החפרפרות בביקורת הגבולות: כיצד ניצלו האיראנים את שדה התעופה בביירות – ואיך לבנון וארה"ב סגרו את הפרצה

רשת אלערביה מדווחת מפי אנשי מודיעין אמריקאים כי הרשויות בארה"ב בוחנות מקרים של מעבר אזרחים איראנים ,הנוסעים בתיעוד לבנוני דרך שדה התעופה של ביירות ומעברי הגבול היבשתיים ,על רקע חשדות בשיתוף פעולה של הביטחון הכללי בהנפקת דרכונים לפעילים איראנים. החקירה זיהתה פערים מערכתיים בהליכי רישום תמותה בקרב אוכלוסיות המזוהות עם חיזבאללה ששימשו לקידום כניסת אנשי איראן ללבנון.

הפרשה המתואר לעיל נחשפה בספטמבר 2026, ומאחוריה עומד מבצע הברחת פעילים איראנים מתוחכם שנועד לעקוף את המגבלות ההולכות ומחמירות שהטילה ממשלת לבנון על נוכחות משמרות המהפכה (IRGC) במדינה. 

1. מאחורי התופעה: זיוף זהויות ב"סביבת חיזבאללה"

על פי דיווחים ומידע שמסרו מקורות מודיעין אמריקאיים לרשתות זרות (כמו אל-ערביה ואל-חדת'), התגלתה פרצה חמורה ברישום הפטירות בקרב הקהילה התומכת בחיזבאללה בלבנון. 
  • השיטה: מנגנונים המקורבים לחיזבאללה נמנעו בכוונה מלדווח באופן רשמי על מותם של אזרחים לבנונים מסוימים, או ניצלו את מסמכיהם של אזרחים שמתו. 
  • הניצול: מסמכי הזהות האמיתיים הללו שימשו כדי להנפיק דרכונים ותעודות רשמיות עבור פעילים איראנים ואנשי משמרות המהפכה. 
  • היעד: הפעילים האיראנים נעו פנימה והחוצה מלבנון דרך נמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי בביירות ודרך נמל הים, תוך שהם מתחזים לאזרחים לבנונים לכל דבר ועניין. 
  • שיתוף פעולה פנימי: המודיעין האמריקאי סימן ואף העלה חשדות ספציפיים נגד גורמים מתוך מנגנון הביטחון הכללי הלבנוני (General Security) – הגוף האחראי על ביקורת הגבולות – אשר חשודים כי סייעו לחיזבאללה והעלימו עין באופן אקטיבי מתנועת האיראנים ומזיוף התעודות. 

2. כיצד טיפלו בבעיה בלבנון?

בשנה האחרונה, בעקבות היחלשות כוחו הפוליטי והצבאי של חיזבאללה בלבנון, החלה ממשלת לבנון (בראשות ראש הממשלה נואף סלאם) בנקיטת צעדים חסרי תקדים להחזרת הריבונות המדינתית, במיוחד בנמלי הגבול: 
  • איסור פעילות וגירוש אנשי IRGC: חודשים ספורים לפני חשיפת הפרשה, קיבלה ממשלת לבנון החלטה רשמית האוסרת על פעילות משמרות המהפכה בשטחה, ואף הוציאה צווי מעצר וגירוש נגד פעילים איראנים שנמצאו במדינה. 
  • טיהור נמל התעופה מגורמי חיזבאללה: הממשלה הלבנונית פיטרה עשרות עובדי קרקע וביטחון בנמל התעופה בביירות שהיו מזוהים עם חיזבאללה. בנוסף, מונה ראש מערך אבטחה קשוח לנמל התעופה (בכיר לשעבר במודיעין הצבא), שהחל לאכוף בדיקות קפדניות על כל טיסה ונוסע – כולל טיסות מאיראן ומעיראק – ללא יוצא מן הכלל. 
  • מניעת גישה לאזורים רגישים: גורמי ביטחון המזוהים עם חיזבאללה ותנועת אמל הורחקו לחלוטין מאזורים רגישים בנמל התעופה, כגון מחלקת המכ"ם והניווט האווירי (ASR), כדי למנוע הדלפת מידע או שיבוש של מערכות המעקב האוויריות. 
  • תוכנית לשדה תעופה חלופי: כחלק מהרצון לשבור את המונופול של חיזבאללה על השער האווירי למדינה, מקדמת הממשלה תוכנית להקמת נמל תעופה מסחרי שני בצפון לבנון. 

3. כיצד טיפלו בבעיה בארצות הברית?

הפעילות האמריקאית התמקדה בשילוב של מודיעין, סנקציות ולחץ דיפלומטי ישיר:
  • מעקב ואיסוף מודיעיני ממוקד: ממשל טראמפ עקב באופן הדוק וממוחשב אחר תנועותיהם של פעילי משמרות המהפכה באזור. המודיעין האמריקאי הצליח להצליב נתוני מעבר גבול עם רשומות אזרחיות של משרד הפנים הלבנוני, וכך עלה על תופעת "האזרחים המתים".
  • סימון בכירים וסנקציות: וושינגטון גיבשה רשימות של קציני ביטחון כללי לבנונים החשודים בסיוע לחיזבאללה. סנקציות כלכליות והגבלות תנועה הוטלו על אישים ועל רשתות זיוף והברחת כספים של הארגון.
  • לחץ על המנגנון הלבנוני: ארה"ב הבהירה לממשלת לבנון ולמפקדי הצבא הלבנוני (שזוכים למימון וסיוע אמריקאי) כי המשך הסיוע הבינלאומי מותנה בניקוי מנגנוני הביטחון מחפרפרות ובאכיפה מלאה של הפיקוח בגבולות, בהתאם להסכמים הבינלאומיים. 

החשיפה המודיעינית האמריקאית הזו למעשה הציבה זרקור על הניסיון הנואש האחרון של איראן לשמר נוכחות מבצעית חשאית בלבנון, בזמן שהמדינה מנסה להתנתק בכוח מאחיזת החנק של חיזבאללה.