לא איום צבאי, אבל בהחלט שינוי דרמטי: הרכבת המצרית החדשה שתגיע עד טאבה וכדאי לישראל לעקוב אחריה
פרויקט הרכבת בסיני הוא אחד המיזמים התשתיתיים והלוגיסטיים השאפתניים ביותר שמקדמת מצרים בעשורים האחרונים. מדובר בהקמה ושיקום של קו רכבת באורך כולל של כ-500 קילומטרים, המחבר את הלב הלוגיסטי של מצרים ישירות אל עומק חצי האי סיני ועד לגבול ישראל בטאבה.
שר התחבורה והתעשייה המצרי, כאמל אל-וזיר, מוביל את הפרויקט במסגרת חזון לאומי רחב שנועד לשנות את פני האזור.
נתוני מפתח ותחנות של הפרוייקט
הפרויקט מבוסס על מסדרון לוגיסטי בינלאומי המכונה "מסדרון אל-עריש–טאבה". המסלול מחולק למספר שלבים מרכזיים:
- גשר אל-פרדאן וקו אל-קנטרה–ביר אל-עבד (כ-100 ק"מ): חידוש גשר הרכבת ההיסטורי מעל תעלת סואץ. קטע זה כבר חזר לפעילות ניסיונית (עבור רכבות משא ונוסעים) לאחר כ-50 שנות השבתה מאז מלחמת יום הכיפורים.
- קו ביר אל-עבד–אל-עריש (83 ק"מ): קטע שנמצא בעבודות פיתוח מתקדמות וכולל הקמת 7 תחנות רכבת חדשות (ביניהן תחנות המשרתות את אוניברסיטת סיני ואת נמל התעופה הבינלאומי של אל-עריש).
- שלוחה לנמל אל-עריש (12 ק"מ): חיבור מסילתי ישיר לנמל הימי של אל-עריש, הנמצא בתהליך הרחבה מסיבי.
- המשך לעומק סיני ולדרום (כ-260 ק"מ): המסילה תמשיך מאל-עריש דרומה דרך אזור התעשייה הכבדה במרכז סיני (אל-חסנה ונח'ל) ותסתיים בנמל טאבה שעל שפת מפרץ עקבה, סמוך מאוד לאילת.
יעד הסיום הרשמי של הרשת כולה מתוכנן לשנת 2030.
משמעותו האסטרטגית של הפרויקט עם השלמתו
אין מדובר באיום צבאי ישיר או מיידי, אך השינוי הגיאופוליטי והלוגיסטי הוא דרמטי ומחייב מעקב ישראלי מכמה היבטים:
1. שינוי דרמטי ביכולת השינוע הלאומית (לוגיסטיקה וצבא)
רכבת מסוגלת להעביר מסות עצומות של מטען, ציוד ואנשים במהירות ובזמינות הגבוהות עשרות מונים משינוע משאיות בכבישים מדבריים. בעוד שהפרויקט מוגדר אזרחי, תשתית היא תשתית; היכולת של מצרים להזרים לוגיסטיקה, אספקה (או כוחות בעת הצורך) מלב המדינה ומתעלת סואץ אל מרכז ודרום סיני תשתפר באופן חסר תקדים ותקצר זמני תגובה.
2. מסדרון סחר חלופי לישראל ("חיבור שני הימים")
הקו יוצר חיבור מסילתי יבשתי קצר ויעיל בין הים התיכון (נמל אל-עריש) לים האדום (נמל טאבה ומפרץ עקבה). מסדרון זה עשוי להוות אלטרנטיבה או גיבוי לתעלת סואץ עצמה עבור סוגי מטען מסוימים, ויתחרה ישירות ברעיונות ישראליים היסטוריים (כמו "הרכבת לאילת") לחיבור מסילתי בין נמלי אילת ואשדוד/חיפה.
3. ריבונות ופיתוח דמוגרפי נגד טרור
מצרים רואה בפרויקט כלי אסטרטגי ראשון במעלה לביסוס הריבונות שלה בסיני. לאחר שנים של לחימה עיקשת בשלוחת דאעש בנפת צפון סיני, קהיר הבינה שוואקום אזרחי מייצר חממת טרור. הרכבת נועדה ליישב מיליוני אזרחים מצרים בסיני, להקים ערים חדשות, לחבר את השבטים הבדואים המקומיים לכלכה המרכזית, ולפתח מרכזי תעשייה, כרייה וחקלאות.
4. השפעה על התיירות והגבול עם ישראל
הגעת הרכבת עד לטאבה (מרחק נגיעה מאילת) תשנה את נגישות התיירות הפנימית ממצרים לסיני. בנוסף, חיבור סיני לרשת הלאומית המצרית (שעוברת בעצמה מהפכת רכבות מהירות בשנים האחרונות) עשוי בעתיד הרחוק לפתוח פתח לחיבור מסילתי אזורי רחב יותר.
