפרק זמן של ימים ספורים.
הלייזר מיירט בעלות זניחה ובטווח גדול והלייזר המוטס יירט בטווחים גדולים יותר בהתאם למיקום של המטוס. אין מנוס מלהיכנס לפיתוח הזה כי האויב מתעצם כל יום.
בנוסף, יירוט כטב"מים ,שהם גם זולים מאוד ותוקפים בלהקות גדולות ,לא סביר שיתבצע באמצעות טילים יקרים. לא יהיו מספיק טילים!
ירוט כטב"מים רצוי שיתבצע ע"י כטב"מים מיירטים.

