משאירים את כל האופציות פתוחות: "ארה"ב מאריכה בחשאי את פריסת הכוחות במזרח התיכון לתוך 2027"
דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף כי מזכיר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', מאריך בחשאי את פריסת הכוחות באזור לתוך שנת 2027. מדובר בשינוי מגמה המעיד על היערכות למלחמה ממושכת מול איראן, בעוד הנשיא דונלד טראמפ בוחן אסטרטגיה המשלבת הכרזה על סיום המלחמה לצד חנק כלכלי מוחלט.
מאחורי הדיווח
- אסטרטגיה צבאית פתוחה: הפנטגון משאיר באזור כ-50,000 חיילים ו-19 ספינות מלחמה (כולל שתי נושאות מטוסים). המטרה היא להעניק לנשיא טראמפ מקסימום גמישות מבצעית.
- פער בין הצהרות למציאות: המלחמה, שהחלה בפברואר האחרון והובטחה כמערכה קצרה והחלטית, הופכת לקרב התשה שיגלוש לשנה הבאה.
- חילוקי דעות בצמרת: טראמפ נוטה להכריז על סיום המלחמה באופן רשמי. הוא מאמין שלחץ כלכלי יעשה את העבודה, בעוד זרועות הביטחון פועלות לשמר את הנוכחות הצבאית.
המשמעות האסטרטגית
- שחיקה קשה בצבא ארה"ב: הארכת תקופות השירות (למשל, הארכת פריסת מערכות ההגנה האווירית מתשעה חודשים לשנה מלאה) מייצרת עומס פיזי ומורלי חסר תקדים על החיילים ויוצרת פיגור חמור בתחזוקת כלי השיט והמטוסים.
- מבצע "נידוי כלכלי" (Operation Economic Outcast): ארה"ב נעה לעבר אסטרטגיית חנק. היא מטילה מצור על נמלי איראן ומשתקת את מגזרי הנפט, הספנות, התעופה, הזהב והטכנולוגיה כדי להביא לקריסת המשטר או לפירוק תוכנית הגרעין שלו.
- טלטלה פוליטית בוושינגטון: המדיניות של הגסת' גוררת ביקורת חריפה. היא כבר הובילה להתפטרות מזכיר הצבא, דן דריסקול, ולקריאות מצד סנאטורים רפובליקנים להחליף את מזכיר ההגנה.
כמה זה נוגע לישראל?
- שותפות צבאית ישירה: המערכה הנוכחית נפתחה במתקפה משולבת ומתואמת של ארה"ב וישראל בפברואר האחרון. במסגרתה חוסל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. לכן, לכל תנודה במדיניות האמריקאית יש השפעה ישירה על חופש הפעולה המבצעי של ישראל.
- מטריית הגנה קריטית בשטח: הכוחות האמריקאיים שפריסתם מוארכת הם אלו שמבצעים משימות הגנה חיוניות עבור ישראל. אלו כוללות יירוט טילים וכטב"מים איראניים, אבטחת נתיבי השיט במפרץ, ומניעת הברחות.
- הסיכון שביציאה אמריקאית: שחיקת המוכנות של צבא ארה"ב והרצון של טראמפ "להכריז על סיום המלחמה" עלולים להותיר את ישראל להתמודד לבדה בחזית המבצעית מול איראן נואשת. זאת בזמן שארה"ב תסתפק בהפעלת סנקציות כלכליות בלבד מהצד.
