הפגנת כוח אמריקאית: ארה"ב משכה את חברות החלל שלה מפריז, והשאירה את אירופה מאחור
ממשל טראמפ הפעיל לחץ כבד על חברות החלל האמריקאיות המובילות לפרוש מפסגת החלל הבינלאומית בפריז. בעקבות כך, ענקיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס וחברות נוספות (כמו Stoke Space ו-Starcloud) ביטלו את השתתפותן ברגע האחרון באירוע שנפתח בפריז.
מאחורי הקלעים
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יזם את "פסגת החלל הבינלאומית" (International Space Summit) במטרה לרכז כ-120 מדינות, מדענים וראשי תעשייה כדי לדון בעתיד תעשיית החלל. אלא ששבוע לפני פתיחת הפסגה, משרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן (OSTP) קיים שיחה חסויה עם בכירי החברות האמריקאיות. בשיחה הובהר להם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הממשל "ממליץ בחום" שלא להגיע. מאחר שחברות אלו תלויות בחוזים ממשלתיים שמנים עם נאס"א וצבא ארה"ב, הן נאלצו להתקפל וביטלו את הגעתן.
הסיבות ללחץ האמריקאי
- התנגדות למדיניות האירופית (ה-EU Space Act): בוושינגטון חששו שנוכחות של חברות אמריקאיות תתפרש כ"תמיכה בשתיקה" ברגולציה ובחוקי החלל החדשים שמנסה האיחוד האירופי להוביל (כמו חוק החלל האירופי וכללים לחלוקת תדרים ללוויינים). לדעת ארה"ב, כללים אלו פוגעים באינטרסים של התעשייה האמריקאית.
- טענות ל"חוסר תחרותיות" ומידור: הבית הלבן האשים את צרפת בכך שלא תיאמה איתו את סדר היום של הפסגה, וטען כי הפאנלים נבנו בצורה מכוונת שמדירה את נקודת המבט האמריקאית ומקדמת פרקטיקות אנטי-תחרותיות.
- הנוכחות הסינית: ארה"ב הביעה דאגה עמוקה מכך שלפסגה הוזמנו נציגים רשמיים מסין – היריבה המרכזית שלה במרוץ החלל הנוכחי.
משמעות המהלך
- פגיעה קשה ביוקרה של מקרון ואירופה: החרם האמריקאי רוקן את הפסגה מחלק מרכזי מכוחה הכלכלי והטכנולוגי. אירופה מנסה נואשות לבנות עצמאות אסטרטגית בתחום החלל (כדי להפחית את התלות ב-SpaceX לשיגור לוויינים), והמהלך האמריקאי מבהיר לה מי עדיין שולט בשוק.
- הסלמה במלחמת הסחר והטכנולוגיה: הצעד הזה מסמן מעבר של המתיחות בין ממשל טראמפ לאיחוד האירופי מחזית המכסים המסורתית (כמו רכב ופלדה) ישירות אל מרוץ החלל המודרני והלוויינים.
- ביטול הסכמים ושותפויות: בעקבות הביטולים, נגנזו ברגע האחרון מספר הכרזות חגיגיות על שיתופי פעולה מסחריים שהיו אמורים להיחתם על אדמת צרפת בין חברות אמריקאיות לאירופיות.
