תפנית במזרח הים התיכון: קפריסין דוחה את יוון ומסתערת על ה"מרכבה" הישראלית
הדיווחים שלפיהם קפריסין דחתה את הצעת יוון לאספקת טנקי Leopard 1A5 ומחדשת את מאמציה לרכוש טנקי מרכבה סימן 3 או סימן 4 מישראל, משקפים תפנית אסטרטגית משמעותית במזרח הים התיכון.
1. האינטרס הקפריסאי והישראלי
- הצורך הדחוף בהחלפת צי הטנקים הרוסיים: צבא קפריסין (המשמר הלאומי) מפעיל כיום צי מיושן של טנקי T-80U מתוצרת רוסיה. בעקבות המלחמה באוקראינה והסנקציות הבינלאומיות על מוסקבה, קפריסין נתקלה בקושי חריף להשיג חלקי חילוף, תחמושת ותמיכה טכנית עבורם.
- דחיית ה"לאופרד" היווני: יוון הציעה לקפריסין בין 75 ל-90 טנקי Leopard 1A5 משומשים. משלחת קפריסאית שבחנה את הכלים קבעה כי מדובר בטנקים מתקופת המלחמה הקרה (בעלי תותח 105 מ"מ ושריון קל יחסית), שאינם מספקים מענה מבצעי הולם לאיומים המודרניים בשדה הקרב, אפילו לא כפתרון זמני.
- התאמת המרכבה לצרכי האי: קפריסין מחפשת טנק מערכה כבד בעל כוח אש מודרני (תותח 120 מ"מ), מיגון מסיבי ושרידות גבוהה לצוות – מאפיינים המגדירים את טנקי המרכבה, בייחוד עם האפשרות לשילוב מערכות הגנה אקטיביות כמו "מעיל רוח".
2. משמעות המהלך
- תקדים היסטורי ליצוא הישראלי: אם העסקה תצא לפועל, קפריסין תהיה המדינה הזרה הראשונה בעולם שתפעיל את טנק המרכבה כחלק קבוע מסד"כ השריון שלה.
- הידוק "ברית מזרח הים התיכון": מכירת נשק אסטרטגי כזה מסמנת את עליית מדרגה ביחסים בין ירושלים לניקוסיה. קפריסין כבר רכשה בעבר מישראל מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג ברק MX ומל"טים מסוג אירוסטאר.
- ההתלבטות והעיכוב בישראל: המגעים החלו עוד לפני 2023, אך הוקפאו בעקבות פריצת מלחמת חרבות ברזל. נכון להיום, העסקה טרם נחתמה סופית בשל הצורך המבצעי הדחוף של צה"ל לשמר את מלאי הטנקים (הן עבור הכוחות הסדירים והן עבור המילואים) לטובת הלחימה בריבוי חזיתות (עזה ולבנון).
3. התגובה הטורקית הצפויה
אנקרה רואה בהתעצמות הצבאית של קפריסין (ובייחוד בשיתוף הפעולה שלה עם ישראל וצרפת) איום ישיר על האינטרסים שלה ועל קפריסין הטורקית בצפון האי. התגובה הטורקית צפויה לכלול מספר צעדים:
- מחאה דיפלומטית חריפה והאשמות: טורקיה תאשים את ישראל בליבוי המתיחות באגן הים התיכון ובערעור הסטטוס קוו הצבאי באי המחולק.
- תגובת נגד צבאית בצפון קפריסין: כדי לאזן את מאזן הכוחות, אנקרה עשויה לתגבר את הכוחות הצבאיים שהיא מחזיקה בצפון האי (היקף של כ-40,000 חיילים) בטנקי מערכה מודרניים משלה (כמו טנקי הליאופרד 2 הטורקיים או טנקי האלטאי החדשים) ומערכות נ"ט מתקדמות.
- לחץ גאו-פוליטי אזורי: טורקיה כבר החלה לפעול בזירה הדיפלומטית האזורית כדי לבודד את הציר של קפריסין-יוון-ישראל, בין היתר באמצעות ניסיונות להגביר את השפעתה בלבנון (כדי למנוע שיתוף פעולה בין ביירות לניקוסיה).
- הסלמה בגזרה הימית: הצבת טנקים מתקדמים בקפריסין עלולה להוביל את טורקיה להפגנת כוח ימית ואווירית מוגברת סביב המים הכלכליים של קפריסין, בייחוד באזורי קידוחי הגז הטבעי.
