ריאד משלמת, קהיר מתגייסת? העסקה האסטרטגית שמאחורי מיליארדי הדולרים הסעודיים

לפי מקור בכיר במשרד האוצר המצרי שצוטט ב"אל-מנאסה", הושגה הסכמה עקרונית על יותר מ־10 מיליארד דולר בהשקעות סעודיות חדשות, וכן על חידוש הפיקדון הסעודי של 5.3 מיליארד דולר בבנק המרכזי המצרי. הפיקדון אמור היה להגיע לפירעון בתחילת אוקטובר. 

זה משמעותי במיוחד עבור קהיר משום שה־5.3 מיליארד דולר אינם רק "השקעה": הם מספקים למצרים מרווח נשימה פיננסי ומט"ח בתקופה רגישה מאוד.

בנוסף, ההשקעות החדשות אמורות להתמקד באנרגיה, לוגיסטיקה, ביטחון מזון, תיירות, תשתיות ופיתוח נדל"ן.

 

התמורה המצרית

צבא מצרי  לא בהכרח יכנס לתימן, אלא מצרים תיתן חבילה של כמה רבדים:

א. מטרייה מדינית לסעודיה : סיסי כבר הצהיר בפומבי על תמיכת מצרים בצעדים שסעודיה נוקטת להגנת ביטחונה. שתי המדינות גם הדגישו במפורש את הצורך להגן על חופש השיט בהורמוז, בבאב אל-מנדב ובים סוף. (Presidency of Egypt)

ב. השתתפות באבטחת ים סוף: מצרים יכולה לתרום לנוכחות ולתיאום אזורי בים סוף, במקום לקחת על עצמה את עיקר הלחימה בתוך תימן.

ג. שימוש במשקל המצרי מול העולם הערבי: ריאד זקוקה ללגיטימציה ערבית רחבה למאבק נגד החות'ים. תמיכה מצרית משמעותית הרבה יותר מבחינתה מאשר עוד הצהרה של מדינה קטנה באזור.

ד. הגנה על תעלת סואץ: מבחינת קהיר, זו אינה רק "טובה לסעודיה". אם החות'ים מצליחים להפוך את נתיב באב אל-מנדב למסוכן באופן קבוע, ההשלכות מגיעות בסופו של דבר גם לסואץ. לכן קיים אינטרס מצרי עצמאי למנוע מצב כזה. (Al Jazeera)

לכן אפשר לראות כאן מעין "עסקת חליפין אסטרטגית"

סעודיה	מצרים
כסף והשקעות	תמיכה מדינית
חידוש הפיקדון בבנק המרכזי	תמיכה בביטחון הסעודי
הזרמת מט"ח לכלכלה המצרית	שיתוף פעולה בביטחון ים סוף
השקעות בתשתיות ולוגיסטיקה	סיוע ביצירת קואליציה ערבית
חיזוק כלכלת מצרים	הגנה עקיפה על נתיב סואץ

אבל חשוב: אין כרגע מקור פומבי שמוכיח שה־10 מיליארד דולר והארכת הפיקדון ניתנו בתמורה להתחייבות מצרית למבצע צבאי בתימן. השיחות הרשמיות מציגות את שני התחומים — כלכלה וביטחון — כחלק מהעמקת היחסים, ולא מפרסמות סעיף של "כסף תמורת כוחות". (Presidency of Egypt)

ומה האסטרטגיה הגדולה יותר?

על בסיס המידע שפורסם, מדובר בניסיון ליצור "מערכת ביטחון סעודית-מצרית לים סוף" במקום מצב שבו סעודיה נושאת לבדה בעלות של המערכה מול החות'ים.

וזה חשוב גם למצרים: היא מקבלת כסף והשקעות ובמקביל יכולה לטעון שהמעורבות שלה נובעת מהגנה על אינטרס מצרי — סואץ וביטחון השיט — ולא מכניסה למלחמת תימן חדשה.

כלומר, ריאד קונה לעצמה עומק אסטרטגי; קהיר מקבלת חמצן כלכלי; ושתי המדינות מנסות למנוע מהחות'ים להפוך את ים סוף לאזור שבו הם קובעים את כללי המשחק.

אם המגמה הנוכחית תימשך, יהיה מעניין במיוחד לעקוב אחרי הצורה שבה מצרים תתרגם את ההצהרות על "חופש השיט בבאב אל-מנדב" לפעילות מעשית — זה יהיה המדד הטוב ביותר לשאלה מה באמת סוכם מאחורי הקלעים. (Presidency of Egypt)