סימנים מדאיגים מעזה: חמאס חופר מנהרות, ונערך לחזרה ללחימה

הדיווחים על כך שחמאס חוזר לחפור מנהרות ונערך להמשך הלחימה חייבים להדליק אצלנו אור אדום בוהק. שוב ושוב אנחנו רואים איך האויב מנסה לשקם את התשתית שהעניקה לו את היתרון האסטרטגי הגדול ביותר שלו – התווך התת-קרקעי.
אבל מעבר להתמודדות הנקודתית עם המנהרות של חמאס, עולה פה שאלה עמוקה הרבה יותר על התפיסה הצבאית וההנדסית שלנו:
למה צה"ל לא יוזם בעצמו שליטה תת-קרקעית?
אם זירת הלחימה המרכזית עברה אל מתחת לאדמה, מדוע ישראל אינה חופרת מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות בעצמה כדי להגיע לנגישות, לתצפית ולשליטה מבפנים – גם מתחת לשטח שבשליטת חמאס והפלסטינים?
במקום להסתפק בהגנה, גילוי והשמדה ממעל (שדורשים משאבים אדירים ולא תמיד מונעים חפירה מחדש) – למה לא לייצר נוכחות תת-קרקעית יזומה? כזאת שתפתיע את האויב במגרש שהוא בנה לעצמו, תנטר את הפעילות שלו בזמן אמת ותשלול ממנו את הבלעדיות על תת-הקרקע.
האם מדובר במגבלה הנדסית-טכנולוגית, בתפיסה צבאית שמעדיפה לחימה על-קרקעית ואווירית, או שמא בקיבעון תפיסתי שנכון לשבור אותו דווקא עכשיו?
מה דעתכם? מוזמנים לשתף במחשבות.

קרדיט: מהנדס יהודה כפיר מומחה ללוחמה תת-קרקעית, חוקר ומרצה במחלקה ללימודי ביטחון והגנת העורף, מכללת בית ברל