קרב הריבונות בעיראק: מאחורי איומי המיליציות לקראת הנסיגה האמריקאית
מזכ"ל חזבאללה אל-נוג'בא', השייח' עכרם אל-כעבי, איים במתקפה צבאית מכריעה נגד כוחות ארה"ב אם לא יבצעו נסיגה מלאה מעיראק עד 30 בספטמבר: «טראמפ השוטה מרמה את עצמו בחלום שישיג ניצחון בעיראק, לאחר שנכשל בהשגתו באיראן האיסלאמית. לא נאפשר שזה יקרה אפילו בצורה שטחית ורשמית בתקשורת. שאיפותיו הקולוניאליות במדינתנו – ארץ הגאווה והכבוד – לא יתממשו»
הצהרתו הלוחמנית של שייח' אכרם אל-כעבי, מזכ"ל המיליציה הפרו-איראנית "חרכת חזבאללה אל-נוג'בא", מגיעה בנקודת זמן קריטית עבור עיראק והאזור כולו. ההצהרה מתייחסת לדדליין הרשמי של ה-30 בספטמבר 2026, המועד שנקבע להשלמת הנסיגה המלאה של כוחות הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב מעיראק.
1. הרקע להצהרה
- מאבק על פירוק המיליציות מנשקן: ממשלת עיראק, בראשות ראש הממשלה עלי אל-זאידי, כרכה באופן ישיר בין נסיגת הכוחות האמריקאים לבין פירוק המיליציות החמושות הפרו-איראניות מנשקן והכפפתן המלאה למדינה החל מה-1 באוקטובר. בזמן שחלק מהקבוצות הסכימו למסור את נשקן, קבוצות קיצוניות כמו "אל-נוג'בא" ו"כתאיב חזבאללה" מסרבות בתוקף. אל-כעבי מנסה לייצר עילת לחימה מחודשת כדי להצדיק את המשך קיומו של הארגון ככוח חמוש עצמאי.
- ניכוס ה"ניצחון" ונרטיב גירוש האויב: המיליציות מעוניינות להציג את הנסיגה האמריקאית (שהיא תוצאה של הסכם מדיני ארוך בין בגדאד לוושינגטון) כ"בריחה" וכניעה תחת אש של ה"התנגדות האסלאמית", ולא כמהלך דיפלומטי מסודר.
- הסלמה אזורית מול ממשל טראמפ: ההצהרה תוקפת ישירות את הנשיא דונלד טראמפ ומחברת את המאבק בעיראק לעימות הרחב יותר שניהלה איראן מול ארה"ב, על רקע חילופי מהלומות צבאיות באזור.
2. המשמעות עבור עיראק ואיראן
| מדינה | השפעות ומשמעויות מרכזיות |
|---|---|
| עיראק | • מבחן ריבונות פנימי: האולטימטום מציב את הממשלה העיראקית בעמדה בעייתית. אל-זאידי מעוניין להפגין שליטה בלעדית בנשק. איומי המיליציות מבהירים כי המעבר ל"יום שאחרי" ב-1 באוקטובר עלול לגרור עימות פנימי חמוש בין צבא עיראק למיליציות הסוררות. • ביטחון אזורי: פגיעה אפשרית באנשי שגרירות או יועצים אמריקאים שנותרו במסגרת יחסים בילטרליים עלולה לגרור תגובות אגרסיביות שיערערו את היציבות הכלכלית והביטחונית של עיראק. |
| איראן | • השגת יעד אסטרטגי היסטורי: סילוק הכוחות האמריקאים מעיראק הוא יעד איראני מרכזי מאז חיסול קאסם סולימאני ב-2020. • שימור השפעה באמצעות פרוקסי: טהראן מנסה לתמרן כדי להבטיח שהמיליציות הנאמנות לה לא יפורקו לחלוטין מנשקן (למשל על ידי שילובן הפורמלי במנגנוני המדינה בדרכים שישאירו להן עצמאות), ובכך לשמר את מנופי הלחץ שלה על בגדאד גם ללא נוכחות צבאית אמריקאית שתאזן אותה. |
3. תגובת ארה"ב לאולטימטום
- המשך הנסיגה כמתוכנן: וושינגטון ובגדאד הבהירו כי הנסיגה נמצאת בעיצומה ומתקדמת כמתוכנן. הכוחות האמריקאים כבר פינו את בסיס עין אל-אסד ואזורים פדרליים אחרים, ומפנים כעת ציוד ומערכות הגנה אווירית מאזור כורדיסטן העיראקית לקראת מועד הסיום הרשמי ב-30 בספטמבר.
- מוכנות להגנה עצמית: למרות הרטוריקה המאיימת, גורמים אמריקאים רשמיים מדגישים כי הנסיגה נעשית מתוך עמדת כוח והצלחה במשימה ההיסטורית להבסת דאעש. ארה"ב הבהירה בעבר כי כוחותיה שומרים לעצמם את הזכות המלאה להגנה עצמית ולתגובה קטלנית והרסנית כנגד כל מיליציה שתנסה לתקוף את כוחותיה המפונים או את מתקניה הדיפלומטיים (כמו השגרירות בבגדאד, שזוכה להגנה מוגברת).
- שינוי אופי המשימה: ארה"ב אינה מתקפלת תחת האולטימטום, אלא מדגישה כי היחסים עם עיראק עוברים לפרק חדש של שיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי בילטרלי (דו-צדדי) בין שתי מדינות ריבוניות, ולא ככוח משימה צבאי של קואליציה.
